כוננים קשוחים
בתחילת יולי, התפרסמה באחד העיתונים היומיים ידיעה בעלת כותרת גדולה יחסית, שסיפרה על מחשב ובו חומר סודי שנגנב מקצין צה"ל בפיקוד צפון. בהמשך הידיעה מצוטט קצין בכיר ביחידה אליה שייך המחשב שאמר שאסור שהמחשב יגיע לידיים עוינות. הסיבה היא שהכונן הקשיח של אותו מחשב מכיל חומר סודי רב, שיכול, אם יגיע לידיים לא נכונות, לגרום נזק כבד לצבא. כמה ימים אחר כך פורסמה ידיעה קטנה בהרבה בה סופר על פסיקת בית המשפט הצבאי בעניינו של קצין אחר שאיבד את מחשבו מספר חודשים לפני כן.
קווין גדושי, יהודי אמריקני יליד אירן שהקים יחד עם אחיו אשר את חברת RocStor, מבין היטב את ההיסטריה המסויימת שגילה הצבא במקרה הזה וברבים אחרים. אחרי הכל, RocStor היא חברה שמוציאה את לחמה מהתחום הבטחוני, ומהצורך לשמור ולאבטח נתונים בעלי חשיבות קריטית. RocStor מייצרת מוצרי אחסנה שונים, שמבוססים על כוננים קשיחים, שחלקם מציעים, לטענת גדושי, את רמת האבטחה הגבוהה ביותר שניתן לספק. אחד מאותם אמצעים הוא כונן קשיח בגודל 2.5 אינץ' שמיועד למחשבים ניידים, ועל הכונן הזה אומר גדושי: "זהו אמצעי האבטחה הכי טוב שיש כיום בשוק. מחשבים ניידים בהם מותקנים הכוננים הקשיחים שלנו לא יגיעו אף פעם לכותרות הראשיות בעיתונים. בסופו של דבר המחשב הנייד הוא רק פלסטיק, מה שהכי חשוב הוא המידע, כלומר הכונן הקשיח עליו שומרים את הנתונים. הצבא קונה את המחשבים הניידים שלו בכמה, 500 עד 600 דולרים? אז במקרה הכי גרוע, של אובדן או גניבה, זה מה שמפסידים ולא מידע שיכול לגרום לבעיות אמיתיות וחמורות הרבה יותר".
המחשב רק פלסטיק, הכונן הוא הדבר החשוב ביותר?
"יש כיום כל כך הרבה מידע חיוני ורגיש שנמצא בכוננים הקשיחים, ואם הנתונים הללו יגיעו לידיים לא נכונות, זה בפשטות יכול להפוך לאסון גדול, במיוחד בתחומים הצבאיים והממשלתיים. הרי כולנו יודעים שבכל הצבאות, בכל רחבי העולם, נעשה שימוש הולך וגדל במחשבים בכלל ובמחשבים ניידים בפרט לצורכי העברת ועיבוד מידע ונתונים רגישים. זה מידע שצריך לאבטח כי במקרים רבים, וודאי שבמקרה של מדינת ישראל, זה פשוט בחיינו".
