1. פרוץ, פרוץ. פרוץ. יום ג', דו"ח מבקר המדינה: קיימות פרצות ממשיות בביקורת הגבולות בנמל התעופה בן גוריון המאפשרות לגורמי פשיעה וטרור מקומיים וזרים להיכנס לארץ ולצאת ממנה בחופשיות. יום ד', דו"ח הועדה, 400 עמודים, לבריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע: כשלים חמורים, ליקויים מבישים, כשלון חרוץ של פעילות המודיעין (9 חודשים חפרו מנהרה למעבר בני אדם, הוציאו חול, פתחו פתח – ואף אחד לא הרגיש). אגב, אירועים דומים כבר קרו בעבר, ועדות חקירה מונו גם בעבר, מסקנות מזעזעות הוגשו, אבל שב"ס המשיך וממשיך בדרכו: רק שיהיה שקט, ניתן לאסירים הביטחוניים כל מה שבא להם, כן כן, גם נקריב מעשי אונס בחיילות סוהרות – רק שיהיו מבסוטים. שלא יפריעו לנו לשבת ולנוח. איתמר בן גביר? השר הממונה? הוא עסוק במשחקי אגו, ארגז חול וקוביות.

2. פרופ' מנחם פינקלשטיין, יו"ר ועדת הבדיקה, הוביל אותה ביד רמה. אלוף מיל', עו"ד, פרקליט צבאי ראשי, סגן נשיא המחוזי מרכז – נכנס עכשיו לתפקיד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. בקיצור: יחידה בתוך משרד המשפטים לביקורת הציבור על קודש הקודשים, פרקליטי המדינה והתביעה המשטרתית (שרפורמה משפטית הוגנת ונכונה היתה חייבת להתחיל מהם). איך יתנהל פינקלשטיין בתפקידו הבא? יעז ויעשה עבודה ציבורית באמונה כמו הנציבה הראשונה, השופטת בדימוס הילה גרסטל, שהעזה להרגיז את הפרקליטים עד שהוציאו לה את הנשמה, אולי יגרור רגליים ומדי פעם יפציע באיזשהו משפט רב משמעות כמו הנציב שאחריה דוד רוזן? דבר אחד כבר אפשר לומר: פינקלשטיין רחום וחנון. איש המערכת הבירוקרטית שקודם כל מבין לליבם של הפקידים הבכירים.

זה בא לביטוי ממש השבוע, כאשר חתם על מסקנות הועדה ולמעשה שחרר מכל אחריות את בעלת התפקיד הכי בכיר בשרשרת הכשלונות בשב"ס, הנציבה קטי פרי.

3. דירוג אשראי - צרפת. בסוף אפריל הורידה פיץ' את דירוג האשראי של צרפת מ: AA ל: AA-, בתחזית יציבה. אצלנו כתבו שזו מכה קשה לעמנואל מקרון, הנשיא שעומד בראש הכלכלה השנייה בגודלה באירופה. אחת הסיבות להורדת הדירוג, לצד הגרעון והחוב הכבד במיוחד, נוגעת לאי השקט הקשה מאוד, הפגנות עד כדי מהומות נגד הרפורמה במערך הפנסיה במדינה.

אבל – אם בודקים את תגובת השווקים, כולל תשואות אג"ח, מוצאים שהאירוע הזה לא שינה את מהלכם. מקרון עצמו לא נסער במיוחד. גם לא נוכח הביקורת על כך שניצל סמכות מיוחדת והעביר את רפורמת הפנסיה כשהוא עוקף את הבית התחתון.

• המבקר: ליקויים בניהול של מידע מסווג במחשבים של משרד ראש הממשלה
• 6 שנים לרפורמה ביבוא כלי רכב: אין תחרות, הרווחיות חריגה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שאלת השאלות העקרונית היא: אם ממשל מקדם רפורמה של אין-ברירה, בגלל מערכת פנסיה מעוותת וקורסת, גירעון אדיר לעשרות שנים שגורר חוב לאומי מתעצם, ורוצה לקבוע כי גיל הפרישה יעלה מ- 62 ל-64, שיבוטלו זכויות יתר של מגזרים רבי כוח והשפעה פוליטית ויבוטלו ההסדרים פנסיה מלאה עקומים בגיל הרבה יותר צעיר - כלומר ממשל שעושה מה שהוא חייב לעשות כדי לשקם כלכלת מדינה, הוא צריך להיבהל ולהתחשב בדירוג האשראי?

