גם במעונות של אוניברסיטת חיפה יש אפליה

הקריטריון של שירות צבאי או שירות לאומי כמשפיע על הזכאות למגורים במעונות, יוצר הפליה של הסטודנטים הערביים ויש לבטלו
סיגל ברנע |

שלוש סטודנטיות ערביות הלומדות באוניברסיטת חיפה וארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, הגישו בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה להכריז כי חלק מהקריטריונים שנקבעו על ידי אוניברסיטת חיפה לזכאות למגורים במעונות הסטודנטים, מפלים ויש לבטלם.

האוניברסיטה מחזיקה ומנהלת מעונות בהם יכולים להתגורר כ-1,113 תלמידים. חלק מהמעונות מוקצים לפרויקטים מיוחדים, כמו תלמידים מחו"ל, חוקרים ווכדומה, חלק מהמעונות מוקצים על-פי קריטריונים מיוחדים, כמו מצוינות בלימודים, עזרה לתלמידים נכים או יתומים והשאר מחולקים בין תלמידים הפונים ומגישים בקשה מתאימה.

בשנת הלימודים תשס"ו, עמדו לחלוקה בין התלמידים המבקשים כ-517 מיטות במעונות. כל תלמיד המגיש בקשה למעונות מתבקש למלא טפסים ולצרף מסמכים מתאימים. את הפונים ממיינים על-פי קריטריונים הנקבעים על-ידי ועדת המעונות של האוניברסיטה, שבראשה יושב הדיקן וחברים בה נציגים אקדמאים ומנהליים של האוניברסיטה. על-פי קריטריונים אלו, מקבל כל תלמיד המבקש להתקבל למעונות ניקוד, ובעלי הניקוד הגבוה זוכים למעונות. הקריטריונים שפורסמו לשנת תשס"ו, כללו אזור מגורים (עד 28 נקודות בהתאם למרחק), הישגים אקדמיים (עד 25 נקודות) וכן רשימה של נתונים מיוחדים. בין הנתונים המיוחדים נכללו שירות צבאי, שירות מילואים, נכות, בן למשפחה שכולה, בן למשפחה חד-הורית, מספר סטודנטים למשפחה, ריבוי נפשות במשפחה וסטודנט עובד.

הקריטריון של שירות צבאי או שירות לאומי העניק 20 נקודות בניקוד הכללי, שירות מילואים העניק 5 נקודות. הקריטריון של שירות צבאי העניק ניקוד גבוה יחסית לשאר הנתונים המיוחדים. כך, למשל, נכות גופנית העניקה עד 15 נקודות, בן למשפחה שכולה 10 נקודות וכו'.

בבקשתם טוענים המבקשים כי הכללת הקריטריון של שירות צבאי והקריטריון של שירות מילואים הינה פסולה. לטענתם, כלילת קריטריון של שירות צבאי אינו רלוונטי למטרות ולתכליות של חלוקת מעונות לסטודנטים. הקריטריון מהווה פגיעה בעקרון השוויון והפליית בני המגזר הערבי בישראל, שכן מרבית הסטודנטים מהמגזר הערבי אינם משרתים בצבא, ואף אינם מבצעים שירות לאומי. הפגיעה חמורה במיוחד, כך נטען, בבנות המגזר הערבי, אשר בשל המסורות הנהוגות בו הן מנועות מלשכור דירות, וללא זכאות למעונות, הן נאלצות להמשיך ולהתגורר בבית הוריהן, אשר בדרך כלל מתגוררים רחוק מהאוניברסיטה.

האוניברסיטה טענה כי כלילת הקריטריון של שירות צבאי נהוגה אצלה במשך שנים רבות. הטעם להוספת הקריטריון הינו טעם כלכלי. מטרת הניקוד לשירות צבאי נועדה, כך נטען, לסייע למי שבשל השירות הצבאי לא יכולים היו להשתכר בתקופת השירות, ועל כן מצויים בנחיתות לעומת מי שיכול היה להשתכר באותן שנים.

