WD Passport Pocket Drive
הטכנולוגיה לא עוצרת לרגע, והתקני החומרה לא מפסיקים להתמזער. קחו לדוגמא את ה-Passport Pocket Drive, כונן זעיר בגודל 1 אינץ', בנפח 6 ג'יגה-בייט שיודע לסובב את הנתונים שלו במהירות של 3,600 סל"ד. כמו חבריו הגדולים הרבה יותר שהוזכרו לעיל, הכונן מתחבר בקלילות אל יציאת USB 2.0 פנויה כדי להעביר את נתוניו.
חיבור ה-USB של הכונן נשלף החוצה מהגוף המתכתי שלו שאינו גדול בהרבה ממצת סיגריות ממוצע. המחבר ניתן לסיבוב של 90 מעלות כדי לספק זווית חיבור נוספת, בהתאם לשקעי ה-USB של המחשב. הכונן עצמו דק למדי, כך שניתן לחבר בקלות שני כוננים זה מעל זה לשני מחברי USB סמוכים, בתצורה שמקובלת מאוד במחשבים ניידים.
הכונן נשלף מהאריזה שלו, כשהוא כבר מאותחל ומוכן לשימוש, כולל תוכנת סנכרון וקידוד נתונים (WD Sync) שמאפשרת לבצע גיבוי ושחזור נתונים בקלות מדהימה, כולל גיבוי אנשי קשר מ-Outlook או קישורים מ-Firefox או Internet Explorer, כשהכל מבוצע באופן פשוט וקליל להפליא.
למרות שמדובר כאמור בכונן קשיח זעיר, המגזר בו הוא מתחרה אינו שוק הכוננים הקשיחים הניידים - ה-Pocket Drive הוא מתחרה ישיר לכונני הפלאש למיניהם, ה-Disk-On-Key. אבל במה בדיוק הוא מתחרה בהם? התשובה היא פשוטה: בעלות ל-1 ג'יגה בייט. אחת הבעיות הקשות ביותר שמונעות מזיכרונות הפלאש להימכר בנפחים גדולים יותר מאשר 8-4 ג'יגה בייט הם המחירים, העומדים כיום על כ-200 ש"ח לג'יגה. כתוצאה מכך, עבור סכום של 649 ש"ח לא תוכלו לרכוש זיכרון פלאש שנפחו עולה על 3 ג"ב לכל היותר - וה-Pocket Drive מציע לכם נפח כפול במחיר זהה.
אבל, כאן המקום להבהיר שהנפח והמחיר לג'יגה הם היתרונות היחידים של הכונן הזה מול זיכרון פלאש (אם לא מחשיבים את המארז הקשיח, שנראה עמיד יחסית, בהשוואה לכונני פלאש). אנחנו יודעים שזה אחד המבחנים הראשונים שעובר הכונן הזה, אבל התוצאות היו חד משמעיות: בעוד שזיכרון פלאש מציע זמן גישה של 0.7 מ"ש ה-Pocket Drive, כמו כל כונן פיזי, מציג זמן איטי בהרבה (25 מ"ש בפועל). מעבר לכך זמני ההעברה הממוצעים היו איטיים בהרבה מול כל כונן פיזי, ומול זיכרון פלאש בנפח 1 ג"ב של סאנדיסק - במבחן HD Tach השיג הכונן זמן קריאה ממוצע של 6.1 מ"ב/לשנייה בלבד לעומת 15.5 מ"ב/לשנייה של זיכרון הפלאש, ופער דומה נשמר גם במבחן שנערך תחת HD Tune (בממוצע 5.6 מ"ב/לשנייה לכונן הזעיר מול 11.4 מ"ב לזיכרון).
במבחני העולם האמיתי התוצאות היו זהות כמעט לחלוטין (קובץ בגודל 25 מ"ב הועתק בכ-33 שניות בשני המקרים), ורק בסעיפי הכתיבה של המבחן תחת Sandra 2007 השיג הכונן תוצאות טובות במקצת.
בסופו של דבר, השורה התחתונה היא שלכונן הקשיח הזעיר יש הרבה פוטנציאל, אבל הוא זקוק למקצה שיפורים. כרגע הוא מציע אמנם נפח גדול וזול יותר לעומת ממוצע זיכרונות הפלאש בשוק, אבל הוא לא יכול להתמודד עם זיכרונות פלאש בכל הנוגע לסעיף המהירות.
מפרט טכני:
מחיר 649 ש"ח
נפח 6 ג"ב
זמן חיפוש ממוצע נתון 11 מ"ש
מהירות סיבובית 3,600 סל"ד
מידות 10x61x46 מ"מ
משקל 80 גרם
אתר יצרן www.westerndigital.com
אתר ספק www.lifecomputers.co.il

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".