צו להפעלת הוראות חוק שירות עבודה בשעת חירום

ביום 17.7.2006 פורסם ברשומות צו בדבר החלת פרק ד' לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967. הצו פורסם מכח סעיף 16א לחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967.
עו"ד לילך דניאל |

ביום 17.7.2006 פורסם ברשומות צו בדבר החלת פרק ד' לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967 (להלן – הצו). להלן עיקרי הצו.

הצו פורסם מכח סעיף 16א לחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967 (להלן - החוק), הקובע, כי במקרה בו הוכרז מצב מיוחד בעורף, ושר התמ"ת מצא כי האפשרות למתן שירותים קיומיים לאוכלוסיה המצויה בשטח שעליו חלה ההכרזה עלולה להיפגע, או שבמערך הייצור או האספקה למתן שירותים קיומיים עלולים להיגרם תקלות או מפגעים ממשיים, הוא רשאי להכריז בצו שהוראות הפרק יחולו בשטח שעליו חלה ההכרזה.

"שירותים קיומיים" מוגדרים בחוק כאחד מאלה:

(1) אספקת מים, מזון או חשמל, וכן מתן שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת, או דואר;

(2) שירות שיש לספקו, לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסייה, או בשטח שעליו חלה הכרזה על

מצב מיוחד בעורף;

(3) שירות, שלדעת שר התמ"ת, הוא חיוני לקיום אספקה או לטיפול באוכלוסייה;

מי שנקרא לשירות עבודה, כאמור לעיל, ייקרא להלן - "מגויס-פנים". כמו כן, רשאי השר לקרוא בצו לשירות עבודה כל אדם או כל סוג בני אדם החייבים בשירות עבודה, גם אם אינם עובדים במפעל כאמור. מי שנקרא לשירות עבודה לפי צו זה ייקרא להלן - "מגויס-חוץ".

מי שנקרא לשירות עבודה, בין כמגויס-פנים ובין כמגויס-חוץ, חייב להתייצב בזמן, במקום ולפני הרשות, שנקבעו לכך בצו ולבצע כל עבודה, שיטיל עליו מי שנקבע לכך בצו.

מגויס שלא יתייצב כאמור, רשאי המפקח הכללי על כוח האדם או המפקח המרחבי להורות לשוטר להביא את האדם לפניו או לפני מי שיורה, וכמו כן הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק.

שכר עבודה בשירות עבודה

שכרו של מגויס יהיה בהתאם לתפקיד, שהוא נקרא למלא ובשיעור, שנקבע לתפקיד זה בהסכם הקיבוצי החל על בעל המפעל. באין הסכם קיבוצי - לפי הסכמה הדדית, ואם אין הסכמה - לפי שיקבע המפקח הכללי על כוח האדם בדרך כלל או במיוחד, בשים לב לשכר המקובל בענף.

איסור פיטורים

חל איסור לפטר מגויס מעבודתו אליה גויס ולהעסיקו בניגוד להוראות הצו שלפיו הוא נקרא לשירות העבודה אלא, בהיתר בכתב מהמפקח הכללי על כוח האדם.

אי תחולת חוקי עבודה

במצב חירום לא יחולו על המגויסים חוקי העבודה הבאים:

(1) חוק איסור אפיית לילה; (2) חוק החניכות; (3) חוק עבודת הנוער; (4) חוק עבודת נשים; (5) חוק שירות התעסוקה; (6) חוק שעות עבודה ומנוחה, להוציא סעיף 9 שבו, לא יחול על עבודת מגויס, אלא אם שר העבודה הורה כך; (7) על אף האמור בחוק חופשה שנתית, לא יהיה מגויס זכאי לקחת בפועל חופשה שנתית. בכפוף להוראות חוק זה, יראו את היחסים בין מגויס ובין בעל המפעל, שבו הוא עובד, כיחסי עובד ומעביד לעניין כל דין.

מעמד מגוייס חוץ

דין מגוייס-חוץ כדין חייל כמשמעותו בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, ודין תקופת שירות עבודה כמגויס - חוץ כדין תקופת שירות צבאי כמשמעותו בחוק. (קרי, דין מי שסיים שירות עבודה כמגויס - חוץ כדין חייל משוחרר כמשמעותו בחוק האמור לעניין החזרתו לעבודה במפעל.

אימון לשירות עבודה

בנוסף, שר העבודה רשאי לקרוא בצו אדם, החייב בשירות עבודה לאימון לשירות עבודה, כפי שיפורש בצו, ובלבד שלא ייקרא אדם לאימון באחד מימי מנוחתו. אדם, שנקרא לאימון לתקופה רצופה, העולה על יום אחד, יחולו לעניין התשלום הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, כאילו שירת אותו אדם באותה תקופה במילואים (לפי סעיף 271 לחוק הביטוח הלאומי).

הצו יפקע במועד שבו פקעה ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, אלא אם כן ביטל שר התמ"ת את הצו קודם לכן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.