חם אצלכם בתל אביב.

רק נסעתי לארבעה ימים, כבר מלחמה בכמה חזיתות.

שלא לדבר על מזג האוויר, שרק יחמיר.

(מתוך טשטוש חושים של 24 ש' ללא שינה)

כמי שהגיעה לפנות בוקר ולפני העיתונים, יצוין ידיעות לשבח על שהגיע (יחד עם כלכליסטו) בארבע וחצי בערך. אחריו מעריב, ואחרון כרגיל הארץ וישר"ה. למה זה? הרי סוגרים אותם ראשונים.

הגנרל

קרבות הגנרלים מגיעים לכל השערים. ברק מתחיל לראיין מועמדים במקום אשכנזי, אף שזה יפרוש רק בעוד חצי שנה.

ידיעות ומעריב בשער דומה להפליא, למעלה אחמדי' ולמטה מלחמת ברק ברמכ"ל.

שניהם מקדישים את כפ' 2-3 לרמטכ"לות.

גם הידיעה הראשית בהארץ מתייחסת לראיונות ברק.

נתניהו באוויר

בישראל היום הידיעה המרכזית מתייחסת לנאום נתניהו ללא עיתונאים - "נגיב בעוצמה".

הוא נאם בפני חדר ריק (כך מתואר הנאום בידיעות, תוך ציון שזה מקובל בארה"ביקה), כדי להימנע משאלות עיתונאים, ואישר בכך שחמאס ירה את הטילים, ולא "מחבלים הפועלים במסגרת הג'יהאד העולמי" (ידיעות, 8).

תוך כדי, מפרגן ידיעות לעצמו על החשיפה של ניר גונטז' משלשום, שחמאס הוא זה שירה על אילת.

כל המנשה

מרב מיכאלי מראיינת את כרמלה מנשה, שזכתה בפרס א.מ.ת היא אומרת שצריך להחזיר את גלעד שליט עכשיו (הארץ).

השוטר שמוותר והרופא שמרדים

בע' 27 בידיעות יש ידיעה על שוטר ממשטרת ת"א, ליאור מסורי מחולון, המואשם בכך שקיבל שוחד מיני/טובת הנאה מנערת ליווי לאחר שהבטיח לה כי בתמורה לא תיעצר. העונש המירבי על העבירה שבע שנות מאסר.

העניין עם מסורי הוא שנתפס. יחסים שכאלו בין שוטרים לבין מלוות הם עניין יומיומי.

בע' 20 בידיעות מופיעה ידיעה קטנה עם כותרת גדולה יחסית:

"נסגר תיק החקירה נגד הרופא המרדים".

ובידיעה: הוסרו החשדות לאונס נגד ד"ר חוזה פארה.

התיק נגד הרופא נסגר מחוסר ראיות.

הידיעה מופיעה גם בהארץ (ע' 7) ובמעריב (15). ע"פ האחרון, הוא ימשיך לעבוד בארץ. הכותרת בישר"ה (13) היא שלא יגורש מהארץ.

נניח, למרות שיהיו מי שיחלקו, שהוא באמת חף מפשע.

מה יעלה בגורלו עכשיו? כמה זמן ימשיכו להעסיקו בישראל? ומה עם נשים? הן שמעו על כך? איך יתנהלו מולו בהמשך?

מכל העיתונים שסיקרו את הסיפור, יצוין לזכות הארץ שלא התייחס לעניין בשער

רימון מוסיף המון

מי זרק את הרימון על אחמדינג'אד ופספס?

שיצעד צעד אחד קדימה.

בישראל היום ובמעריב עוד >מהססים, לא בטוחים שהיה ניסיון.

בידיעות משתמשים באישור איראני לכן שהד"ם.

חיים גורי בדעות

בשבת האחרונה כתבתי ש:

שניצר מדווח מה סיפר ברנע בשבוע שעבר, מקרה שאירע ב-67'' על ידי קצין ישראלי, חיים גורי, שסייע לתושב רמאללה. ברנע התמוגג, ושניצר, שמחמיא לו על ידענותו שאין שנייה לה "בתחום העשייה הפוליטית" תמה איך לא הוסיף זה הערה: בספט'' 67'' הוסיף גורי את שמו "לרשימת 57 החותמים על הכרוז למען ארץ ישראל השלמה; אותו מסמך בזוי, שעל פיו נוסחו העקרונות הלאומניים של שלטון הכיבוש".

