דן אנד ברדסטריט מסכמים שנה במשק: מי התחזק, מי יצא מהרשימה ומי ספג את הפגיעה הקשה ביותר?
"ראינו במהלך השנה האחרונה דינמיות ותהפוכות בעץ מבנה המשק: אלוביץ', בן דב ושמלצר נכנסו, סבן יצא ואילו לב לבייב עדיין מתנדנד. הדינאמיקה שקיימת במשק הישראלי והגלובלי ממליכה מלכים ומורידה אותם מכתרם תוך פרקי זמן קצובים", כך אומר ראובן קובנט, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, בסיכום השנתי.
מניתוח נתוני Dun's 100 בשלושת העשורים האחרונים עולה כי האנשים השולטים בקבוצות החזקות במשק נמצאים בעמדתם בממוצע פחות מעשור. השינויים בעץ מבנה המשק מראים עד כמה המציאות נתונה לשינויים ואינה ניתנת לפרשנות חד משמעית. בעלי הון עולים ויורדים כמו גם שאר בעלי תפקידים ומערכות היחסים ביניהם לא שורדות. הריכוזיות במשק נותרה דומה לכשהייתה אך חלק מהשחקנים התחלפו.
שינוי מהותי נוסף שעולה מהסיכום השנתי הוא התאוששותן המהירה במהלך השנה האחרונה לעומת שיא המשבר בסוף השנה שעברה. דן אנד ברדסטריט בחנה כיצד עברו הקבוצות הגדולות במשק את המשבר החריף ביותר ב-100 השנים האחרונות.
שווי אחזקותיהם העיקריות של הקבוצות הגדולות הינו שווה ערך לכ-73% משווי שוק המעו"ף
לדברי קובנט, "המשבר פגע יותר בקבוצות החזקות השולטות מאשר בחברות השייכות למעו"ף ואשר אינן נמצאות בשליטת קבוצה כזו או אחרת. אחד מן הגורמים לכך הוא השקעות הקבוצות הגדולות בשווקי הנדל"ן הבין לאומיים".
על פי הנתונים, בסוף שנת 2007, שווי האחזקות הבורסאיות העיקריות של הקבוצות הגדולות היה כ-410 מיליארד שקל והיה שווה ערך ל-82% מהמדד המרכיב את 25 החברות הגדולות בבורסה. בסוף 2008, כאשר המשבר היה בשיאו, שווי השוק של אותן הקבוצות צנח והיה שווה ערך לכ-57% בלבד ממדד המעו"ף (ששוויו צנח באותם ימים לכ-308 מיליארד שקל). כיום, בדצמבר 2009, החברות חזרו להיות שוות ערך לאחוז גבוה ממדד ת"א 25 - 73% ובעלות שווי שוק של 349 מיליארד שקל. תמונה דומה מתקבלת גם במדד תל-אביב 100.
כל הקבוצות, למעט אפריקה ישראל, התחזקו בשנה החולפת
הקבוצות הגדולות הצליחו להתאושש בשנת 2009 ולמעשה כל הקבוצות, למעט אפריקה ישראל, התחזקו בשנה החולפת. בחינת שווי השוק שלהן ביחס לסוף שנת 2007, חושפת כי רובן דרכו במקום או אף ירדו במעט בשווי השוק שלהן למעט קבוצות בינו, ורטהיים וויסמן-בירן.
קבוצת אפריקה ישראל ספגה את המכה הקשה ביותר בשנתיים האחרונות, משווי אחזקות עיקריות של 16 מיליארד שקל בסוף 2007, לשווי של כ-3.15 מיליארד שקל בסוף 2009. קבוצת לבייב היא למעשה הקבוצה היחידה שנחלשה גם בשעה שכול האחרות התאוששו.
דינאמיקה בעץ המבנה של הקבוצות הגדולות
שנת 2009 זימנה תהפוכות רבות במבנה הקבוצות הגדולות המרכיבות את מבנה עץ המשק. על פי ניתוח דן אנד ברדסטריט, המבנה של הקבוצות הגדולות במשק השתנה בעיקר בשל התהפוכות שהיו לנו בבעלויות על חברות תקשורת.
אילן בן דב נכנס השנה לראשונה למשפחת הקבוצות הגדולות. בן דב רכש השנה באמצעות סקיילקס קורפוריישן כ-45.57% מחברת הסלולר פרטנר. בכך הפכה קבוצת בן דב לאחת מהקבוצות הגדולות והחזקות במשק.
בדומה לו, קבוצת אלוביץ' רשמה קפיצת מדרגה ונכנסה למגרש של הקבוצות הגדולות במשק כשרכשה 30.6% מבזק. קבוצת סבן, שמכרה את השליטה בבזק לקבוצת אלוביץ', יצאה השנה מהרשימה. קבוצה נוספת שרושמת הופעת בכורה בעץ מבנה המשק היא קבוצתו של שלמה שמלצר. תחום העיסוק של הקבוצה, כמו גם העיסוק ההולך וגדל בתחום הביטוח הפך את הקבוצה לגורם שלא ניתן להתעלם ממנה.
הסדרי החוב הגדולים במשק אשר נגרמו כתוצאה מהמשבר העולמי יובילו לשינויים מרחיקי לכת בעץ מבנה המשק. השינוי הגדול ביותר הצפוי כבר בשנה הבאה הוא כמובן שינוי האחזקות של קבוצת לבייב. כלכלני דן אנד ברדסטריט מסבירים, כי "הסדרי החוב שנערכו בעקבות אי יכולתן של שתיים מהקבוצות הגדולות לשרת את החוב, עדיין אינם באים לידי ביטוי בעץ המבנה של הקבוצות הגדולות בסוף שנה זו, אך תוצאות הסדר החוב של קבוצת לבייב עשוי אף להוציא אותו מהרשימה במהלך שנת 2010".
