לאוניד נבזלין - בעל מניות בעיתון "הארץ" נגד עמוס שוקן
לאוניד נבזלין, אולגרך שעלה מרוסיה והשתקע בישראל מחזיק ב-20% מעיתון הארץ. על רקע אמירותיו של עמוס שוקן, בעל השליטה בעיתון שמאדיר את "לוחמי החופש" הפלשתינאים שרצחו, אנסו ובזזו ב-7 באוקטובר ורוצים בהשמדת ישראל, אומר נבזלין: "אני מבקש להביע את אי הסכמתי המוחלטת לתפיסתו של עמוס שוקן כמו"ל העיתון בתגובה לאירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה הנוכחית. הצהרותיו האחרונות בכנס "הארץ" שהתקיים בלונדון הן מזעזעות, לא מקובלות ואף בלתי אנושיות, בהציגן חוסר רגישות כלפי קורבנות ונפגעי היום הנורא והמלחמה, החטופים ובני משפחותיהם, ועם ישראל כולו.
"הצטרפתי כשותף לעיתון "הארץ" לפני כ-13 שנים, בכדי לסייע ולתמוך בעיתון עת שהיה שרוי בתקופה קשה. בעוד אני מאמין גדול בערכי ליברליזם ועיתונות חופשית, אני חש חובה לשתף אתכם בעמדתי. דבריו של עמוס מתנגשים עם ערכי העיתון, עם ערכיי שלי ועם ערכיהם של מרבית העיתונאים ועובדי העיתון.
"אני מצר על כך שעמוס ניצל במה של "הארץ" והפיץ את דעותיו האישיות והקיצוניות, מבלי להדגיש שאלו הן דעותיו הפרטיות שלו, אשר אינן מייצגות את אלו של העיתון. על אף ההתנצלות של עמוס, אני מאמין ש"הארץ" מחויב להחזיק בערכיו המרכזיים ללא משוא פנים, תוך שהוא מוודא שאינו מייצג צד אחד בלבד. דמוקרטיה אמיתית דורשת הכרה בכל הפרספקטיבות וקשת הדעות, והעברת המידע האובייקטיבי כולו. אני מקווה ומייחל לשובם בשלום של החיילים והחיילות שלנו, להחלמת הפצועים והפצועות, לחזרתם של התושבים לבתיהם וכמובן לשחרורם של כל החטופים והחטופות".
מי אתה - לאוניד נבזלין?
לאוניד נבזלין נולד במוסקבה בשנת 1959, ולמד מדעי המחשב. בתחילת דרכו עסק בהייטק, אך תוך זמן קצר זיהה את ההזדמנויות הכלכליות שנפתחו בעקבות נפילת ברית המועצות. בשנות ה-90, כאשר רוסיה עברה תהליך הפרטה מהיר של חברות ממשלתיות, נבזלין חבר לאיש העסקים מיכאיל חודורקובסקי. השניים השתלטו על חברת הנפט יוקוס, שהפכה במהירות לאחת מהחברות הגדולות במדינה והפכה את נבזלין לאדם עשיר בקנה מידה בינלאומי.
- לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
- לאוניד נבזלין מקים מגזין תקשורת: רותם דנון ישמש כעורך הראשי של המיזם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההתנגשות עם פוטין והבריחה לישראל
עם עלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון בשנת 2000, השתנו כללי המשחק. פוטין ראה בעין חשדנית את הכוח של האוליגרכים והחל לצמצם את השפעתם על הפוליטיקה והכלכלה. בשנת 2003 נעצר חודורקובסקי באשמות הונאה ועבירות כלכליות, ונבזלין הבין שהוא הבא בתור ברשימה. הוא החליט לעזוב את רוסיה וברח לישראל, שם קיבל אזרחות בזכות השורשים היהודיים שלו.
זמן קצר אחרי שעזב, הרשויות ברוסיה האשימו אותו בהזמנת רצח ובניסיונות לרצח. נבזלין הכחיש את ההאשמות וטען כי מדובר בנקמה אישית של פוטין, שניסה להשתיקו בשל דעותיו הביקורתיות.
