על רקע התחזקותו בעולם הדולר מתקן מעט: עולה ב-0.1%
על רקע התחזקותו אמש בעולם, מתקן הבוקר הדולר מעט ועולה בשיעור של 0.1% למול השקל ונסחר סביב רמת 4.363 שקל. מנגד, האירו נחלש בשיעור של 0.2% ונסחר סביב רמת 5.599 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי במהלך המסחר אתמול התחזק הדולר כנגד העיקריים וזאת לאחר תוצאות חיוביות של סקר ה-FED בפילדלפיה. כעת נסחר הדולר סביב רמת 1.2830 אל מול האירו, סביב רמת 115.90 אל מול היין וסביב רמת 1.8860 אל מול הסטרלינג.
אתמול פורסמו מספר נתונים כלכליים חשובים בארה"ב כאשר החשוב בינהם היה סקר ה-FED בפילדלפיה לחודש אוגוסט שמודד את אקלים העסקים. תוצאות הסקר הצביעו על עלייה לרמת שיא מאז חודש אפריל. "למרות הירידה בבניית בתים חדשים סקר פילדלפיה הצביע כי סקטור הייצור בארה"ב עדיין נותר חזק", מוסר אסטרטג מטבעות בכיר מבנק HSBC בטוקיו.
אנליסטים מעריכים כי ככל שירבו הסימנים לכלכלה יציבה בארה"ב ה-FED עשוי לשקול העלאת ריבית בפגישתו בחודש הבא. עיני המשקיעים נשואות היום אל סקר מישיגן אשר צפוי להתפרסם בשעה 16:45 (שעון ישראל) ועשוי להעיד על תנועת המטבע האמריקאי לטווח הקצר.
זהב: מחיר חוזה עתידי על הזהב צנח אתמול ביותר מ-2.0% אחוזים על רקע סגירת פוזיציות של משקיעים והמשך ירידה במחירי הנפט. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 617.50 דולר. "הירידות במחירי הנפט תרמו משמעותית לירידה במחירי הסחורות", מוסר טריידר בכיר. "משקיעים יחפשו לנצל את המחיר הנמוך של הזהב כדי לפתוח פוזציות קנייה חדשות", מוסיף הבכיר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