בראיון ראשון ובלעדי לתקשורת הישראלית מתאר גדושי, ששהה בארץ בחופשה פרטית, מדוע המוצר אותו מציעה החברה מיוחד כל כך. RockSafe, לדבריו, הוא כונן בעל מספר תכונות יחודיות. "הכונן בנוי סביב כמה רמות אבטחה, שהראשונה בהן היא שהנתונים שעוברים אליו מוצפנים באופן רציף באמצעות שבב מיוחד שהוא חלק מבקר ההפעלה של קופסת הכונן. הרמה השנייה היא שאי אפשר להשתמש בכונן הזה בלי מפתח מיוחד ובלי סיסמה אותה צריכים להקליד עוד לפני שנכנסים למחשב בפועל, כלומר תהליך שהוא למעשה קודם לעליית ה-BIOS של המחשב. בלי הסיסמה ו/או בלי המפתח בכלל לא ניתן להיכנס למחשב", הוא מספר. "מדובר במפתח ייחודי. כשרוכשים את הכונן מקבלים רק שני עותקים ממנו ואם מאבדים אותם, לא ניתן להגיע לחומר בכונן. אם בכל זאת משיגים מפתח, צריכים גם לדעת את הסיסמה שהיא בגודל 8 תווים למשתמש ו-24 תווים למנהלן. מעבר לכך, המכניזם של הכונן מאפשר לטעות בהקלדת הסיסמה שמונה פעמים, לאחר מכן הכונן נדרך ומבצע נעילה עצמית. הוא הופך לחתיכת מתכת, כך שלא ניתן יותר לגשת אליו דרך חיבור המחשב. ביצוע ניסיון פיזי לפתוח את הכונן יגרום להתפרקות הלוחות המגנטים השומרים את המידע. ואם בכל זאת מצליחים איכשהו להגיע אל החומר, כמו שכבר הזכרנו, הוא יהיה בלתי קריא כי הוא נשמר על הכונן באופן מקודד, עם מפתחות מיוחדים ברמת הצפנה גבוהה של 192 ביט".
זאת אומרת שאם איבדתי את המפתחות איבדתי את הכונן לחלוטין?
"את החומר כן, את הכונן לא. אפשר לייצר מפתחות חדשים. במקרה כזה, כשמכניסים ל-USB את המפתח החדש, הכונן יזהה שמדובר במפתח שונה ויציע לפרמט את הכונן, כך שניתן לחזור ולהשתמש בו בפועל אבל בלי החומר, וכך בעצם שומרים על רמת אבטחת המידע הגבוהה".
אבל אנשים יכולים לשכוח את הסיסמה, אפילו שמונה פעמים, אז מה קורה, הם פשוט מאבדים את החומר?
"תן לי לשאול אותך שאלה: עד כמה תרגיש מאובטח אם תקנה מנעול מיוחד לדלת הבית כשאתה יודע שאם תאבד את המפתח פשוט תוכל לגשת ולקנות עוד מפתח תמורת סכום מסוים? מה שאני אומר הוא שאם רוצים אבטחה, אז לאבטחה יש מחיר. הרי אף אחד לא רוצה שמישהו אחר יוכל לבוא ולהכין העתק של השבב. המפתחות היחידים שיש לכונן הם המפתחות שאתה מקבל איתם, ואנחנו לא יכולים להכין העתקים אפילו אם רוצים".
האחים הקימו את החברה בשנת 2000 לאחר שהיו כבר פעילים בשוק המחשבים כ-15 שנים, והחליטו להמר על זיכרונות RAM ועל מוצרי אחסון. "זיהינו שמדובר בשני תחומי מוצרים שהולכים וצוברים פופולאריות, כשמוצרים אחרים בתעשייה נעשים יותר ויותר זולים וסובלים משינויים תכופים. אנחנו חיפשנו שוק יציב יותר, שהדרישה בו גדלה אבל לא גורמת לשינויים רבים בטכנולוגיה מצד הדרישה אלא מצד ההיצע, כשהחברות רוצות לשנות. כך הגענו לתעשייה הזו, ובהמשך לתחום אבטחת המידע", מספר גדושי.
החברה מייצרת כוננים שונים, מאובטחים ורגילים, חלקם כאמור למחשב הנייד וחלקם בקופסאות חיצוניות למחשבי מקניטוש ו-PC. הכוננים המוצפנים משתמשים בשיטת אבטחה דומה לזו של הכוננים הפנימיים, להוציא העובדה שהם אינם משמידים את עצמם, ואילו הכוננים שאינם מוצפנים, מציעים, לדברי החברה, קצבי תעבורה מהטובים ביותר בשוק. גדושי גאה לספר על כך שבין לקוחות החברה נמצאים גופים הגנתיים וממשלתיים גדולים בארצות-הברית, כולל בתחום האירו-ספייס, כמו גם חברות בתחום הבידור, כמו NBC ודיסני.