בית המשפט קבע כי חלוקת מעונות לסטודנטים נועדה לאפשר להם למצות את כישוריהם ולאפשר להם להגיע להישגים בלימודים. ההנחה העומדת בבסיס חלוקת מעונות לסטודנטים הינה כי יש להקל עליהם במציאת מקום מגורים קרוב לאוניברסיטה ובעלות נמוכה, כך שיוכלו להקדיש את זמנם וכישוריהם ללימודים, ולא לעבודה או לנסיעות מיותרות.

בחלוקת המעונות בין התלמידים פועלת האוניברסיטה במישור המנהלי ולא האקדמי, ולכן אין חשש שהחלת כללי המשפט הציבורי עליה תפגע באופן כלשהו בחופש האקדמי.

חלוקת מעונות, שנועדה להקל על הסטודנטים בלימודיהם, כאשר ברור כי מספרם של המעונות מוגבל, כפופה גם לעקרונות המשפט הציבורי. במקרה הנוכחי, עלינו לבחון מהי התכלית שלשמה מחלקת האוניברסיטה מעונות לסטודנטים ובהתאם, לבחון האם קביעת הקריטריונים שפורטו על-ידי האוניברסיטה נעשתה לשם הגשמת אותה תכלית.

אחד העקרונות החשובים שעל הרשות לשוות לנגד עיניה בקביעת אמות מידה לחלוקת משאבים הינו עקרון השוויון. אם התוצאה מהווה הפליה בין קבוצות שונות, עלינו לבחון האם ההבחנה בין הקבוצות הינה עניינית, עולה בקנה אחד עם תכלית החוק, והאם הינה עומדת במבחני הסבירות והמידתיות. מתן עדיפות ליוצאי צבא עשוי לנבוע לעתים מ"שיקולים ערכיים", כמו למשל רצון לעודד את מי שתורם שנים רבות למען המדינה. אולם לא זה השיקול שעמד לנגד עיני האוניברסיטה. כאמור, האוניברסיטה נימקה את הקריטריון הנדון ביתרון הכלכלי היחסי המתאפשר למי שלא שירת בצבא ויכול היה לעבוד באותן שנים.

מצבו הכלכלי של הפונה צריך להיבחן באופן אינדיבידואלי. אין ספק שחלק מאלו ששירתו בצה"ל עלולים להימצא במצב כלכלי קשה, בין היתר בשל כך שבשנות השירות לא יכלו להשתכר. מאידך, ישנם לבטח מי ששירתו שירות צבאי, אך ידם משגת למציאת דיור נאות גם ללא קבלת זכות למעונות. דומה ששירות צבאי או לאומי כשלעצמו אינו שיקול רלוונטי לעניין מצבו הכלכלי של הפונה, ויש לבחון את מצבו של כל פונה ופונה בנפרד.

זאת ועוד, על פניו, ההטבות הכלכליות לחיילים משוחררים הוסדרו בהוראות החוק השונות, ואין מקום להעניק להם הטבות כלכליות נוספות במסגרת אמות מידה לחלוקת והקצאת משאבים ציבוריים נוספים.

מן האמור מתבקשת המסקנה כי הוספת הקריטריון של "שירות צבאי" או "שירות לאומי" כקריטריון בחלוקת מעונות לסטודנטים חורג מן המטרה של סיוע כלכלי למי שידו אינה משגת דיור בזמן הלימודים. התוצאה בפועל של הוספת הקריטריון של שירות צבאי כקריטריון לחלוקת מעונות הינה הפלייתם של ערביי ישראל.

לפיכך נקבע כי על האוניברסיטה לפרסם את הקריטריונים לחלוקת מעונות ולהשמיט מתוכם את הקריטריון האמור, בהקדם, על מנת לאפשר לציבור הסטודנטים המעוניינים לקבל מעונות להגיש בקשתם בהתאם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.