האם המדרגים לא אמורים לקחת בחשבון את המטרה – למרות שלטענתם השפעתה "תעזור רק במעט" עד לסוף העשור הנוכחי?

4. קרן ארנונה. "צדק חלוקתי", "סגירת פערים", "מהעשיר לעני". הם השתמשו בכל המילים היפות והנכונות, התומכים והמתנגדים. ביום שני, תוך שביתה מוניציפאלית נרחבת, אושר החוק "למלחמה ביוקר המחייה ופתרון מצוקת הדיור והמחירים הבלתי סבירים לדירה בישראל". הוא נכנס לחוק ההסדרים ויועבר בהצבעת התקציב בשבוע או שבועיים הבאים (מועד אחרון 29.5.23. אם התקציב לא יעבור – הממשלה נופלת).

האמת: אין "צודק" מהחוק הזה. רובין הוד במיטבו. למשל: הארנונה העסקית שמשולמת במגדלי עזריאלי בתל אביב, כבדה יותר מכלל הארנונה העסקית שמקבלת מועצת ירוחם. צדק זה טוב. הבעיה היא מה קורה מאחורי הצדק. העיקרון על פיו תפעל הקרן: ככל שהרשות תאשר יותר התרי בניה למגורים היא תקבל יותר כסף מהקרן. משהו כמו 1,870 שקל לדירה מתוכננת. ככל שהרשות תוסיף שטחי תעסוקה ומסחר – ייקחו ממנה יותר כסף כדי לתת לאחרים. הגיוני?

• ספרד לא רוצה נשק ישראלי - הערכות שתבטל עסקה גדולה עם אלביט
• מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

עכשיו לביצוע. ביצוע?? נראה אתכם מבצעים. נראה אתכם מבצעים בהגינות ובשקיפות. נקבע כי ניהול הקרן יהיה בראשות השלטון המקומי. אבל משרד האוצר, שיזם בהתלהבות את התכנית כבר לפני שנים לא מעטות (האוצר פועל תמיד על פי שני עקרונות: לחלק כסף - אבל לא מהתקציב שלנו, ליזום רפורמות אבל בלי לגעת בכספים הכבדים שמקבלים ממיסוי כזה ואחר, במקרה זה, הכנסות מיסי נדל"ן, ישיר ועקיף, כולל הכנסות כבדות ממכרזי קרקע של רשות המקרקעין, שכמעט תמיד מתייקרים), הזדרז, הכין והפיץ טבלה מפורטת של כל הרשויות בישראל.

כך זה נראה: עמודה ראשונה "אשכול סוציו אקונומי", עמודה שניה "אשכול פריפריאליות", ואז עמודות לפי שנים, 24' 25'26'27' 28' תחת הכותרת "נטו מהקרן", ועמודה אחרונה 2029 "הפסד/ רווח מהקרן". מסתבר שהחברים באוצר כבר קבעו, לא בערך אלא בדיוק מספרי, מי ייתן ומי יקבל וכמה, בכל אחת מ-5 השנים הבאות. דוגמא: אור יהודה. סוציו אקונומי 5, פריפריאלי 8. בשנת 24' יקחו ממנה 3.7 מיליון שקל, ב-25' יקחו 4.4 מיליון. ממול בית שמש, סוציואקונומי 2, פריפריאלי 5, תקבל 9 מיליון ב-24' ו-14.5 מיליון ב-25' וכך הלאה. ודוגמא משונה: אילת. מצד אחד היא מחוברת לרשויות ה"עשירות" כמו אשדוד פתח תקווה חיפה ותל אביב, כלומר ייקחו ממנה הרבה מיליונים בכל שנה, מצד שני - הרי אילת נהנית זה שנים ארוכות מחוק ייחודי במיוחד: חוק איזור סחר חופשי, עם פטור גורף ממע"מ. אז מה – יד אחת נותנת, יד שניה לוקחת?

לעניין הביצוע: כמה עשרות, שמא מאות, עובדים יגוייסו למשימה? כמה תעלה הבירוקרטיה הכבדה הזו? האם הציבור שמשלם וישלם את הכספים הללו – יקבל דיווחי אמת על ההחלטות והשיקולים? עוד שאלה: האם כדי לממן את ההוצאה הזו יבקשו הרשויות החזקות, פחות או יותר, להעלות את תעריפי (מיסי) הארנונה למגורים, וכהרגלנו בכל השנים שרי הפנים יאשרו את רוב הבקשות? האם זה באמת יגדיל את התחלות הבניה? יוריד מחירי דיור? ספק גדול.

