עסקת מיקרוסופט-גוגל והרווח שלנו
הצעת מחיר של 44.6 מיליארד דולר שנתנה מיקרוסופט ליאהו, הינה היסטורית בהוכחת המשמעות הגלובלית של החיפוש באינטרנט והפרסום המקוון. מיקרוסופט כיוונה חלק ניכר מאסטרטגיית הצמיחה שלה לכוון הפרסום המקוון, מה שהביא אותה להתנגשות עם גוגל.
גוגל תמיד התייחסה לעצמה כחברה טכנולוגית, וראתה יותר ויותר את תחום ההתמחות המסורתי של מיקרוסופט כמפתח לשלב הבא של הצמיחה שלה. לכן, מתן מענה למנוע החיפוש של גוגל- "מנוע על" ליצירת מזומנים העתיד להתרחב למספר אינסופי של עסקים במעגלים הקרובים, היה כבר זמן מה על סדר יומה של מיקרוסופט, וכעת התגבש לצעד דרמטי.
במרכז הבמה ניצב עתיד הפרסום ותפקידו שהופך להיות יותר ויותר דומיננטי, כאשר התוכן הדיגיטלי ושירותים מכל הסוגים מייצרים כספים. מיקרוסופט וגוגל מבינות שהמפתח להרוויח משינוי היסטורי זה הינו להכניס את השיווק הדיגיטלי כתחום מרכזי למחלקת השיווק של כל חברה ולספק מדיה מקוונת ואפשרות להגיע לקהל המטרה. מיקרוסופט מודעת לעובדה שיידרשו אמצעים דרסטיים על מנת שגוגל לא תגיע לשם ראשונה.
עבור מיקרוסופט, המשיכה הברורה לעסקי המדיה המקוונת הינו הפוטנציאל לתזרים מזומנים גבוה. כפי שגוגל כבר הוכיחה, תזרים מזומנים, בסביבה הנכונה, יכול להביא לחדשנות רבה, תוך הגדלת יכולות התשתית הטכנולוגית לרמות שלא הושגו בעבר. זה יוצר מחזור וירטואוזי, שבו חדשנות ותשתיות יוצרים מוצרים חדשים, השפעה על עלויות וביצועי רשת, אשר ממשיכים להרחיב את הזדמנויות הפרסום והשיווק. הכוח של מחזור זה הינו אחד הכוחות העיקריים מאחורי מגמת ה"צרכניזציה" של הטכנולוגיה, התוכנה והשירותים.
לטשטוש הגבולות בין עסקי המדיה ושירותי הטכנולוגיה בעולם המקוון, יש מספר רב של השלכות חשובות, מעבר לתוצאות המיידיות ולאתגרי המיזוג. גוגל מייצגת אב טיפוס של סוג חדש של חברות טכנולוגיות, היוצרות מהפכה גם בתעשיית המדיה וגם בתעשיית הטכנולוגיה. אם המיזוג בין מיקרוסופט ליאהו יצליח, גם הוא יניב סוג חדש של חברה השונה במיקוד, ביכולות ובתרבות מכל הישויות הקודמות.
המיזוג מתמודד עם מספר אתגרים משמעותיים. הישות המאוחדת תצטרך לתת מענה לשני תחומים עיקריים: 1. להגדיר ולהכריז על צוות הנהלה לישות המאוחדת; 2. להראות כיצד היא מתכננת למצב שני מותגים עוצמתיים, אך גם עצמאיים, שכיום מתחרים בתחומים כמו דואר אלקטרוני ומסרים מיידיים. מיקרוסופט כבר התמודדה עם אתגרים במיצוב המותגים שלה כמו MSN ו-Live, והוספת יאהו לתמהיל, תמשיך לסבך את העניינים. בכל זאת, איחוד מותגי אינטרנט מס' 2 ומס' 3, ייצור כוח שיווקי שאף אחד מהם לא יכול להשיג באופן עצמאי, ואשר מבטיח שתחרות אמיתית תהיה המפתח לחדשנות וערך לצרכן.
בטווח הרחוק, מדובר על בעלות על עתיד החדשנות הטכנולוגית, אבל בטווח הקצר יותר, לפעולה זאת תהיה את ההשפעה הגדולה ביותר על חברות שעובדות עם מיקרוסופט ויאהו בקניה ומכירה של חיפוש מקוון ופרסום גלוי. מיקרוסופט מבינה את האתגר בביצוע של מיזוג בהיקף כזה ואת הסכנות ביצירת הסחה מאסיבית בקרב עסקים מאוד תחרותיים ומוכווני שירות. המיזוג ייצור כנראה חלון הזדמנויות ל-AOL לעבור למקום השלישי החזק בתחום שירותי הפרסום המקוונים ועבור Ask.com להתקדם כמתחרה משמעותית בעולם החיפוש.
חברות שעושות עסקים עם מיקרוסופט, יאהו והמתחרים, יתמודדו עתה עם הזדמנויות חדשות למינוף כוח הקניה שלהם בעולם המונע על ידי תחרות אדירה, שיכול להפוך את תקציבי השיווק המסורתי למצומצמים יותר, למרות שהפרסום ממשיך לפנות לערוצים דיגיטליים. מפרסמים ומוציאים לאור יכולים להרוויח מהמצב באמצעות האצת האימוץ של ערוצי שיווק חדשים ולאתגר את גוגל, מיקרוסופט והשאר, על מנת שיוכיחו את הערך האמיתי שלהם.
מאת: אנדריו פראנק, מייק מקגוייר ואלן ויינר
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
