אייל גבאי: חברת החשמל תפורק לחתיכות ותופרט
בשבוע שעבר הושלמה אחת מההפרטות הבולטות בישראל, ואולי המוצלחת שבהם - הפרטת בז"ן אשדוד. בראיון ל-BizTV שהעניק האיש אשר הוביל את ההפרטה וחתום על הצלחתה - מנהל ראשות החברות הממלשתיות, אייל גבאי, מסכם את 4 השנים שלו ברשות ומציג את התווי בו המדינה מתכוונת ללכת בעניין המשך הפרטת החברות הממשלתיות הגדולות בישראל - בז"ן חיפה וחברת החשמל.
כאמור, בשבוע שעבר הכריז אייל גבאי, כי איש העסקים צדיק בינו, הוא הזוכה במכרז לרכישת השליטה בבז"ן אשדוד. באותה נשימה ניפנף גבאי בצ'ק שמן אשר גרם לצדיק בינו להיפרד מסכום שנראה עד לסיום המכרז כדימיוני - כ-800 מיליון דולר, ובעברית 3.5 מיליארד שקל. על הצלחת המכרז אף אחד אינו יכול לערער. כל הערכות השווי המוזמנות, שיקפו לבית הזיקוק הדרומי את מחצית המחיר אותו שילם בינו.
האם בינו שילם ביוקר? או לפחות את מלוא המחיר? לשאלה זו אין לגבאי תשובה. לדבריו, שווי של בית הזיקוק מורכב משלושה פרמטרים. הראשון ובדומה לכל עסקת רכישה, החזר השקעה מתקבולי בית הזיקוק. הפרמטר השני הוא הערך הסינרגטי לרוכש, והערך השלישי נעוץ בפחד של המתמודדות, מהתעצמות הזוכה במכרז. כך שאין הוא יכול להעריך את הערך המוסף אותו יפיק בינו מרכישתו החדשה.
ההחלטה להפריט את בז"ן נתקבלה לפני למעלה מעשור, אך את הדחיפה - המעבר מהחלטות לעשייה קיבלה המדינה בשנת 2004. גבאי מסביר, כי בשנה זו, פג תוקף החכירה של בז"ן על ידי החברה לישראל של סמי עופר וזו היתה יריית הפתיחה לעניין.
האם הצלחת ההפרטה יוצרת רף חדש להנפקת בז"ן חיפה?
נשאלת השאלה אם מחיר המכירה יוצר רף ותג מחיר חדש להפרטה הבאה בתור - בז"ן חיפה? גבאי מצידו מתעקש להפריד בין שני בתי הזיקוק ומוריד את רף הציפיות. לדבריו, למרות שמדובר בשתי חברות מדינה הפועלות בתחום דומה ישנם הבדלים גדולים כאשר מדובר בהפרטתם, שינויים אשר לדבריו יתבטאו גם במחיר אותו תקבל המדינה בעבור בז"ן חיפה.
ראשית מסביר גבאי, ההתייחסות לשני בתי הזיקוק הינה שונה במהותה מנקודת מבטם של המשקיעים הפוטנציאלים. לדבריו, לעומת בתי הזיקוק בחיפה, הרי שבתי הזיקוק באשדוד לא נתפסו בעבר כגוף שיוכל לבצע פעילות זיקוק של ממש ולא יוכל לעמוד בפני עצמו. "היו כאלה, שראו בבז"ן אשדוד מחסנים לנפט בלבד". אולם המכירה הוכיחה אחרת.
שנית, עקב המגבלות שהציבה המדינה לרכישת בז"ן חיפה, ימנע מחברת דלק ישראלית נוספת לצרף לשורותיה שחקנית חיזוק בדמות מזקקת נפט. דבר אשר אמור למנוע היווצרות שליטה של שתי חברות דלק גדולות במשק הישראלי. מצב זה מבטל למעשה את שתי הפרמטרים האחרונים אותם ציין גבאי כיתרונות לרוכש בבז"ן אשדוד, ומשאיר את שיקולי הריווחיות והחזר ההשקעה בלבד לחישובי המתמודדים.
גבאי מנמיף ציפיות
לפיכך, אין לדברי גבאי לצפות לשווי ביחס דומה בין ההפרטות. כלומר, למרות שנתקבל מחיר של 800 מיליון דולר בעבור בז"ן אשדוד, לא צפוי להתקבל סכום המכפלה של היחס בין גודלם ותוצרתם של בתי הזיקוק. אז מהו תג המחיר עבור בית הזיקוק הצפוני? גם לשאלה זו אין לגבאי תשובה. לדבריו, המחיר יקבע על ידי כוחות השוק במכרז על הנפקתה הראשונית של החבהר בבורסה.
ההנפקה בחודשיים הקרובים
רשות החברות בראשותו צפויה להנפיק בבורסה התל אביבית עד סוף שנת 2006, או לכל המאוחר מספר של חודשים לאחריה, את מניות מזקקת הנפט כאשר את תשקיף ההנפקה יכינו גם בשפה האנגלית בעבור משקיעים פוטנציאלים מעבר לים. גבאי, שבראשו עדיין מהדהים הקולות שמזכירים לו את מכירת צים למשפחת עופר, לא מתכוון להסתכן בהנפקה הגדולה ביותר שצפויה להתבצע תחת ניהולו. לדבריו, הנפקת החברה בבורסה תאפשר לכל משקיע, קטן או גדול, לקחת חלק בהנפקת החברה ולקנות את מניותיה וכך למעשה יקבע שוויה של החברה ובמידה וגורם כל שהוא יעריך כי המחיר אותו דורשת המדינה זול, יוזרם ביקוש במחירים גבוהים יותר ויעלה את ערך החברה.
לשאלה מדוע הוחלט על הנפקתה של החברה? בבורסה ולא למוכרה כמקשה אחת למשקיע מקומי או זר? מבהיר גבאי, כי גודלה של החברה יוצר קושי. לדבריו, לא פשוט למצוא רוכשים שיש בידם סכום של 800 מיליון דולר, אז על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחברה בסדר גודל של בז"ן חיפה. בנסוף, רואה גבאי בהנפקה זו כהזדמנות לשפר את שוק ההון המקומי, על ידי הוספת חברות איכותיות. כמו כן מציין גבאי כי הרשות רואה חשיבות גבוהה לעובדה שזהו בית הזיקוק הגדול בישראל ובשל כך השקיפות הנדרשת ממנו. גבאי מעריך שבשלב ראשון עשויה להנפיק המדינה נתח של 51%-70% מהחברה, על מנת שיווצר גרעין שליטה למניות החברה בבורסה.
הפרטת חברת החשמל
גבאי התבקש לענות על נושא חם נוסף - הפרטת חברת החשמל. לדבריו, השנים האחרונות עמדו בסימן שינויים מבניים והפרטות, ומשדרים מסר חד משמעי של ביצוע והצלחה. גבאי מבהיר, כי השיטה עליה החליטה המדינה היא פירוק החברה לחלקים ומכירת החלקים כחברות נפרדות. המשמעות, אומר גבאי, היא תהליך שלא יקרה ביום. מדובר על עניין של כמה שנים, הוא המסביר, אך מתחייב שבמארס 2007 יחל התהליך כשיוגדר המתווה המדוייק של פירוק החברה.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
