מנכ"ל הוט: "חברות הסלולר מתנהלות כסטודנט חופשי"
"שנת 2009 הייתה שנה של תהפוכות בשוק התקשורת ונראה שגם 2010 תהייה כזו. אפשר להגיד שההצלחה של המדינה, תלויה ומבוססת על התפתחות שוק התקשורת", כך אמר היום (ב') שר התקשורת, משה כחלון, בפאנל שעסק בשוק התקשורת בוועידת ישראל לעסקים 2009.
בפאנל השתתפו אבי גבאי מנכ"ל בזק, הרצל עוזר מנכ"ל הוט, אלישע ינאי, נשיא ומנכ"ל מוטורולה ישראל, עו"ד בועז גולן, היועמ"ש לממונה על ההגבלים העסקיים וריצ'רד הנטר, מנכ"ל נטוויז'ן 013.
כחלון אמר במהלך נאומו, כי "האסטרטגיה של משרד התקשורת בנויה על תחרות, כי היא חיונית לצמיחה. שוק התקשורת בישראל עוד לא אמר את מילתו האחרונה".
"ההחלטות שקיבלנו הן החלטות מכוננות שנתנו כיוון לשוק התקשורת במדינת ישראל. מפת התקשורת נראית כפי שהיא נראית כי אנשי משרד התקשורת עבדו קשה והחליטו החלטות נכונות", אמר כחלון.
כחלון התייחס לעניין הגברת התחרות, "העסקאות שנעשו באחרונה ממחישות את כוונת המשרד לבזר ולהרחיב את שוק התקשורת. חברת בזק הייתה צריכה למכור את 012 סמייל וזה לא סוד שאם 012 סמייל היתה נמכרת לחברה אחרת ולא ליוסי מימן - אז הקופה של בעלי בזק הייתה מתמלא, אבל אנחנו עמדנו על כך ש-012 סמייל לא תימכר לחברת סלולר הכול במטרה שתשמר התחרות ולא יצטמצמו החברות".
עוד הדגיש כחלון, "אותו הדבר לגבי מירס. החברה הייתה אמורה להימכר לחברת סלולר, ובמידה ואכן זה מה שהיה קורה, זה היה פוגע בתחרות". לדבריו, "מוטורולה העולמית קיבלו מסר ברור שמשרד התקשורת לא יאפשר למירס להימכר לחברת סלולר".
אבי גבאי: "יש לתת גם גזרים ולא רק מקלות"
"השוק עד היום התעסק במה אסור לבזק", בפתח דבריו אמר אבי גבאי, מנכ"ל בזק, " את המושג 'נפתח את השוק לתחרות' כולם מכירים, 6 חברות שמתחרות אינן נחשבות לתחרות?". לדבריו, "השוק עד היום התעסק במה אסור לבזק". לטענתו, "יש לתת גם גזרים ולא רק מקלות. אם בזק תרגיש שמשתפים אותה, היא תתחיל לחבק יוזמות חדשות".עם בזק מצליחה, למורת רוחם של חלק מהרגולטורים כי היא חדשנית ומובילת שוק.
"לא יתכן, וכך אני חוזה שיקרה, שבזק והוט יחויבו למכור מוצרים ושירותים בשוק סיטונאי, ואילו המשרד ימשיך לתת הקלות להוט, בדמות רישיון לאספקת קישוריות לאינטרנט (ISP) אבל בזק תמשיך להיות מפוקחת ותעריפיה יקבעו בידי גוף שאינו רלוונטי יותר", אמר גבאי.
עוד הדגיש גבאי, כי "כי למרות שכולם אומרים כי ישראל 'מפגרת' אחר העולם, מהירות הגלישה בישראל אינה נמוכה כמו שחושבים - למעט יפן ששם המדינה מימנה את תשתיות האינטרנט, המצב בישראל טוב. אני תמיד שומע שבצרפת יש מהירות של 50 מגה מהירות גלישה. אני אומר לכם, למעט כמה שכונות בפריז, זה פשוט לא נכון. השוק הישראלי תחרותי ובזק מובילה אותו".
