מסתמן: העובדים יתרמו גם בשנה הבאה יום הבראה בשל המלחמה
ביטול הפטור על קרנות השתלמות הוא מוצדק כי מדובר במכשיר שאין עליו טיפת מס - לא בהפקדה, לא על הרווחים השוטפים ולא במימוש. זה מקלט מס שמבטא הטבה אדירה של העובדים. ההסתדרות שומרת על הקהל הבכיר שלה והמגזר הציבורי שמקבל קרנות השתלמות, אבל באוצר הראו שמי שבאמת נהנה מהטבת המס אלו העשירונים העליונים. כמה שווה יום הבראה?
דמי הבראה הם תשלום שמקבלים עובדים בהתאם לזכאותם על פי חוק, לרוב פעם בשנה, במטרה לכסות הוצאות הנלוות לתקופת ההבראה שלהם. הזכות לדמי הבראה קיימת לאחר שהעובד השלים שנת עבודה מלאה אצל אותו מעסיק. סכום דמי ההבראה נקבע על פי הסכמים קיבוציים או חוקי העבודה, והוא משתנה בין המגזר הפרטי לציבורי. עם זאת, אין זה מחייב שהעובד ינצל את הסכום עבור הבראה בפועל, כלומר, הוא לא חייב להוכיח שהוא יצא לחופשה במלון או לצורך התאוששות בריאותית כלשהי. בעבר, דמי הבראה נועדו לשמש את העובדים לשהות בבתי הבראה או מלונות, אך עם הזמן, הסכום הפך להיות תשלום כללי שמתווסף לשכר השנתי של העובדים. נכון להיום, במגזר הפרטי שווי יום הבראה הוא 418 שקל, בעוד שבמגזר הציבורי שוויו עומד על 470 שקל. עם זאת, עובדים בשכר נמוך כנראה יתרמו רק חלק מיום הבראה ואולי אף לא יתרמו כלל. בשנה שעברה נקבעה מדרגה שמתחתיה עובדים שילמו רק חצי יום הבראה. מס כזה בדמות של יום דמי הבראה הוא מס לא צודק - הוא מוטל באופן שווה על כולם (למעט כאמור עובדים בשכר נמוך שתרמו פחות). במקום למסות את העשירונים העליונים, ממסים בעצם את כולם באותו הסכום - זו פגיעה קשה בשכבות הביניים והשכבות החלשות על חשבון השכבות העשירות. לוותר על 418 שקל כשאתה מרוויח 80 אלף שקל זה מאוד קל, לוותר על 418 שקל כשאתה מרוויח 8 אלף שקל ברוטו זה קשה.
- 8.צימצום הוצאות 15/10/2024 12:00הגב לתגובה זוהצעד הכלכלי בעדיפות עליונה לקצץ במשרות שרים !!!! צריך בממשלה 5 שרים בלבד !!!!! להקפיא את כל הכספים שיוצאות לטובת ריפוד השותפות בקואליציה . אין העברת כספים לטובת הסכמים קואליציוניים!!!!!!! לקצץ בנסיעות לחו״ל !!!!!! אין הוצאות לחברי הממשלה בלי אישור נגיד בנק ישראל !!!! לכל חמישה חברי כנסת רכב צמוד אחד!!!!! בקיצור משטר חירום בהוצאות הממשלה
- 7.שאול 14/10/2024 23:42הגב לתגובה זו418 ₪ ממשכורת של 5,000₪ זה לא אותו דבר כמו ממשכורת 25,000 ₪ שוויון בנטל עלק
- 6.צדק 14/10/2024 23:08הגב לתגובה זוהציבור החילוני מטומטם ולכן הציבור החילוני משלם, משרת בצבא, מפרנס פרזיטים ואוכלי חינם שהם לא ישראלים אלא יהודים וגנבים בשם הדת שלהם.עלוקות שחיות על חשבון יהודים ישראלים שמפרנסים אותם ואת ילדיהם הרבים שכן...גם הם לא ילמדו ליבה, לא יעבדו וישלמו מסים, לא ישרתו בצבא ורק ימצצו את הקופה שלנו.
- 5.קוקרצה 14/10/2024 22:13הגב לתגובה זומספיק כסף לכולם ? את המשרדים המיותרים ביטלו ? לא? אבל סמרטוטיהו אמר שלא יעלו מיסים .. ממשלה רקובה ואימפוטנטית ושרים שלא הייתי ממנה לשמור על מגרש גרוטאות ריק בעיקר מהליכוד ומשס ויהדות התורה אוסף של חבורה של אפסים אימפוטנטים רקובים שרק יודעים למנות מקורבים
- 4.די כבר די. כל הזמן חלשים חלשים, רובם הביאו את זה ע 14/10/2024 21:20הגב לתגובה זודי כבר די. כל הזמן חלשים חלשים, רובם הביאו את זה על עצמם, למה תמיד אני, זה שבא מעוני, למד השקיעה ועכשיו יש לי קרן השתלמות צריך לאכל אותה בגלל אלו שהיו מצחיקים בתיכון וקולים אבל לא השקיעו בלימודים.
- רני 14/10/2024 23:37הגב לתגובה זושקל שיורד למי שמכניס יותר, שווה ערך בדיוק, לשקל שיורד למי שמכניס פחות. פשוט, לשם שינוי, לא מתאמצים להכנס דווקא בבעלי ההכנסה הגבוהה יותר. מה הלאה? לחוקק שהמחיר שנשלם על מלפפון, יהיה לפי תלוש משכורת?
- 3.שלומיד 14/10/2024 21:13הגב לתגובה זושמפרנסות את הבעל ש"לומד" בישיבה. לפחות את זה הם לא יכולים להעלים. במקום להלחם בהון השחור לוקחים לאנשים ישרים כסף. ככ קל בעבודה על בסיסי נתונים לגלות מי חי מעבר לרמת חיים הגיונית לשכר המוצהר המשפחתית אבל לא עושים את זה. למה??
- 2.רועי 14/10/2024 21:11הגב לתגובה זולא ברור הפמפום הזה של מס לא צודק.. יש במדינה הזו מספיק מיסויים הדרגתיים לפי מדרגות שכר.. לא הכל חייב להיות מדורג.. המלחמה פוגעת בכולם.. ברגע שקרן השתלמות לא תהיה כדאית המעסיקים פשוט יתנו את הכסף בצורה אחרת ואז גם הקרנות יפסידו מיליארדים ולכן הן אלו שיחסמו את המיסוי על הקרנות השתלמות..
- 1.חשוב למסות קרנות השתלמות-העיקר ששכר דירה ישאר פטור פחח (ל"ת)Bill Hwang 14/10/2024 21:11הגב לתגובה זו
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