הנציגה הישראלית של החברה, 'שריג מחשבים', היא הנציגה היחידה של החברה מחוץ לתחומי יבשת אמריקה, קרי ארה"ב, קנדה ומקסיקו. החברה המקומית מתפקדת בתקן אחריות מלא, כלומר היא יכולה לבצע כל תיקון שניתן לבצע בחברת האם ולמעשה מספקת אחריות בינלאומית למוצרי RocStor בתחום האחסון ואבטחת המידע. לשאלתנו מדוע מוצרי החברה אינם זוכים לפריסה רחבה יותר, אמר גדושי: "קודם כל יש הרבה סוכנויות ממשלתיות שמתעניינות במוצרים שלנו, כמו גם גורמים צבאיים שקיבלו לידיהם חלק מהמוצרים כדי לבחון את רמת הקידוד, ההצפנה ואבטחת הנתונים. שנית, זהו מוצר חדש גם בארה"ב. לא רבים יודעים עליו עדיין. זו העבודה שלנו לגרום לכך שישמעו עליו, ושגם האנשים בישראל יהיו מודעים לו. זהו מוצר שבמודלים השונים שלו קיים בערך שנתיים, אבל מדובר במוצר מאוד מקצועי ולכן יכול להיות שהוא לא זכה לכותרות שלדעתנו הוא ראוי לו".
החברה עובדת בערוצי ההפצה הרגילים. יש לה מרכז הפצה בארה"ב ובקנדה, וגדושי סיפר שהיא נמצאת כיום במשא ומתן עם אינגרם מיקרו, אולי מפיצת מוצרי המחשב הגדולה ביותר בעולם. אחר-כך מתוכננת חתימה עם מפיצה גדולה נוספת, ככל הנראה טק-דטה, אבל לשוק האמריקני בלבד. גם אירופה על מפת המטרות, גם באמצעות הנציגה הישראלית, אבל החברה כנראה משתדלת שלא לרוץ מהר מדי קדימה.
"אנחנו דיברנו על צבא וממשל עד עכשיו" אומר גדושי, "אבל חשוב לציין שלא רק בתחום הזה יש צורך באבטחת מידע גבוהה. קח למשל את המלחמה בלבנון: נגיד כתבת כתבה בלעדית, או צילמת תמונות ושמרת במחשב, היית רוצה שהחומר יגיע לידי מתחרים אם תאבד את המחשב במקרה? כמובן שזה קצת קיצוני, אבל תחשוב על משהו פרקטי בהרבה: התחום הכלכלי".
מה השתנה כיום שיש צורך במוצר כל כך מאובטח?
"השימוש במחשבים הרבה יותר רחב כיום, כשהסיבה העיקרית היא פשוטה: הטכנולוגיה הרבה יותר טובה. כיום אנשים רבים משתמשים במחשבים ניידים. הפופולאריות שלהם רק הולכת וגדלה כי אפשר לקחת את העבודה ממקום העבודה לבית ובחזרה. אבל במקביל, בגלל הניידות הזו, הסיכויים לאיבוד מידע יותר גדולים מתמיד. והרי ברור לנו שאנשים הם אנשים - מאבדים מחשבים או גונבים מאחרים. בכל הצבאות בעולם יש את הבעיות הללו, והרבה מאוד גופים כלכליים וממשלתיים סובלים מהן. הכוננים הקשיחים המאובטחים שלנו מקודדים בחומרה ולא בתוכנה, וזה אולי הדבר החשוב ביותר. הסיכוי להגיע אל הנתונים בכונן הקשיח, אפילו במקרה של גניבה, כפי שתיארתי, אפסיים".
ואתם היחידים בתחום?
"לא יש עוד מספר חברות בארצות-הברית שמציעות מוצרי אבטחה בקידוד חומרה, אבל אנחנו מציעים את הפתרונות הכי שלמים".
למה הכוונה?
"אותן חברות מציעות רק חלק מהמוצרים שלנו, רק עם חיבור FireWire או USB ורק בגודל של 3.5 אינץ'. רק אנחנו מציעים כונני 2.5 אינץ' מאובטחים ומקודדים, ובכל מקרה, אותן חברות מציעות רק חלק מטכנולוגיות המפתוח וההצפנה השונות שלנו, ורק אנחנו מציעים כונן קשיח, שמשמיד את עצמו במקרה של פריצת אבטחה".

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".