משחקים ברצינות

לראשונה בישראל ייערך אחרי הפסח כנס בתחום משחקי מחשב, בהשתתפות גורמים בינלאומיים. "אנו רוצים ליצור תשתית שכוללת מודעות, חינוך וכמובן כסף - כדי לבסס את תחום יצירת המשחקים גם בארץ", אומר גיא בן-דב, ממארגני האירוע
צבי קצבורג |

אם אתם חובבי משחקי מחשב, אולי כדאי שתרשמו ביומן את ה-11 באפריל; יומיים אחרי חג הפסח עומד להתרחש בכפר המכביה כנס משחקים ישראלי ראשון מסוגו. המדובר בכנס בינלאומי, מקצועי ורב-משתתפים, בו לצד נציגים מחו"ל כמו אלקס פרננדז, מנכ"ל סטרימליין ומנהל איגוד מפתחי המשחקים האירופאי וג'סיקה טמז, מנהלת איגוד מפתחי משחקי הפנאי, יישאו דברים גם כמה ישראלים שהצליחו בתחום, גם אם במסגרת של חברות בינלאומיות. כך, למשל, אמור לעלות לבמה עופר לידנר, מהיזמים של חברת אוברון (אחת מחברות משחקי הפנאי הידועות בעולם). לידנר יישאר בארץ לאחר חופשה משפחתית כדי לתת את ההרצאה המרכזית בכנס, וזו תהיה הפעם הראשונה אי פעם שהוא יספק הרצאה מעין זו.

"הכנס מהווה המשך לפעילות בת יותר משלוש שנים, במהלכה ערכנו כמה כנסים בארץ", אומר גיא בן-דב, שיחד עם רשימת מתנדבים ארוכה וחברת כלים שלובים, יוזם ומארגן את האירוע. "זה התחיל מכנסים של 20 איש, שנמשכו כשעה וחצי והיו ממוקדים בנושאים מסוימים, והתפתח לאט לאט למצב בו אנחנו עושים לראשונה כנס שאנחנו מקווים שיהפוך למסורת שנתית. כנס כזה מאפשר לנו להביא לשוק הישראלי הרצאות מקצועיות מאוד מאירופה ומארצות-הברית, ובעתיד גם אולי מאסיה, ולתת חשיפה למגמות מקצועיות ועסקיות לחברות הישראליות מצד אחד, ןלחשוף את החברות הישראליות בפי גורמים מבחוץ מצד שני".

בן-דב נמצא כבר 14 שנה בתחום הבידור האינטראקטיבי. בשנות ה-90' היה בעליה של חברת קליק מולטימדיה, שעסקה בפיתוח משחקים ומוצרי מולטימדיה. מאז 2004 הוא עובד בדאבל פיוז'ן, אותה הקים יחד עם הלל רום, והיא נחשבת כיום לאחד הגורמים העצמאיים הבולטים להטמעת פרסומות במשחקי מחשב ווידיאו.

"מטרת הכנסים הללו היא ליצור שוק משחקים אמיתי, כדי שלאנשים הטובים ביותר בפיתוח משחקים ואומנות בארץ יהיה מניע להישאר ולעבוד כאן בחברות מקומיות. אנחנו רוצים שלא תהיה להם סיבה לנסוע לסן-פרנסיסקו, ניו-יורק או לונדון, פשוט כי יהיו פה חברות מעניינות מספיק כדי שיעבדו בהן", הוא אומר.

היוזמים מקווים לכמה הצהרות מפתח באירוע, שאמור לעסוק בנושאים מגוונים, כמו עיצוב משחקי פנאי, שילוב של מחשבים ניידים, מעבר עיצובי מהאינטרנט לנייד, תהליך אישור להפקת משחק על ידי מוציא לאור, שיטות מימון והכנסות אלטרנטיביות, שמירה על קניין רוחני ועוד. המארגנים אף פתחו אתר אינטרנט מיוחד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טיל SM3 (RTX)טיל SM3 (RTX)

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים

הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר 

רן קידר |
נושאים בכתבה טיל בליסטי

המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.

המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.  


הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות


הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב. 

הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.

במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.

מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

יוחננוף
צילום: Google Street View

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?

מנדי הניג |

אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר. 

בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.

אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.

מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?

יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא מתקרב אפילו ליצור הרתעה.