פרופ' סטנלי פישר: "אני מעריך בהסתברות גבוהה שלא יהיה גל שני למשבר"
בשנה האחרונה עבר המשק משבר קשה שהוא תוצאה של משבר עולמי הקשה שידע העולם מאז המשבר הגדול במאה הקודמת, אולם בישראל שיעור האבטלה עלה אך בפחות מאשר במשקים גדולים כמו ארה"ב, כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר בכנס לשכות המסחר והתעשיה חיפה והצפון בו דיבר על כלכלת ישראל.
"הפגיעה בישראל הייתה יחסית קטנה. התחושה היא שכרגע אנו מתחילים לצאת מהמשבר הזה, אנחנו והעולם. מהמפגשים הדו חודשיים שאני מקיים עם נגידים הרושם הוא של התאוששות. אולם, בשיחות איתם עדיין יש הסתייגות הנובעת מאי ודאות מסוימת לגבי העתיד", אמר הנגיד.
"המצב אצלנו טוב יותר ביחס למצב בעולם", מעריך פישר, שהוסיף כי במשק הישראלי שום בנק לא נפל, האבטלה עלתה פחות מהמצופה, והצמיחה חזרה מהר מהצפוי. "היום יש לנו עודף בחשבון השוטף, אין לנו אינפלציה. ב-2007 התקציב היה כמעט מאוזן. יש לנו מערכת בנקאית חזקה. החובות של משקי הבית בישראל נמוכים ביחס למה שקיים בעולם. אלו רק חלק מהדוגמאות לחוסנו של המשק הישראלי שתרמו להתמודדות המשק עם המשבר", הוסיף.
דבריו של פישר כללו תשובות על שאלות מהקהל. להלן השאלות שנשאל פישר בצירוף התשובות.
שאלה: האם אין סיכון בכך שבנק ישראל מחזיק את הרזרבות שלו בדולרים?
הנגיד: "אנו מחלקים את הרזרבות שלנו בין מטבעות שונים לא רק דולר. אנו מנהלים את היתרות באופן מאוד שמרני. לפי החוק מותר לנו לרכוש רק אג"ח ממשלתיות או של בנקים טובים. מנהלי היתרות בבנק ישראל הם מקצוענים מהשורה הראשונה ולמעשה במשבר האחרון לא הפסדנו כסף".
שאלה: איך בנק ישראל מתייחס לפער העצום הקיים בין הריבית למשקיע לריבית על ההלוואות?
הנגיד: "ישנם שיעורי ריבית שונים וצריך להסתכל על כולם. למשל, על משכנתאות הריביות דווקא נמוכות (פריים). חברות טובות וכאלה שניתן לסמוך עליהן מבחינת יכולת ההחזר, משלמות ריביות נמוכות יחסית. בתחילת ההפחתות לחצנו על הבנקים להפחית את הריביות וזה אכן קרה אך כנראה לא מספיק".
שאלה: שומעים תחזיות על גל שני של המשבר.
הנגיד: "ישנן תחזיות שונות לכלכלה בעתיד. יש המדברים על האות V או שורש וכאלה שמדברים על W. אני מעריך שבהסתברות גבוהה לא יהיה גל שני אך עדיין מדובר בהסתברות".
שאלה: אחד מראשי הממשלה אמר בעבר כי אם בישראל יש בצורת אז זה פחות נורא מאשר אם בארה"ב יש בצורת. מה דעתך על המצב כיום, האם צריך לדאוג?
הנגיד: "ההשפעה של ארה"ב על ישראל קיימת אך במידה פחותה מבעבר. השאלה המרכזית בהקשר זה היא איך ארה"ב תצא מהמדיניות המרחיבה שלה ומה יהיו ההשפעות של מהלך היציאה על התנהגות השחקנים במשק. אם הם יעשו את זה בזהירות אז לא צפויות בעיות מיוחדות משם".
שאלה: האם אתה מתכוון להיענות לבקשה להישאר עוד שנתיים?
הנגיד: "העניין של עוד שנתיים בא מדנה וייס, מנחת התוכנית "פגוש את העיתונות". הממשלה לא יכולה להציע קדנציה של שנתיים. יש עוד 6 חודשים (פחות 4 ימים)".
שאלה: הריבית בעולם צפויה להישאר נמוכה גם בחודשים הקרובים. האם גם בנק ישראל יחזיק ריבית נמוכה בהתאם?
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
