האם בישראל יש תמותה עודפת בגלל הקורונה?
טענה נפוצה היא שמספר המתים בקורונה הוא טיפה בים. בכל יום נפטרים בישראל בערך 120 איש ממגוון סיבות: תאונות דרכים, מחלות, רצח, וכמובן - זקנה. נכון ל-27 בספטמבר (המועד עד אליו נבדקה התמותה העודפת) דיווח משרד הבריאות כי 1,450 איש נפטרו מנגיף הקורונה. תמותה השווה לעשרה ימים “רגילים”, רק שעל נפטרי הקורונה יש זרקור. הטענה הזו בעצם אומרת: אלה אנשים שהיו מתים “בכל מקרה”, אולי למשל מ“שפעת”.
אבל מספרים יכולים להיות מתעתעים. 1,450 איש זה יותר מסך ההרוגים בפיגועי טרור שביצעו פלשתינים בתקופת הפיגועים הקשים שבין 2001 ל-2005. לכן התחילו לדבר לא על תמותה אלא על “תמותה עודפת”. כלומר, לנסות לחשב כמה אנשים “היו אמורים למות” אם לא היתה מכה בנו הקורונה, ולבדוק מה הפער בין התמותה בפועל ב-2020 לאותה תמותה צפויה. חישוב כזה גם יכול לעזור לנו להתגבר על הבדלים שיכולים להיות קיימים בין מדינות לגבי מדיניות הרישום של מוות מקורונה. קיימת טענה שבישראל יש מזימה של ממש, קנוניה נגד הציבור להפחיד אותנו. כל מי שחולה קורונה השתעל לידו לפני חצי שנה ונפטר לאחר כן בגלל “משהו אחר לגמרי” נרשם כנפטר מקורונה ובמדינות אחרות בכלל רושמים מישהו כנפטר מקורונה רק אם הוא הכריז על כך בדעה צלולה מול נוטריון. חישוב של תמותה עודפת יכול אם כן גם לשפוך אור על היקף התמותה מנגיף הקורונה במדינות אשר מנסות להפחית בחומרתו כפי שנטען לגבי רוסיה למשל.
אחת הצרות היא כי נתוני תמותה, בכל העולם, מגיעים באיחור מסוים. כל מי שאהוב שלו נפטר יודע שלוקח זמן להסדיר את רישום הפטירה. הגופים שאוספים את הנתונים הללו, משרדי הבריאות והלשכות הסטטיסטיות, מפרסמים אותם כל כמה זמן, כאשר הנושא זוכה בדרך כלל להתעלמות. האם ידעתם למשל, שב-2015 נפטרו 2,089 איש יותר מאשר ב-2014?
בעקבות הנגיף, הגופים הללו העלו הילוך והם משתדלים לפרסם את המידע כמה שיותר מהר ועם כמה שפחות טעויות. מידע אמין הוא קריטי למקבלי ההחלטות, לאנשי המקצוע ולציבור הרחב – ואנחנו יכולים וצריכים להיות אסירי תודה על כך שאנחנו חיים במדינה שבה הגופים הללו מפרסמים חלק עצום מהמידע הזה לציבור הרחב, כך שהוא יכול לשפוט אותו בעצמו וגופים שונים יכולים גם לבקר אחד את השני ולדאוג לאמינות הנתונים.
- הקורונה היא אירוע מסכל? קניון TLV נגד חברת התכשיטים
- ה-FDA מגביל אישורים לחיסוני קורונה - אז למה מודרנה קופצת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך אנחנו בהשוואה לעולם? טוב בהרבה. הזינוק בתמותה השבועית במדינות אחרות מאוד מפחיד בהשוואה אלינו. עם זאת, ייתכן שבישראל אנחנו נמצאים רק ב“תחילת הזינוק” ובמדינות אחרות אנחנו, אולי, נמצאים בדעיכה, כפי שניתן לראות בתרשים – כאשר התמותה השבועית ב-2020 באדום, באפור התמותה השבועית בשלוש השנים האחרונות, ובשחור ממוצע התמותה השבועית בשנים אלו:
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
המדינות האחרות מהוות תמרור אזהרה למה שיכול להיות כאן – 900-800 נפטרים בשבוע (סך הכל, מכל הסיבות) יכולים לעלות גם ל-2,000 מתים בשבוע, כפי שזינקה התמותה בבריטניה. אפשר גם לראות שבמדינות אחרות כבר היו ירידות בתמותה שלאחריהן הגיעה עלייה.