רכישת מניות ב"הארץ" והמניעים שמאחורי ההשקעה
בשנת 2011 נבזלין רכש כ-20% ממניות העיתון "הארץ". רכישה זו העלתה שאלות לגבי מניעיו האמיתיים: האם מדובר ברצון להשפיע על השיח הציבורי בישראל, להיראות כמי שמאמין בחופש הביטוי והדמוקרטיה, או אולי בניסיון לנקות את שמו ולהציג עצמו באור חיובי יותר?- "מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
- הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
ההשקעה ב"הארץ" אפשרה לנבזלין ליצור תדמית של אדם שמעורב בתקשורת פתוחה ודמוקרטית. היא גם נועדה חזק את מעמדו ולהפוך אותו לדמות מוכרת ומכובדת בישראל, סוג של ניקוי שמו. במקביל, הוא השתמש בכספו כדי לתרום למען הקהילה והפגין מחויבות חברתית. אולי זה נובע מאמונה פנימית אבל בטוח שזה הוסיף לו נקודות רבות בקהילה העסקית, התקשורת ובכלל.
קשרים פוליטיים והשפעה בישראל - בתו של נבזלין נשואה ליולי אדלשטיין. קשר זה עזר לחזק את הקשרים הפוליטיים של נבזלין בישראל ואת מעמדו בקרב מעגלי ההשפעה בארץ. נבזלין חשש מאוד מתגובת פוטין והוא חי באופן מאובטח ודאג לתמיכה גורפת של פוליטיקאים ושל הקהילה העסקית כדי שלא יהיה מצב שיוסגר לרוסיה.
- 7.שוקן פדופיל (ל"ת)איכ 04/11/2024 08:53הגב לתגובה זו
- 6.סמי 03/11/2024 15:23הגב לתגובה זוהארץ עצמו עיתון איכותי עם תוכן טוב. שוקן עצמו טעה חמורות בדבריו, טעות נוראה.
- 5.צריך להחרים את העתון הזה עד ששוקן יפרוש (ל"ת)שלמה 03/11/2024 13:37הגב לתגובה זו
- 4.קודם יורים ואז מנצלים כשסולחים להם יורים שוב 03/11/2024 13:10הגב לתגובה זוקודם יורים ואז מנצלים כשסולחים להם יורים שוב
- 3.כנראה לא מנוי לעיתון (ל"ת)כ.ד 03/11/2024 12:59הגב לתגובה זו
- 2.yuvi 03/11/2024 12:43הגב לתגובה זופשוט בושה וחרפה שהוא אחד הבעלים של העיתון הזה....עיתון פח זבל.
- 1.סעער 03/11/2024 11:52הגב לתגובה זו"אני מאמין ש"הארץ" מחויב להחזיק בערכיו המרכזיים ללא משוא פנים, תוך שהוא מוודא שאינו מייצג צד אחד בלבד. דמוקרטיה אמיתית דורשת הכרה בכל הפרספקטיבות וקשת הדעות, והעברת המידע האובייקטיבי כולו" - פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.
- ערכים של מבקשי נפשינו (ל"ת)שלמה 03/11/2024 13:36הגב לתגובה זו
- yuvi 03/11/2024 12:44הגב לתגובה זועיתון פח זבל.......
