נפגעים בקרבות בעיטה א-שעב וטייבה
משעות הבוקר מתנהלים חילופי אש כבדים בכפר עיטה א-שעב בגזרה המערבית בדרום לבנון. גם בכפר רג'מין התנהלו הבוקר קרבות במהלכם נתקל כוח מילואים במחבלים שפתחו לעברו באש. הכוח השיב באש, הרג ארבעה מהמחבלים ופצע שניים נוספים. בשעות האחרונות גלשו חילופי האש גם לעבר הכפר דבל שבגזרה המערבית שם מתנהלים חילופי אש כבדים. שר הביטחון נפגש עם שר החוץ הגרמני, ומתח ביקורת על רוסיה, שסיפקה לחיזבאללה טילי נ"ט.
לאחר שעות רבות של דיונים, אישר הקבינט המדיני-ביטחוני אחר הצהריים את המלצות מערכת הביטחון, להרחבת הפעילות בלבנון עד לנהר הליטאני. בהצבעה שנערכה הצביעו 9 שרים בעד, ו-3 שרים נמנעו.
הכפר עיטה א-שעב מהווה את אחד ממוקדי הלחימה המרים ביותר של צה"ל בעימות הנוכחי בדרום לבנון, לאחר שבמהלך הימים האחרונים נהרגו בתחומו חמישה לוחמים מהצנחנים. לפני כשבוע פעל בכפר, המשתרע דרומית-מערבית לעיירה בינת-ג'בל, כוח של יחידת המילואים המובחרת של צה"ל, שפשט על כמה מבנים ומפקדות, בסיוע כוחות מהאוויר, שריון והנדסה.
במהלך חילופי האש הצליחו החיילים לעצור שישה פעילי חיזבאללה, שהועברו לחקירה במערכת הביטחון על מנת לסייע בפעולות צה"ל באיסוף המודיעיני.
יומיים קודם לכן, התנהלו חילופי אש כבדים בין כוחות מילואים שפעלו בכפר לפעילי חיזבאללה. הקרב כלל ירי פצצות מרגמה, טילים נגד טנקים ואש מנשק קל. ראש מטה פיקוד צפון התייחס במהלך השבוע שעבר ללחימה בכפר, ואמר כי מדובר בסוג לחימה קשה מאוד, שבמסגרתו מופעלים נגד כוחות צה"ל איומים שונים, כולל ירי נ"ט וירי מנשק קל.
אתמול נהרגו שני לוחמים מיחידת הצנחנים, סמ"ר אורן ליפשיץ, בן 21 מגזית וסמ"ר מורן כהן, בן 21 מאשדות יעקב, בפעילות בעיירה בינת ג'בל בדרום לבנון. כוח הצנחנים נכנס לבינת ג'בל אתמול בבוקר, ואיתר במהלך הפעילות בכפר מפקדה של ארגון חיזבאללה.
בניסיונות להשתלט על המפקדה, נתקל הכוח במכת אש חזקה מצד אנשי החיזבאללה שהיו במקום. ממכת האש נפצע קשה אחד הלוחמים. הפצוע הועבר לבית בכפר לצורך קבלת טיפול ראשוני בשטח, אלא שאז התדרדר מצבו, והוחלט לפנותו מהמקום באמצעות אלונקה. הכוח שהגיע לחלץ את הפצוע נקלע אף הוא לחילופי אש, מהם נהרג חייל אחד, וחייל נוסף נפצע באורח קל. במהלך החילוץ, נפטר החייל שנפצע באורח קשה קודם לכן.
בנוסף, נפצעו אתמול שישה חיילי שריון, אחד מהם קשה, אחד בינוני וארבעה קל, במהלך חילופי אש עם מחבלי חיזבאללה בגזרה. קצין מילואים נפצע בינוני מרימון שהושלך לעברו בכפר ראס אל-ביידה ושישה חיילים נפצעו קל לאחר שטיל נ"ט נורה לעברם בכפר דבל.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
