האשראי למשקי בית הגיע ל-71% מההכנסה הפרטית ב-2004

הרכוש הלאומי הסתכם בסוף שנת 2004 1.015 מיליארד שקל, פי 1.84 מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). זאת, לאחר שבסוף שנת 2003 היה הרכוש הלאומי פי 1.92 מהתמ"ג ובסוף 2002 פי 1.92. הרכוש הלאומי לנפש עמד בסוף 2004 על 149 אלף שקל, לעומת 150 אלף שקל בסוף שנת 2003. על כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פי סיכום חשבונות המאזן הלאומי לשנים 2001 עד 2004.

הנכסים במאזן הלאומי

במאזן הלאומי מוצגים גם סה"כ הנכסים - שכוללים נכסים פיננסיים ולא פיננסיים, (למעט ערך הקרקע). סה"כ הנכסים הסתכמו בסוף שנת 2004 ב-4,883 מיליארד שקל במחירים שוטפים, שהם פי 8.87 מהתמ"ג. התפלגות הנכסים בין המגזרים המוסדיים העיקריים:

משקי הבית ומגזר החברות הפיננסיות החזיקו בסוף שנת 2004 ברוב נכסי המשק. חלקם של משקי הבית מסך הנכסים עמד על 39.3%. הנכסים העיקריים של משקי הבית הינם בתי המגורים שבבעלות הדיירים, אחזקת מניות ועתודות הביטוח, כשכל אחד מהם מהווה כ-25% מסך הנכסים של משקי הבית. האשראי הבנקאי הינו הנכס העיקרי של המגזר הפיננסי שחלקו בנכסים היה 33.5%.

מלאי הנכסים הלא פיננסיים:

יתרות הנכסים הלא פיננסיים במאזן הלאומי כוללות את מלאי ההון של בניינים, מכונות, ציוד וכלי רכב שבידי המגזרים היצרנים ומצביעות על פוטנציאל הייצור של המשק. ערך כלל הנכסים הלא פיננסיים הסתכם בסוף 2004 ב-1,158 מיליארד שקל, וערך נכסים אלו למעט נכסי משקי הבית, הגיע ל-626 מיליארד שקל. זאת, לאחר שערך הנכסים הלא פיננסים הסתכם ב-1,141 מיליארד שקל בשנת 2003 וללא נכסי משקי הבית היה 618 מיליארד שקל.

בשנים 2002 ו-2001 ערך הנכסים הלא פיננסים היה 1,121 מיליארד שקל ו-1,020 מיליארד שקל, בהתאמה. ערך הנכסים הללו, למעט נכסי משקי הבית, הסתכם בשנת 2002 ב-619 מיליארד שקל וב-2001 ב-557 מיליארד שקל.

היחס בין נכסים פיננסים לנכסים לא פיננסים מבטא את מידת העצמאות של היחידות השונות במשק בהחלטות על חיסכון והשקעה, והוא משקף בין השאר את משקלו של המימון הפנימי הנובע מהכנסות העסקים, לעומת המימון החיצוני שמקורו בהלוואות ובהנפקת ניירות ערך. יחס זה עמד על 3.2 בשנת 2004 בדומה לשנת 2003 ו-2.84 ב-2002.

התחייבויות במאזן הלאומי

עיקר ההתחייבויות במאזן הלאומי מסתכמות ב-69% הן של החברות הפיננסיות והלא פיננסיות. ההתחייבויות של הממשלה מהוות 21% ואילו ההתחייבויות של משקי הבית 10%.

האשראי במאזן הלאומי:

האשראי במאזן הלאומי כולל אשראי בנקאי, אשראי חוץ בנקאי, אשראי כנגד משכנתאות ואגרות חוב סחירות ולא סחירות . סה"כ האשראי במאזן הלאומי הסתכם בסוף שנת 2004 ב-1,379 מיליארד שקל, לעומת 1,303 מיליארד שקל ב-2003. ב-2002 ו-2001 הסתכם האשראי במאזן ב-1,271 ו-1,159 מיליארד שקל בהתאמה.

אשראי למשקי בית: האשראי למשקי הבית הסתכם בסוף שנת 2004 ב-242 מיליארד שקל, לאחר שעמד על 243 מיליארד שקל בסוף שנת 2003, 246 מיליארד שקל ב-2002 ו-213 מיליארד שקל ב-2001. האשראי למשקי בית בסוף 2004 הגיע ל-71% מההכנסה השנתית, בדומה ליחס בסוף 2003. החוב הממשלתי:

החוב הממשלתי מורכב בעיקר מאגרות חוב שהנפיקה הממשלה בארץ ובחו"ל והסתכם בסוף שנת 2004 ב-563.9 מיליארד שקל, לאחר שהיה 542.4 מיליארד בסוף 2003, 508.4 מיליארד ב-2002 ו-471. מיליארד ב-2001. היקף החוב הממשלתי הגיע בסוף 2004 ל-102% מהתמ"ג. התפלגות הנכסים וההתחייבויות בין המגזרים מראה גם שהמגזר העסקי ומשקי הבית החזיקו בסוף שנת 2004 אגרות חוב ממשלתיות בשווי של 65 מיליארד שקל, לאחר שהחזיקו אג"ח ממשלתי בשווי 61 מיליארד שקל בסוף שנת 2003 ו-42 מיליארד שקל ב-2002 ו-43 מיליארד שקל בסוף שנת 2001. הנכסים נטו של המשק בחו"ל: ההפרש בין הנכסים הפיננסים של המשק בחו"ל לבין ההתחייבויות של המשק בחו"ל הוא ערך הנכסים נטו של המשק בחו"ל. ערך זה הסתכם בסוף שנת 2004 ב-143 מיליארד שקל לעומת 141 מיליארד שקל בסוף שנת 2003, 116 מיליארד שקל בשנת 2002 ו-143 מיליארד שקל בשנת 2001.