תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים

ביום 1.8.2006 פורסמו ברשומות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשס"ו- 2006. התקנות מסדירות את אופן חישוב הפיצויים בגין הנזקים שנגרמו למעסיקים, אשר שילמו שכר עבודה לעובדים שנעדרו עקב המצב הביטחוני. תחילת הוראת השעה מיום 12.7.2006 ועד ליום 31.7.2006. להלן עיקרי הוראת השעה.
עו"ד לילך דניאל |

ביום 1.8.2006 פורסמו ברשומות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשס"ו- 2006. התקנות מסדירות את אופן חישוב הפיצויים בגין הנזקים שנגרמו למעסיקים, אשר שילמו שכר עבודה לעובדים שנעדרו עקב המצב הביטחוני. תחילת הוראת השעה מיום 12.7.2006 ועד ליום 31.7.2006. להלן עיקרי הוראת השעה.

"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני", מוגדר בהוראת השעה כיום, לרבות חלק מיום, שבו נעדר עובד מעבודתו, למעט היעדרות בשל מחלה,תאונה,חופשה שנתית,מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה.

לעניין שווי הנזק העקיף באזור ההגבלה בתעשיה, מסחר ושירותים, קובעת הוראת השעה כי -מעסיק המעסיק עובדים יהיה זכאי לפיצוי בשל הנזק העקיף בשיעור של 132.5% מהשכר היומי הממוצע של העובד, כשהוא מוכפל בסך ימי ההיעדרות של כלל העובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני.

עצמאי המעסיק עובדים, יהיה זכאי לפיצוי בהתאם לאמור לעיל, בתוספת הסכום הנמוך מבין פעמיים השכר היומי הממוצע של העובד או השכר המרבי, כשהוא מוכפל במספר ימי ההיעדרות המרבי של העובד, וב- 132.5%.

עצמאי שאינו מעסיק עובדים והפסיק את פעילותו, יהיה זכאי לפיצוי כסכום הכנסתו החייבת ליום כשהיא מוכפלת במספר ימי הפסקת פעילות עסקו בשל המצב הביטחוני וב- 132.5%.

לעניין זה, "סכום הכנסתו החייבת ליום" – הכנסתו החייבת ליום על פי הדוח השנתי לשנת המס 2005, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח משולב], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), ולפני קיזוז הפסדים, והכל לא יותר מהשכר המרבי, ולא פחות משכר המינימום ליום, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2) בפקודה, יהיה זכאי לפיצוי בשיעור של 100% מהשכר היומי הממוצע של עובד, כשהוא מוכפל בסך ימי ההיעדרות של כלל העובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני, ובלבד כי שליש לפחות מהכנסת המוסד הציבורי בשנת המס 2005, לא היתה מתמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985, מתמיכה מאת רשות מקומית או מתרומות.

קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, יהיה זכאי לפיצויי בשיעור של 132.5% מהשכר היומי הממוצע של העובד שלו העובד אצל מעסיק בפועל, כשהוא מוכפל בסך ימי ההיעדרות של העובדים המועסקים אצל אותו מעסיק בפועל ושנעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני. (100% מהשכר היומי הממוצע של עובד ישולם לקבלן כוח האדם והיתרה תשולם למעסיק בפועל, ובלבד שאינו יחיד המעסיק עובד סיעודי).

"שכר יומי ממוצע לעובד", מוגדר בהוראת השעה כשכרו של העובד בשלושת החודשים אפריל, מאי ויוני מחולק בסך המצטבר של מספר ימי העבודה של העובדים בשלושת החודשים האמורים, ובלבד שלא יעלה על פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק ולא יפחת משכר המינימום, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

להלן רשימת "אזורי ההגבלה" כפי שהוגדרו בהוראת השעה:

אזור 1 - ישובים סמוכים לגדר - החל מ- 12.7.2006 ועד 31.7.2006.

אזור 2 - צפונית לכביש עכו-עמיעד כולל כרמיאל בהמשך צפונית לכביש 91 – החל מ- 13.7.2006 ועד 31.7.2006.

אזור 3 - מתחם חיפה, קריות, נשר, טירת הכרמל ועכו - החל מ- 13.7.2006 בשעה 20:00 ועד 31.7.2006.

אזור 4 - טבריה וסובב כינרת (1 ק"מ היקפי לכינרת) - החל מתאריך 15.7.2006 ועד 31.7.2006.

אזור 5 - אזור תעשיה גליל תחתון, שטח שיפוט עיריית נצרת ונצרת עלית - החל 16.7.2006 ועד 31.7.2006.

אזור 6 - דרום רמת הגולן – בצפון כביש 91, בדרום צומת צמח, במזרח גבול סוריה ובמערב כביש 90 והחוף המזרחי של הכינרת - החל מתאריך 18.7.2006 ועד 31.7.2006.

אזור 7 - מהחותרים ועד צומת כינרת בדרום הכינרת - החל מתאריך 17.7.2006 ועד 31.7.2006.

אזור 8 - אזור עפולה ועפולה עלית (שטח מוניציפאלי) - מתאריך 19.7.2006 ועד 20.7.2006 ומיום 30.7.2006 ועד 31.7.2006.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.