אולי זו הסיבה שגורי כותב היום מאמר על שייח' ג'ראח בדעות אחרונות:

"באיחור ניכר הצטרפנו גם אני ורעייתי למשמרת המחאה בשכונת שייח ג'ראח בירושלים. נשאלתי שם על ידי עיתונאי אחד מופתע מאוד: מה אתה עושה פה? אמרתי לו כי אני רואה בכך מעשה לא הגון... הפעולה הזאת אינה מחזקת את אחיזתנו בעיר שחובר לה יחדיו, אלא מגבירה איבה ותסכול, ומעמיקה את הקרע בחברה הישראלית".

העוקץ

לפני מידע מסוים, כל כלי התקשורת ידעו על העוקץ של רוצח ילדיו, והעדיפו להתעלם.

קצה האצבעות

נכון הבטחתי שנחגוג שנה להתאבדותו של דודו טופז?

הנה, קבלו, בשער סופשבוע מתראיינת המנהלת האישית שלו שנחשפת לראשונה, חנה גרנובסקי. והיא תספר כמה היה מסכן. וסובל. ומתוק. ועצוב (שרי מקובר-בליקוב).

"אנחנו הילדים של קיץ 2005" (כתבת ההתנתקות, ליאת שלזינגר). לא קראתי אותה בידיעות לפני כמה שבועות?

ליטל גרוסמן בהעיר על הבלוג של ריצ'רד סילברסטיין, תיקון עולם, מפרשת ענת קם ועד קפטן ג'ורג'.

מוסף כלכליסט, כתבת שער על השפעת האינטרנט על המוח. השער כולו מורכב מטקסט אותיות חלולות על רקע לבן. אולי בגלל תזוזת שכבות הצבע, כלומר אני מקווה שזה לא מכוון, אי אפשר לקרוא את השער. באסה.

הודעה לעיתונות

"האגודה לזכות הציבור לדעת מברכת את הרשות השנייה על כוונתה להסדיר ולהגביל את פרסום האלכוהול ברדיו האזורי, ומציעה לנקוט בגישה מגבילה ומצמצמת אף יותר. בנייר העמדה שהוגש לרשות השנייה, במסגרת השימוע הציבורי, טוענת האגודה כי האינטרס הציבורי הנפגע מההשפעות המזיקות של צריכת אלכוהול, עולה עשרות מונים על זכות יצרני האלכוהול לפרסם את מרכולתם... גם באיסלנד, דנמרק, נורבגיה, שבדיה ושוויץ קיים איסור גורף לפרסום אלכוהול... קביעת איסור דומה ע"י הרשות השנייה תהווה צעד משלים וקוהרנטי ל'חוק היובש' שנחקק לאחרונה בכנסת".

סגולה לאריכות ימים

באיראן הפיצו שמועות שאריק שרון מת (ידיעות, 4).

למה, עד עכשיו הוא חי?

וגם כאן מישהו, ynet טעה.

לפני פיזור

אני מתנצלת בשם ההנהלה וצוות העובדים על שנאלצתם לסבול אתמול (אני מתעלמת מהחודשים האחרונים באצילות שאינה במקומה) את בלבול החושים של רן גולדן, להלן פנימדיבור ועוד עשרות כינויים, שהפציץ את הבלוג בעשרות תגובות זבל. התגובות נמחקו בלילה בעזרת קפטן ר'.

לא היה כיף לראות את זה לפני הטיסה, ונאלצתי להקדיש לכך שיחה מחו"ל.

מר פנימדיבור, שאך לפני כמה ימים הסביר בפומבי שהבלוג הזה הוא האסלה שלו, הבטיח לי אתמול במיילים מאיימים שבכוונתו להמשיך ולזרוע הרס בבלוג (בגלל שלא מחקתי על פי דרישתו הקפריזית תגובות שפגעו בו).

תגידו שלום לפנימדיבור.