"בעתיד ישארו רק חמש חברות גדולות בתחום אבטחת המידע"
"הצורך באבטחה רק עולה בכל יום. המיקוד באבטחה הכרחי, וזה לא תפקיד שאפשר לבצע כעבודה משנית", אמר גיל שוויד, מנכ"ל ויו"ר צ'ק פוינט, בכנס השנתי בנושא האבטחה שערך הסניף הישראלי של חברת המחקר IDC אתמול (ג') בתל-אביב. "הדבר הכי חשוב הוא לחפש ולקבוע מה תהיה הארכיטקטורה - פתרונות ראקטיביים יכולים לספק פתרון נקודתי ומשלים, ולמרות שזה דבר לא רע, זה אינו פתרון שיכול לתת תשובה מלאה", אמר.
שוויד, שהיה הדובר המרכזי בכנס, ציין כי כמו שקל יחסית להגן על רשתות ביתיות, כך - באותה מידה, מאוד קשה לנהל את האבטחה בארגונים הגדולים, ובמיוחד בישראל. "האבטחה בתחום הזה היא מאוד מסובכת, כיוון שהיא מורכבת מהרבה מאוד פיסות של טכנולוגיה", הסביר, "והאתגר הוא לנהל את המורכבות הזו. חברות רבות מתקינות גם מוצרי נישה בתחום האבטחה, מעבר לפתרון של חברה גדולה, ובסוף קשה מאוד לחבר את כל מערכות האבטחה והמגיעות מיצרנים שונים. ניהול האבטחה בארגונים גדולים הפך למשהו שקשה מאוד לבצע".
לפי שוויד, התמונה הזו - של מורכבות ניהול האבטחה, ושל רצונן של החברות לפנות לכתובת אחת בתחום, מוביל את מהלך הקונסולידציה בשוק האבטחה. לדבריו, רוב החברות הקטנות, לא תוכלנה לעמוד בעתיד כישויות עצמאיות. "זה נובע מכך, שכדי להגיע ללקוח - צריך להשקיע הרבה מאוד בשיווק ובמכירות, וזה יכול להוביל לכך שאפילו רעיון נהדר יכול להיעלם, בגלל הצורך הזה להשקיע", ציין, "מה שיקרה הוא שחברות קטנות תהפוכנה להיות לחלק מיצרניות פתרונות גדולים".
הוא הוסיף, כי הסבר נוסף לכינוס בעולם האבטחה, נובע מהלקוחות עצמם, שרוצים לעבוד מול יצרנית אחת - "וזה לדעתי יוביל לכך שתישארנה בעתיד רק חמש יצרניות אבטחה גדולות, שתספקנה כמעט את כל צורכי השוק. זאת, לעומת המצב כיום בתחום, בו יש יותר מ-15 יצרניות גדולות יחסית, וגם אז כל אחת מהן מתמחה פחות או יותר בתחום משלה. כיום קיימת בעיה אחרת, והיא שחלק מהחברות הגדולות מאבדות את המיקוד בתחום אבטחה מסוים, לטובת ניסיון לתת פתרונות גדולים, כמו חיבור ליצרני רשתות".
ומה בינתיים? הפתרון לדברי שוויד, ברור. "כדי לעשות סדר, צריך לבנות ארכיטקטורת אבטחה, שתנסה להתמודד עם הבעיות הללו: לאחד את הניהול, להקטין את מספר הפתרונות, כך שיתאים ליכולת הארגון והמורכבות הנדרשות. צריך גם מיקוד מאוד חזק על אבטחה. אנחנו זקוקים לרמת אינטגרציה וניהול גבוהות, כדי שכל פתרונות האבטחה יעבדו יחד, בהרמוניה מלאה", סיכם שוויד.
את הכנס פתח גדעון לופז, מנהל תפעולי של IDC ישראל, שהצביע על כמה נתונים משוק האבטחה הישראלי. לדבריו, השוק הישראלי נחשב כשוק אשר משקיע באבטחה - לעומת הממוצע העולמי. "במהלך השנה האחרונה הגיע נפח שוק האבטחה ל-165 מליון דולרים, המהווים כ-4% מכלל ההוצאה על ה-IT", אמר לופז, "בשוק כזה יש מקום נרחב לספקים קטנים, אפילו כאלה שנמצאים ממש בתחילת דרכם. הארגונים בישראל פתוחים ליישומים של חברות שלא מזמן סיימו לפתח מוצר, דבר שמאוד מסייע להתפתחות המחקר והפיתוח בארץ".
לדברי לופז, "גילינו במחקר שלנו, שרבים ממנהלי האבטחה בוחרים בדרך כלל בפתרון שהכי מתאים להם, ולא כל כך משנה לו מחיר הפתרון. עם זאת, בשנתיים האחרונות מתברר שהשוק מתחיל להיות מודע לכך, שהפתרונות צריכים לענות על יותר מבעיה אחת, מה שמוביל לקונסולידציה בשוק". נושא אחר, שדובר בו המון לאחרונה, אמר, "הוא נושא האיומים הפנימיים, שמעורר את שאלת היכולת של הארגון להתמודד עם האיומים. זאת, מבלי לפגוע בעסקים של החברה. מצד שני הוא מבליט את הצורך להתמודד עם הבעיה, מבלי לפגוע בעובדים". הוא סיכם בציינו כי "על האבטחה לעזור לעסק להצליח במה שהוא עושה. לשם כך, יש צורך לעשות את הפשרות, ולפתח את האסטרטגיה הנכונה, כך שהארגון יהיה מאובטח ומצד שני - העסק ימשיך לתפקד. זהו אחד ההיבטים העיקריים עימם נדרשים מנהלי ה-IT להתמודד".

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.