הבורסה בתל אביב לא עמדה בפרץ: המעו"ף נחתך ב-1.1%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בירידות שערים חדות, זאת על רקע נתוני המאקרו בארה"ב. מדד המעו"ף, אשר נסחר עד לשעה 14:00 בעליות, חתם בירידה של 1.1%, זאת בהובלת מדד הבנקים שרשם ירידה של 2%.
הנתון שגרם לפתיחה השלילית בוול סטירט הוא מדד הפעילות העסקית לחודש ינואר. הנתון רשם ירידה חדה משיעור של 54.4% בדצמבר לשיעור של 41.9% בינואר. הנתון אמור היה להיות מפורסם רק כחצי שעה לאחר הפתיחה אך הפתיע ופורסם מוקדם מהצפוי. עוד נציין כי הצפי עמד על שיעור של 53%.
מניות אסיה סגרו את את המסחר היום בירידות שערים זאת הפעם הראשונה מזה 4 ימים. זאת על רקע צפי לרווחים נמוכים אותם יציגו חברות ימאהה ואולימפוס והורדת דירוג לחברת פוסקו. מדד שנחאי ירד 1.56% מערכו. האנג סנג, הנסחר בהונג קונג, השיל 0.89%. נקודת האור היחידה במדדי אסיה המובילים הגיעה מכיוון מדד הקוספי הקוריאני שרשם עליות של 0.38%.
מט"ח
שערו היציג של הדולר נקבע בעלייה של 0.811% לרמה של 3.607 שקלים, שערו היציג של היורו נחלש 0.07% לרמה של 5.2976 שקלים
מדד המעו"ף השיל 1.1% לרמה של 1068 נקודות, מדד תל אביב 100 ירד 1.11% לרמה של 1008 נקודות.
מניות במרכז
בבנק איגוד החלו לסקר היום (ג') את חברת אמות השקעות, אשר בשליטתה של אלוני חץ (76.24%) בהמלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 14 שקל למניה,אפסייד של 26.5% למחיר הסגירה אמש בבורסה. האנליסט, צבי פיקסלר: לחברה מספר מנועי צמיחה, ביניהם: תחום הנדל"ן היזום ותחום הנדל"ן למשרדים. מניית החברה סגרה בעליה של 1.54% במחזור רגיל.
מניית פאנגאיה נדל"ן סגרה היום בירידות שערים של יותר מ-12% תוך מחזור מסחר גבוה ביותר לנייר של יותר מ-12התפרסם דבר קיומה של חקירת רשות המסים בעניינים הקשורים לחברות הפרטיות של ברק רוזן ואסף טוכמאייר בעלי פאנגאיה נדל"ן.
מניות קמן אחזקות סגרו בעליות שערים חדות, זאת ברקע להודעת החברה על אישור תוכנית רכישה חוזרת של מניותיה בסך של כ-20 מיליון שקל.
מניות פריגו רשמו עליה של 5.47%. חברת התרופות דיווחה היום (ג'), כי היא מעלה את התחזיות לשנת 2008 כולה לאחר שהרווחים זינקו ב-63% בעוד החברה רשמה הכנסות שיא ברבעון הפיסקלי השני של 2008. בשורה הראשונה, רשמה החברה הכנסות שיא של 435.5 מיליון דולר, עלייה של 17%, בהשוואה ל-370.6 מיליון דולר בשנה שעברה. בשורה התחתונה, הרווח על פי GAAP זינק ב-63% ל-36 מיליון דולר, או 0.36 דולר למניה, בהשוואה לרווח של 21.1 מיליון דולר, או 0.23 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד.
חברת קבוצת דלק (דלק קבוצה) הודיעה אמש לאחר סגירת המסחר, כי בעל השליטה בחברה, המיליארדר יצחק תשובה, רכש ביום ראשון כ-14,500 אלף ממניות החברה במחיר של 683 שקל למניה. בסה"כ הוציא תשובה סכום של 9.9 מיליון שקל והעלה את ההחזקה שלו משיעור של 58.4% לשיעור של 58.5%.
מניות טבע נסחרו בעליות שערים. נזכיר, כי קרדיט סוויס פירסם אתמול (ב') סקירה חיובית על החברה בעוד הוא מציין 10 סיבות למה על המשקיעים לאהוב את המניה. בבית ההשקעות העניקו מחיר יעד של 54 דולר למניית טבע. חשוב לציין, שב-12 לפברואר צפויה טבע לפרסם את דוחותיה לרבעון הרביעי ולפרסם תחזיות לשנים הקרובות.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
