פתיחה אדומה בתל אביב: מגדל מוסיפה 0.51%

ת"א 25 פותח בירידה של 0.69%, ת"א 100 משיל 0.82%, והתל טק 15 מאבד 0.51%. פרטנר יורדת ב-2.08%, כיל משילה 0.17%, בזק נופלת ב-0.81%, ואלווריון עולה ב-1.33%
דרור איטח |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב פותחת את יום המסחר בירידות שערים בכל המדדים. ברקע, ירידות שערים אמש בוול סטריט לאחר העלאת הריבית בארה"ב וציפיה כי העלאות אלו ימשכו לאורך תקופה משמעותית. ירידות שערים אלו גררו לפערי ארביטראז' שליליים בקרב מרבית המניות הדואליות. מנגד, דבר האמור לעודד ולמתן את הירידות הינו, אישור

תקציב 2005, שאושר בועדת הכספים.

מדד ת"א 25 פותח בירידה של 0.69% לרמת 648.29 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.82% לרמת 670.04 נקודות, ומדד התל טק 15 מאבד 0.51% לרמת 414.78 נקודות.

מניית חברת הביטוח מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים, עולה בפתיחת המסחר ב-0.52%. הבוקר דיווחה החברה על שהרווח בשנת 2004 הסתכם ב-534 מיליון שקל. מדובר בגידול משמעותי ביחס לשנה שקדמה לה, בה הסתכם הרווח ב-440 מיליון שקל (הגידול הוא בכ-21.4%). ברבעון הרביעי עצמו גדל הרווח בשיעור של 16.3% ביחס למקבילו, והוא הסתכם בכ-178 מיליון שקל.

מניית כיל יורדת ב-0.17% למרות המלצה חמה מבית הההשקעות מריל לינץ, שם מותירים למנייה המלצת "קנייה", תוך הערכה לשנת שיא בביצועי החברה. החברה צפויה לפרסם את דוחות הרבעון הרביעי ביום ג' הבא (29 למרס). לדברי בית ההשקעות, "מחירי הסחורות נוטים לתמוך במגמת ההתאוששות של כי"ל". מחיר היעד נותר לעת עתה על 12.9 שקל, מול מחיר של 11.85 לפני פתיחת המסחר בבורסה כעת (ד').

מניית בזק נופלת ב-0.81%. לדברי בבית ההשקעות לידר, מתוך ראיה כי בעתיד הלא רחוק, שוק התקשורת הישראלי יורכב משתיים או שלוש קבוצות תקשורת בלבד. נגזר לקבוצת בזק שווי של כ-16.4 מיליארד שקל או 6.3 שקל למניה, המגלם דיסקאונט של כ-19% למחיר השוק הנוכחי. לאור ירידת מחיר המניה בתקופה האחרונה ולאור תזרים מזומנים טוב מהצפוי ברבעון הרביעי, מעלים בבית ההשקעות את המלצתם למניית החברה ל"קניה"

מניות דלק רכב צונחות ב-3.8%. החברה דיווחה הבוקר על ירידה חדה ברווחים ברבעון האחרון של 2004. על פי הדוחות, הרווח הנקי הסתכם ב-55.9 מיליון שקל, לעומת 80.1 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2003. מעבר להשפעת סך המכירות שירדו ברבעון האחרון ל-943 מיליון שקל מ-1.02 מיליארד שקל ברבעון האחרון של 2003, נפגעה שורת הרווח מהוצאת מימון חדה של 27.25 מיליון שקל, לעומת 11.1 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל של 2003.

דיווח נוסף, מניית אורמת מגיבה בתוספת של 2.07% תוך מחזור של *** מיליון שקל, לפרסום תוצאות החברה הבוקר. מהדיווח עולה, כי מחזור הפעילות של אורמת הגיעה בשנה החולפת לגובה של 240 מיליון דולר - פי 2 בערך ממחזור של 119 מיליון דולר בשנת 2003. את העליה, מסבירים בחברה, בגידול בהפעלת תחנות כח גיאותרמיות בארה"ב, וכן מגידול באספקת ציוד לתחנות כח לשאר העולם בהיקף של 18.9 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.