ברור אם כן שהיעדר התמותה העודפת המשמעותית בישראל אינו מעיד כי אין מגיפה - הסבר סביר בהרבה ל“היעדר התמותה” הוא שהסגר המהיר והנחרץ שביצענו במרץ-אפריל הוריד באופן משמעותי את סך התמותה. במילים אחרות, זה שכרגע יכול להיות שהתמותה בישראל 2020 אינה פי כמה וכמה אלא “רק” כמה מאות יותר מהצפוי, מהווה ראייה לכך שלפחות בהתחלה, פעלו כאן באופן נכון, ולא שהכל היה והכל יהיה שטויות. האם מישהו חושב שאם אף אחד לא פורץ לכספת הבנק, אפשר לוותר על כל האבטחה? בוודאי שלא. ניתן גם לראות בבירור כיצד התמותה לא עלתה במדינות שפעלו באופן נחוש מהיר ואף “קיצוני” נגד המגפה, כמו דנמרק וניו-זילנד
- 21.משה 09/02/2021 16:45הגב לתגובה זוצריך לקרוא גם את הנתונים על ירידה בתאונות דרכים ב2020 https://www.gov.il/he/departments/news/20201231_summary
- 20.צבר 11/10/2020 21:17הגב לתגובה זוצריך להמתין יותר מחודש לנתוני תמותה כוללת, בזמן שכל המדינה משותקת בשל 'מגיפה'?
- 19.מוטי 11/10/2020 13:22הגב לתגובה זועם כול הכבוד למאמר שלך,יהיו רבים שלא יסכימו איתך בכלל. בשורה התחתונה צריך לפרסם
- 18.רופא 11/10/2020 10:19הגב לתגובה זוהיא לא שייכת רק לתחלואת הקורונה אלא נובעת מאי הספיקה שהקורונה גרמה למערכת הרפואית
- 17.אבי 10/10/2020 20:36הגב לתגובה זו1 מספר הפטירות יחסי למספר האוכלוסין וזה עולה כל שנה.2 להגיד שחלק מהנפטרים בגלל קורונה זו שטות כי אפשר לומר זאת על כל מקרה פטירה. 3 אני חושב שיש סיבה לירידת התמותה הכללית למשל סגר מקטין תאונות דרכים ועבודה, מסכות מונעות מחלות מדבקות שונות, יש פחות מאמץ פיזי ולכן פחות התקפי לב נעשו פחות פעולות רפואיות בבתי החולים ולפעולות האלה יש תמותה מצד שני מצב החולים יחמיר, ונראה עליה בתמותתם כעבור תקופה ועוד.
- בובר 11/10/2020 11:20הגב לתגובה זו1. גידול האוכלוסיה משנה לשנה זניח – רואים שאין הרבה הבדל בין הקווים האפורים 2. זה בכלל לא שטות – זאת סטטיסטיקה. אם יש גידול בתמותה לעומת שנים שעברו צריך להיות לזה הסבר. מה שונה השנה מהשנים הקודמות? אני אתן לך ניחוש אחד... הסיבה האמיתית שבגללה מת כל אחד היא בכלל לא משנה 3. זה נכון – רק שאני לא מבין איפה אתה רואה ירידה? העליה מהקורונה בעצם היא היתה צריכה להיות גדולה יותר? ראה תשובה מס' 2. בגרף רואים בבירור עליה של כ-10% תמותה בחודש אוגוסט. לעומת כל השנים 2017-2019. הנתונים עדיין לא כוללים את ספטמבר ששם היתה הקפיצה האמיתית שבגללה נכנסו לסגר השני (כן, כן זה קרה אחרי הסגר, אבל את התמותה ניתן לצפות לפי העליה בתחלואה שהיתה לפני הסגר). יש לי תיעוד שאני אמרתי לכולם לפני הסגר שנגיע לכ-40 מתים ליום לקראת סוף הסגר וזה בדיוק מה שקרה ואני בטוח שההחלטה על הסגר התקבלה בגלל זה
- 16.שאלה כמה נפטרו ב2020 עד עכשיו לעומת שנים קודמות נקודה (ל"ת)משה ראשל"צ 10/10/2020 20:24הגב לתגובה זו
- 15.נו באמת 10/10/2020 17:21הגב לתגובה זובמדינת ישראל הצבור היה ממושע באזור מרץ-מאי כאשר לא הבנו את המצב וראינו את הקריסה באיטליה. חצי שנה לאחר מכן, ברור שהקורונה מסכנת את המבוגרים מאוד (85+, סימפטומטיים, וכ"ו). לצעירים זו מכה קלה בכנף. מה קורה בישראל? כולם מבינים שמדובר בקשקוש והתוצאה נפגשים עם משפחה וחברים כולל הצמרת המדינית. יש גם תאונות דרכים בהם צעירים מתים מאופנועים - משהו העביר איסור על אופנועים? מי שלא מת הופך לנכה לכל החיים. המסקנה המתבקשת היא לפתוח הכל כולל מערכת חינוך והסברה למבוגרים והחולים שהם בסכנה ושעדיף שלא יסתובבו. הצבור לא מטומטם הוא מבין שמדובר במחלה שקצת יותר מסוכנת משפעת רגילה שהורגת כמה אלפים בכל חורף בישראל. לצבור אין פחד כי הוא מבין את הנתונים שמשום מה בוחרים לא להציג: מבין החולים קשה מה גיל החולים? האם מי מהם סימפטומטי (נניח מושתלי ריאות)? מה גיל המונשמים? ממשלת ישראל יצרה פה נזק של מיליון מובטלים. דור שלם שלא ילדים שלא לומד בגילאי היסודי. קריסת עסקים רבתי ועליה בלחץ ודיכאון של רבבות. מה מסוכן יותר? מוות של 1000 בני 85 שנניח שהיו מתים נניח בעוד שנה או עוד 1000 התאבדויות של בני 30?
