הבורסה בתל אביב לא עמדה בפרץ: המעו"ף נחתך ב-1.1%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בירידות שערים חדות, זאת על רקע נתוני המאקרו בארה"ב. מדד המעו"ף, אשר נסחר עד לשעה 14:00 בעליות, חתם בירידה של 1.1%, זאת בהובלת מדד הבנקים שרשם ירידה של 2%.
הנתון שגרם לפתיחה השלילית בוול סטירט הוא מדד הפעילות העסקית לחודש ינואר. הנתון רשם ירידה חדה משיעור של 54.4% בדצמבר לשיעור של 41.9% בינואר. הנתון אמור היה להיות מפורסם רק כחצי שעה לאחר הפתיחה אך הפתיע ופורסם מוקדם מהצפוי. עוד נציין כי הצפי עמד על שיעור של 53%.
מניות אסיה סגרו את את המסחר היום בירידות שערים זאת הפעם הראשונה מזה 4 ימים. זאת על רקע צפי לרווחים נמוכים אותם יציגו חברות ימאהה ואולימפוס והורדת דירוג לחברת פוסקו. מדד שנחאי ירד 1.56% מערכו. האנג סנג, הנסחר בהונג קונג, השיל 0.89%. נקודת האור היחידה במדדי אסיה המובילים הגיעה מכיוון מדד הקוספי הקוריאני שרשם עליות של 0.38%.
מט"ח
שערו היציג של הדולר נקבע בעלייה של 0.811% לרמה של 3.607 שקלים, שערו היציג של היורו נחלש 0.07% לרמה של 5.2976 שקלים
מדד המעו"ף השיל 1.1% לרמה של 1068 נקודות, מדד תל אביב 100 ירד 1.11% לרמה של 1008 נקודות.
מניות במרכז
בבנק איגוד החלו לסקר היום (ג') את חברת אמות השקעות, אשר בשליטתה של אלוני חץ (76.24%) בהמלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 14 שקל למניה,אפסייד של 26.5% למחיר הסגירה אמש בבורסה. האנליסט, צבי פיקסלר: לחברה מספר מנועי צמיחה, ביניהם: תחום הנדל"ן היזום ותחום הנדל"ן למשרדים. מניית החברה סגרה בעליה של 1.54% במחזור רגיל.
מניית פאנגאיה נדל"ן סגרה היום בירידות שערים של יותר מ-12% תוך מחזור מסחר גבוה ביותר לנייר של יותר מ-12התפרסם דבר קיומה של חקירת רשות המסים בעניינים הקשורים לחברות הפרטיות של ברק רוזן ואסף טוכמאייר בעלי פאנגאיה נדל"ן.
מניות קמן אחזקות סגרו בעליות שערים חדות, זאת ברקע להודעת החברה על אישור תוכנית רכישה חוזרת של מניותיה בסך של כ-20 מיליון שקל.
מניות פריגו רשמו עליה של 5.47%. חברת התרופות דיווחה היום (ג'), כי היא מעלה את התחזיות לשנת 2008 כולה לאחר שהרווחים זינקו ב-63% בעוד החברה רשמה הכנסות שיא ברבעון הפיסקלי השני של 2008. בשורה הראשונה, רשמה החברה הכנסות שיא של 435.5 מיליון דולר, עלייה של 17%, בהשוואה ל-370.6 מיליון דולר בשנה שעברה. בשורה התחתונה, הרווח על פי GAAP זינק ב-63% ל-36 מיליון דולר, או 0.36 דולר למניה, בהשוואה לרווח של 21.1 מיליון דולר, או 0.23 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד.
חברת קבוצת דלק (דלק קבוצה) הודיעה אמש לאחר סגירת המסחר, כי בעל השליטה בחברה, המיליארדר יצחק תשובה, רכש ביום ראשון כ-14,500 אלף ממניות החברה במחיר של 683 שקל למניה. בסה"כ הוציא תשובה סכום של 9.9 מיליון שקל והעלה את ההחזקה שלו משיעור של 58.4% לשיעור של 58.5%.
מניות טבע נסחרו בעליות שערים. נזכיר, כי קרדיט סוויס פירסם אתמול (ב') סקירה חיובית על החברה בעוד הוא מציין 10 סיבות למה על המשקיעים לאהוב את המניה. בבית ההשקעות העניקו מחיר יעד של 54 דולר למניית טבע. חשוב לציין, שב-12 לפברואר צפויה טבע לפרסם את דוחותיה לרבעון הרביעי ולפרסם תחזיות לשנים הקרובות.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