ח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסת"מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
לפני שנתיים סוכם כי המדינה תממן העלאת השכר למטפלות במעונות היום בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אך בפועל 80% מהמטפלות לא קיבלו אותו ורק כעת נערכת בדיקה לאן נעלמו הכספים
הבוקר קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבה הנוגעת למעונות היום וקיבלה לידיה את הנתונים המבהילים הבאים: על-פי הערכות של משרד העבודה והרווחה חסרות כיום כ-3,000 מטפלות במערכת, ובדוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך לשנת 2024 נמסר כי למעלה מ־500 מעונות יום נסגרו ב-שנים האחרונות בשל מחסור בכוח אדם מקצועי. בישיבה דיווח נציג משרד האוצר כי בבדיקה שביצעו בשנת תשפ״ד נמצא כי יותר מ-80% מהמטפלות לא קיבלו את השכר שנקבע למקצוע. מי שהציג את הדברים היה נציג משרד האוצר, רום אריאב, נתונים שגרמו להפתעה בקרב חברי הכנסת ונציגי הארגונים. לדבריו, שיעור התחלופה של המטפלות זהה במעונות המפוקחים ("מעונות סמל") ובמעונות הפרטיים, מה שלדעתו מעיד כי ייתכן והבעיה איננה נובעת רק מגובה השכר אלא מפרמטרים נוספים כמו סביבת העבודה, תנאי העסקה, עומס, או חוסר בליווי מקצועי.
אריאב הוסיף כי ביוני 2023 עודכן המחיר המפוקח למעונות בשל העלאה ניכרת בשכר המטפלות, ובאותה שנה הוחלט במשותף בין משרד החינוך למשרד האוצר כי המדינה תממן את מלוא העלאת התעריף סכום של יותר מחצי מיליארד שקלים. אולם, הבדיקה שנערכה בשנת תשפ״ד נמצא כי מעל 80% מהמטפלות לא קיבלו בפועל את השכר שנקבע, למרות שהכספים הועברו לארגונים המפעילים את המעונות. נציג האוצר הבהיר כי לפי שיטת התקצוב הנוכחית, הסבסוד במעונות ניתן להורים והארגונים מהווים רק צינור להעברת הכסף אך ציין כי בימים אלה נערכת בדיקה מעמיקה גם לשנת תשפ״ה כדי להבין לאן זרמו התקציבים.
דבריו של אריאב עוררו תגובה חריפה מצד יו״ר הוועדה, ח״כ קטי שטרית (ליכוד), שאמרה כי היא “נדהמת לשמוע שהכסף שיועד להעלאת שכר המטפלות לא הגיע ליעדו”. לדבריה, “לא ייתכן שהמדינה תקצה מאות מיליונים לשיפור תנאי העובדות אך בפועל הכסף יישאר בידי הארגונים. לפי הנתונים שעלו בוועדה, כמעט 80% מהמעונות לא העבירו את התוספת לשכר המטפלות. אני דורשת ממשרד האוצר לספק תשובות ברורות ולברר מי הגוף שאמור לפקח על עמידה בכללי הסבסוד. מדובר באזלת יד במקרה הטוב, ובעבירה של ממש במקרה הרע”. שטרית הדגישה כי הוועדה דורשת להצמיד את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים, ולבחון אפשרות להעביר את התשלומים ישירות דרך הרשויות המקומיות ולא דרך הארגונים המפעילים, כדי להבטיח שהכסף הציבורי יגיע ליעדו.
שטרית הוסיפה כי "האחריות והפיקוח על גילאי אפס עד 3 איננה רק עניין של חינוך, זו משימה לאומית. לצערי, מערכת המעונות לגיל הרך מצויה כיום במצוקה קשה של כוח אדם, מדובר במצב חירום ממשי ”.- "רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?
- שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת הדיון הציעה שטרית לתעדף את ענף החינוך לגיל הרך מבין תחומי השירות הלאומי-אזרחי. מנכ״ל רשות השירות הלאומי‑אזרחי, ראובן פינסקי, השיב כי ישנם כ-20,000 צעירים המשרתים בשירות הלאומי כיום מתוכם רק עשרות בודדות משרתות במעונות והדגיש כי אין מאגר בלתי נדלה של מתנדבים שניתן להעביר באופן אוטומטי למעונות היום. גם ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הזהיר: “אם לא יקרה משהו משמעותי, בשנה הקרובה לא יהיה עוד מערך גיל הרך ואתם תראו הורים שלא הולכים לעבודה בגלל זה”. ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) אף הזהיר: “אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו.”