גבאי התייחס לעניין המחירים ואמר כי בזק התנגדה למינויה של ועדת תעריפים, כיוון שאינה רואה צורך במיחזור עיקרון שאינו רלוונטי עוד, אולם דעתה לא נתקבלה בידי שר התקשורת. לדברוי, "בענף השיחות הפנים ארציות פועלות בישראל שבע חברות, כך שקיימת תחרות, אבל משרד התקשורת בוחר להתמקד בעיקר בתחום הזה במקום לפעול יותר בשוק הסלולר".
"לא ראיתי התערבות של משרד התקשורת בתעריפים של פלאפון כשהיתה מונופול ולא ראיתי התערבות בתעריפים של הוט כשהיתה מונופול בתחום הטלוויזיה, אז קשה לי להבין למה צריך להתערב, שוב, בתעריפים של חברה שהולכת לרדת מנתח שוק של 70%, וממשיכה בכיוון הזה" אמר גבאי והוסיף, "טוענים שאנחנו מרוויחים יותר מדי ולכן צריך לקבוע לנו את התעריפים, אבל לא חושבים, למשל, שאנחנו פשוט עושים עבודה טובה ולכן אנחנו רווחיים, או למשל שאם היו נותנים לנו לספק מחירים נמוכים יותר, שגם לגביהם אנחנו מוגבלים, היינו מרוויחים פחות ואז היתה נפתרת הבעיה".
גבאי התייחס לעניין הצהרת כחלון על הקמת תשתית עם חברת חשמל (בשבוע שעבר) ואמר, "אנחנו לא נגד הרחבה של תחרות בכל כיוון, אנחנו רק אומרים שיתנו לנו גם להתחרות. אני מבטיח שאנחנו לא ניכנס לחשמל. אני חושב שבסופו של דבר העולם הולך לסיבים אופטיים. האם ניכנס לסיבים אופטים בעולם של רגולוציה שהכל בו אסור? אני לא חושב שניכנס לזה".
לכתבה: שר התקשורת מנסה לזעזע את שוק התקשורת: הרבה לא מאמינים וחושבים כי מדובר בעוד כותרת פופוליסטית"
הרצל עוזר: חברות הסלולר מתנהלות כסטודנט חופשי
הרצל עוזר, מנכ"ל הוט אמר במהלך הפאנל כי "הרגולציה בישראל שמה את כובד משקלה על השוק הנייח וחברות הסלולר מתנהלות כסטודנט חופשי ולנו מנגד אסורים דברים רבים". עוד הוסיף עוזר, יש לנו לא מעט הוצאות והגבלות אשר חברות הסלולר אינן מחוייבות להן".
העלה טענות כנגד משרד התקשורת בעניין הכרזת המדינה על הקמת תשתית אינטרנט ושאל"למה?" ישנן תשתיתו אחרות במדינה אשר נמצאות כיום במצב קשה יותר אבל דווקא בתחום האינטרנט ישנן 2 חברות אשר משקיעות הרבה כסף וכבר מתחילות להראות תוצאות. אז מה קרה? למה צריך לרוץ לבזבז את את זמנו של רה"מ וכספים לדברים שנעשים בעצמם, מוטב היה להם לעסוק בכנרת הנעלמת". עוד הוסיף ואמר, "הלקוחות עדיין לא קונים 100 מגה, הם קונים 10 מגה, ואין מה למהר בהקמת תשתיות".
עוזר התייחס בדבריו לנושא השירות בחברה ואמר, "השנה ביצענו מהלכים משמעותיים לשיפור השירות והכוונה היא לא רק בקיצור זמני ההמתנה אלא גם החלפת מאות אלפי ממירים ושדרוג תשתיות. ממיר חדש הוא סיבה לכך שלא צריך להתקשר למוקד הטלפוני ולהגיד: 'הממיר שלי לא פועל'. השיפור שלנו הוא משהו שדורש שנתיים עבודה ובסוף השנה הבאה הוא ייראה אחרת". לדברי עוזר, מדובר במהלך רחב שיימשך גם בשנת 2010.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