- 14.איתי 10/10/2020 15:49הגב לתגובה זולא הייתה לי הסבלנות לקרוא את כל הכתבה. ברור שאם עד כה נפטרו כ 2,000 איש מתוך 64,000 נפטרים בשנה , ושהגיל הממוצע של הנפטרים הוא 80.2 ... לא נראה תמותה עודפת. זו טיפה בים.זה שלא מתו הרבה אסור שיביא להכחשת הקורונה. מספר המתים הנמוך נובע מהסגרים, מכך שבתי החולים היו מסוגלים לתת לכל חולה טיפול מיטבי. תחת טיפול רפואי מייטבי , התמותה היא 1% מהחולים. באיטליה / ספרד / אנגליה ... 7% מהחולים נפטרו. לולא הסגר ... בקלות היינו מסיימים עם כ 20,000 מתים - כמספר המתים בכל מלחמות ישראל. וכן, במתאר כזה, היינו רואים תמותה עודפת
- בובר 11/10/2020 11:22הגב לתגובה זונכון שלא הגענו לקטסטרופה של מדינות אחרות, אבל באוגוסט כבר יש עליה. בספטמבר שלא מופיע בגרף יהיה עוד יותר...
- 13.אנונימי 10/10/2020 15:49הגב לתגובה זוהאם מישהו בן 70 שנהרג בתאונת דרכים מת מזיקה, הרי גם כך היה מת בקרוב, למה לרשום בסיבת המוות תאונת דרכים?
- 12.אזרח מודאג 10/10/2020 15:37הגב לתגובה זווזה יכול להביא לתמותת יתר בקרוב
- 11.רופא אליל 10/10/2020 13:50הגב לתגובה זובן פתיחת הסגר הראשון לסגר הנוכחי מתו כ-900 איש. חלק מהמתיםסיבת המוות נרשמה כקורונה כאשר כול הסימנים הראו שהם מתו מדבר אחר.
- 10.כבר היום ברור באופן מוחלט שהתמותה הכללית בעולם לא 10/10/2020 13:41הגב לתגובה זוכבר היום ברור באופן מוחלט שהתמותה הכללית בעולם לא עלתה שאחוז הנפטרים מקורונה נמוך מאד שהסגרים זאת איוולת לא עזרו במאומה אלא גם גרמו למאות מילונים בעולם סגר רעב עוני ודיכאון דיקטטורה בחסות הקורונה
- 9.ציפי 10/10/2020 13:08הגב לתגובה זוהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מקבלת נתונים.
- 8.רופא, איכילוב 10/10/2020 12:45הגב לתגובה זוובגלל הסגר אין תאונות דרכים. במקום להתעסק במטימטיקה, תתעסקו ברפואה - אדם שנגוע בקורונה ומת מחנק תחת מכונת הנשמה עם ריאות מודלקות מלאות בוירוס קורונה - מת מקורונה!
- 7.י 10/10/2020 12:05הגב לתגובה זובדקתי בעולם כבר בקיץ והבנתי שהמספרים הם מספרים ללא שום הוכחה לכלום. בדקתי את התמותה בארץ לשנת 2017 בדיווח של משרד הבריאות ומספר הנפטרים גדול בהרבה. כולם עוסקים בהפחדה וחוסר דיוק ושוכחים שעד היום לא יודעים מההוא מקור הקורונה. אני אישית חושב שמקורם בחיות מעופפות שנעות מיבשת ליבשת לפי עונות השנה
- בובר 11/10/2020 11:25הגב לתגובה זואיך בדיוק הבנת את זה מהכתוב??? תסתכל על התמותה העודפת המטורפת שהיתה ועדיין ישנה במדינות האחרות
- 6.אורי 10/10/2020 12:03הגב לתגובה זואין אפשרות לדעת כלום,אנחנו לא מאמינים לשלטון,בדומה למדינות חשוכות. כל הדרך רימו אותנו,אז למה להאמין להם בסעיך מסויים?