עוד במישור הסדרי החוב ישנה האפשרות שקבוצת עופר תאבד חלק משליטתה המלאה בחברת הספנות, צים, אך לא באופן זהה לאפריקה ישראל. בדן אנד ברדסטריט מניחים כי, הקבוצה תישאר ברשימת הקבוצות הגדולות בשנה הבאה.
קבוצת אליהו צפויה לבלוט בשנה הבאה אם תצליח לממש את רצונה לרכוש נתח נוסף מבנק לאומי. קבוצת אליהו מחזיקה כיום בכ-9.96% בבנק לאומי ובעתיד הנראה לעין צפויה להתקבל החלטה בנוגע להפרטתו המלאה של בנק לאומי.
עוד מציינים כלכלני דן אנד ברדסטריט, כי במידה וקבוצת אליהו תרכוש בעלות על הבנק, היא צפויה להיהפך למשפיעות המרכזיות במשק הישראלי. הקבוצה מכרה את אחזקותיה ב-HOT כמו גם קבוצת תשובה. פרט לכך קבוצת תשובה שמרה על אחזקותיה השונות ללא שינוי ניכר.
ראובן קובנט, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, מסכם את השנה ואומר, "המשבר פגע יותר בקבוצות החזקות השולטות מאשר בחברות אשר אינן נמצאות בשליטת קבוצה כזו או אחרת. ניתן לראות שהקבוצות שנטו לשוק המקומי צלחו את המשבר טוב יותר מאשר אלו אשר היו חשופים לעולם בצורה מהותית, בעיקר בתחום הנדל"ן.

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
בנק ישראל הודיע רשמית על סיום תהליך הסבת שוק התשלומים המקומי לתקן EMV, לאחר מהלך רב-שנים שהוביל לשדרוג משמעותי באבטחת עסקאות כרטיסי אשראי ובפתיחת השוק לשירותים דיגיטליים מתקדמים
במהלך השנים האחרונות הוביל בנק ישראל את המשק הישראלי לעבר רפורמה בשוק התשלומים, ובמסגרתה סליקת עסקאות כרטיסי חיוב הוסבה לתקן EMV, ששיפר את אבטחת התשלום ואפשר כניסה של שירותים דיגיטאליים חדשניים כדוגמת תשלומים ללא מגע, המהווים כמחצית מכמות העסקאות בישראל, וכן ביצוע עסקאות באמצעות ארנקים בטלפונים החכמים המהווים כ-17% מכמות העסקאות בישראל.
הרפורמה שיושמה פתחה את הדלת לא רק לעולם התשלומים אלא גם לשירותים נוספים באמצעות הארנקים הדיגיטליים, כמו למשל הזדהות בקופות החולים, כרטיסי כניסה לאירועי ספורט ותרבות וכרטיסי טיסה ושירותים נוספים שבדרך.
במהלך השנים האחרונות בנק ישראל ליווה את בתי העסק במעבר למערכת התשלומים החדשה, וסייע באופן פרטני לבתי עסק אשר נתקלו בקשיים ובמורכבויות שונות ביישום התקן החדש, בפרט תחנות הדלק. בהתאם, בתי עסק אלו קיבלו בהתאם למורכבויות, אישורים ספציפיים למתווים להשלמת ההסבות.
על פי נתוני חברת שבא, נכון לסוף חודש אפריל 2023 , מעל ל-99% ממסופי התשלום בישראל הוסבו בהצלחה לתקן החדש.
פריסת תקן ה־EMV בענף הדלק נחשבה לאחת המשימות הטכנולוגיות המורכבות בשוק התשלומים הישראלי. בשונה מרכישה
רגילה, בתדלוק סכום העסקה אינו ידוע מראש, כך שבתחילת התהליך מוקצית מסגרת זמנית בכרטיס, שמתעדכנת רק בסיום התדלוק לסכום המדויק. תהליך זה דרש פיתוח תוכנה ייעודית למסופים בתחנות, התאמות בין בקרי המשאבות למערכות הסליקה, ושדרוג של תשתיות התקשורת והאבטחה. בעבר נחשבו
תחנות דלק יעד מרכזי לניסיונות הונאה בשל השימוש בפס מגנטי. כעת, עם השימוש בשבבים חכמים וניהול עסקאות בשרתים מרכזיים בזמן אמת, רמת האבטחה והבקרה עלתה באופן משמעותי.
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "אחד מהיעדים המרכזיים שלנו בבנק ישראל בשנים האחרונות היה לפתח את שוק התשלומים בישראל ולהציבו בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם. היום אנו מציינים צעד מרכזי נוסף בתהליך הטמעת תקן ה-EMV. מדובר בצעד חשוב שהובל באופן מקצועי על ידי מחלקת מערכות תשלומים וסליקה והפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל. אני רוצה לציין לחיוב את ההטמעה המהירה בשוק הישראלי הן מצד בתי העסק והן מצד שימוש הציבור הרחב. אנו נמשיך לקדם צעדים נוספים שיובילו לשכלול המערכת הפיננסית, הגדלת התחרות בה ולשיפור רווחת הצרכן".