עוד דבר: גורמים, משפטיים, חשבונאיים ובירוקרטיים ברשויות שמהן ייקחו כספים, כבר מחפשים דרכים לריכוך המכה. כלומר: מה לעשות כדי שהארנונה העסקית הרשמית שלנו לא תגדל – כדי שלא נצטרך להעביר "קנס" לקרן. לחילופין: מה עושים כדי להשלים את הבור הכספי שייווצר כאשר ימומש "הצדק החלוקתי". יש מדברים על הגדלה משמעותית של כוחות הפיקוח העירוני ובכך את ההכנסות (זה הרבה מיליונים) מקנסות חניה. או לבטל חניה חינם לתושבים, אולי לקבע את מחיר הארנונה העסקית, ובמקום זה להגדיל למשל מיני וסוגי אגרות או היטלים. כל זה יקרה רק אחרי הבחירות לרשויות שיתקיימו באוקטובר הקרוב.

5. השתוללות המחירים. ("לאחרונה הוד, בני, ביקש אפרסק עסיסי שראה אצל הירקן. הצצתי במחיר לק"ג ואמרתי לו להחזיר בחזרה למדף... אם לא יהודה הירקן שלנו, לא היו אפרסקים בסל הקניות שלי, הוא פינק את הוד". מטי אדנשטיין, ממושב לכיש, אם יחידנית להוד, בן 5. שכירה, מעצבת חלונות ראווה ברשת גדולה. "עובדת לפרנסתי מבוקר עד ערב". (YNET/ 17/5). הממשלה, כמו כל הממשלות הקודמות, מתכננת עוד ועדה/ צוות ומתנגדי הרפורמה המשפטית מאשימים את נתניהו- לוין – רוטמן בעליות המחירים.

נתונים: בשנת 2005 רמת המחירים בישראל היתה נמוכה מרמת המחירים במדינות ה-OECD בשיעור של 18% (מקור: 'נתונים על יוקר המחיה בהשוואה למדינות המפותחות'. מרכז המידע של הכנסת. 13.11.2014), ובשנת 2013 רמת המחירים היתה גבוהה בשיעור של 10%, "...כלומר בשנים 2008 עד 2013 רמת המחירים בישראל עלתה בשיעור מצטבר של 34.1% לעומת ממוצע מדינות ה OECD..", והפער מאז גדל. יש המאשימים את "ההפיכה" שהביאה להחלשת השקל ולהעלאת המחירים. אז שאלה: כשהשקל היה "חזק" האם המחירים ירדו? האם מחירים שעלו ירדו אי פעם?

ובכלל איך קורה שבימים אלה, כשמחירי הסחורות בעולם דווקא יורדים, חלקם מתרסקים, היצרנים והיבואנים בישראל ממשיכים להעלות מחירים? התשובה: כי אפשר. כי ממשלות יודעות שמאוד קל להעלות מחירי חשמל ומים ואנשי עסקים יודעים להכפיל ולשלש את ההעלאה הזו. גם הממשלה הזו כמו קודמותיה יודעת היטב ובדיוק מה צריך לעשות: ביטול גורף של כל המכסים, של כל המכסות, כולל במוצרים חקלאיים, סגירת מכון התקנים והחלת תקני ארה"ב והאיחוד האירופי, ביטול מועצות הייצור החקלאיות בראשן מועצת החלב, פרידה מהעסקנות החקלאית תוך החלת סבסוד פרטני לחקלאים, להחליף את צמרת הרשות לתחרות, לפרק את ועדות המחירים, וגם להתמודד מול היבואנים הבלעדיים בדרך האפקטיבית ביותר: הודעה על פטור ממע"מ ומכסים על יבוא אישי בסכום של 500 דולר. זה אומר רכש אישי זול, של כל דבר מעבר למוצרים טריים, שיתחרה ביבוא ובמוצרים המיוצרים כאן במחירים גבוהים.

זה אפשרי, אבל זה קשה. מאוד. מאוד מאוד. המהומות נגד הרפורמה המשפטית – יהיו עלובים לעומת המאבקים שייפתחו כאן אם איזושהי ממשלה תקבל החלטת אמת להוריד יוקר מחיה. אבל זה פחות חשוב ופחות מטריד. הבעיה היא מה יהיה על עובדים, ותיקים, שהמוצר שלהם לא יוכל לעמוד בתחרות. למשל 200 עובדי סולבר, מפעל "כשר" לייצור שמנים, בעיקר מסויה, שפועל מאז 1961, באשקלון ואשדוד.