- 5.שמוליק 10/10/2020 11:53הגב לתגובה זואיפה היה גל ראשון? איפה היה סגר ראשון? איפה גל שני? איפה סגר שני? קורונה לא משפיעה על התמותה כלל!
- 4.אריאל 10/10/2020 11:51הגב לתגובה זומשרד הבריאות עמל במשך חודשים רבים לנפח את מימדי התחלואה והתמותה במסווה של קורונה. בארה"ב למשל ה-CDC קבע כי רק 6% מהנפטרים שרשומים כמתים מקורונה באמת מתו מהנגיף והשאר סבלו ממחלות רקע קשות והיו נפטרים בכל מקרה. כלומר אם הנתון הזה נכון אז בישראל מתו בערך 100 איש מ"המגיפה" והשאר זויפו כמתים מקורונה תמורת בצע כסף, זאת האמת.
- 3.שמוליק 10/10/2020 11:41הגב לתגובה זובכל המדינות האלה לט תהיה תמותה עודפת ברב שנתי בשנים הבאות. הם בכל מקרה היו מתים. כבר אפשר לראות את הטרנד הזה באיטליה ושוודיה שהקו האדום הולך לתחת לשחור וזה ימשיך כך.
- 2.יגאלור 10/10/2020 11:26הגב לתגובה זובובי - לך !
- 1.מעניין וחשוב, תודה רבה (ל"ת)רונית 10/10/2020 10:48הגב לתגובה זו

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

פיזור גלובלי, יתרון מקומי ואזהרה מפיקדונות - המסרים של בכירי שוק ההון
בכנס הפיננסי בצפון הדגישו אורי קרן ממור ומתן שטרית מהפניקס את החשיבות של תיק השקעות מפוזר, את יתרון ההיכרות עם השוק המקומי, ואת הסיכונים שבהסתמכות על פיקדונות וקרנות כספיות לטווח הארוך
מאות רבות של תושבי חיפה והצפון נכחו שלשום באולם תיאטרון הצפון בכנס הפיננסי הגדול של הצפון, בהובלת חברת S.F.P, חברה לתכנון פיננסי הוליסטי המנהלת ומפקחת על נכסים בהיקף של מעל 3.5 מיליארד שקל, ובהשתתפות בכירי עולם ההשקעות בישראל. האירוע, שנערך במטרה להעניק לציבור הרחב כלים מעשיים להתנהלות פיננסית נכונה בכל תנאי שוק, כלל הרצאות של ויטלי פלוטינסקי, בעלים ומנכ"ל משותף ב-SPF, אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל, ומתן שטרית, הכלכלן הראשי בקבוצת הפניקס.
אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי, מור גמל אמר במהלך הכנס: "בתחילת 2024, הקונצנזוס היה להשקיע רק בארה"ב, תוך ציפייה למספר הורדות ריבית ולביצועים חזקים. בפועל, קרה בדיוק ההפך. השוק האמריקאי היה אחד החלשים בעולם. אירופה, שהספידו אותה, הציגה תשואות פנומנליות, ואפילו השוק הישראלי הפגין חוסן מרשים למרות המצב. זהו שיעור חשוב המלמד שהקונצנזוס בשוק טועה לעיתים קרובות, ורק תיק מפוזר גלובלית יכול להגן מפני תפניות לא צפויות".
"מה שמעניק לחיסכון הפנסיוני יתרון מכריע, במיוחד בתקופות משבר, הוא ההשקעה בנכסים לא סחירים. מדובר בנכסים ממשיים כמו כביש 6, מנהרות הכרמל ופרויקטי נדל"ן, שאינם נסחרים בשוק ההון. הרכיב הזה, שיכול להגיע למעל 30% בתיק כללי של חברות הביטוח, מייצר תשואה יציבה ופועל כעוגן הגנתי כשהשווקים הציבוריים תנודתיים. זהו יתרון מובנה שלמשקיע פרטי בבנק פשוט אין גישה אליו".
הכנס עסק במגוון רחב של נושאים הבוערים לחוסך והמשקיע הישראלי, החל מבחירת מסלולי השקעה, דרך תכנון מס וניצול הטבות, ועד לדילמת הנדל"ן מול שוק ההון. המשתתפים קיבלו כלים פרקטיים וטיפים כיצד לנווט את עתידם הפיננסי בחוכמה.
- הריבית תרד אבל זה לא אומר שוול סטריט תעלה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר
- שבוע מסחר קצר ודוח תעסוקה - מה צופים האנליסטים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ויטלי פלוטינסקי, שפתח את הכנס, הדגיש את החשיבות של תכנון פיננסי הוליסטי. "המטרה המרכזית שלנו הייתה להנגיש את עולם התכנון הפיננסי," אמר פלוטינסקי.