חובת הנישום לדרוש פרוטוקולים של דיוני שומות

במהלך דיוני שומות והשגות במס הכנסה ובמס שבח מקרקעין נהוג, כי המפקח עורך פרוטוקול לדיון ועם סיומו הוא מוסר את הפרוטוקול לעיונו של המייצג. המייצג מעיר את הערותיו על פרוטוקול במידת הצורך וחותם, ולאחר החתימה המייצג מקבל העתק ממנו.

אם המייצג אינו חותם על הפרוטוקול, הרי הדעה הרווחת ברשות המסים בישראל [להלן - "הרשות"] היא, כי מדובר במסמכים פנימיים, אשר עליהם אינה חלה חובת גילוי המסמכים.

בפסק הדין, בעניין עמ"ה 359/02, אגבאריה נואף חוסני נ' פקיד שומה חדרה [להלן - "פרשת אגבאריה"], בהחלטה מיום 30.10.2005, נקבע כי בהיות הליך ההשגה דומה להליך מעין שיפוטי, זכותו של הנישום היא לקבל העתק מן הפרוטוקול, בין אם נחתם בידיו ובין אם לאו.

כן נקבע, שאם הנישום לא יעמוד על זכותו לתיקון הפרוטוקול, הרי הוא יהווה ראיה, לכאורה, לנאמר בדיון.

להלן - נהלים, העולים מפסקי דין ואשר ראוי, כי הרשות תאמץ אותם:

* המפקח המטפל יערוך פרוטוקול לדיון.

* עם תום הדיון, או סמוך לסיומו, המפקח יעביר העתק מן הפרוטוקול לעיונם של הנישום, או של מייצגו.

* העתק מתרשומת הדיון יש להמציא לנישום, ללא צורך בפנייה חוזרת של הנישום לקבל העתק מאותה תרשומת, בין שהנישום חתם עליה ובין אם לאו.

* הנישום ו/או מייצגו יוכלו לבחון את התרשומת ולהביע את עמדתם, בתוך זמן קצוב של 10-7 ימים.

מניסיוננו, מרבית פקידי השומה נוהגים בשקיפות מלאה, מנהלים פרוטוקול המשקף את הנאמר בדיון ומוסרים העתק מן הפרוטוקול הנערך בדיון לנישום ו/או למייצגו, לשם הערותיהם ולחתימתם.

אולם, מקצת פקידי השומה, אשר טרם הפנימו את עקרון שקיפות הליך ההשגה והיותו הליך מעין שיפוטי, צפויים לטענות בדבר כשרות ההליך, אם הם יסרבו למסור לעיון ולהערת הערות את העתקי הפרוטוקולים בדיונים.

נדגיש, כי תרשומת מדיון בהשתתפות הנישום ו/או מייצגיו אינה אמורה להוות מסמך פנימי. בהקשר זה: גם אם אין רשות מינהלית חייבת לחשוף מידע בדבר דיונים פנימיים, מחובתה, בהתאם לפסק הדין בעניין עמותת שחר (עת"מ 489/04), לשקול כל מקרה לגופו ולנסיבותיו, ולהחליט בו על פי מיטב המסורת המינהלית.

לכן, סירוב שרירותי למסירת העתק מתרשומת פנימית לא יעמוד במבחן בית המשפט.

כב' השופטת שולמית וסרקרוג קובעת במפורש, בפרשת אגבאריה לעיל, כי חובתו של הנישום, אם לשיטתו התרשומת מן הדיונים אינה מדויקת, לנקוט הליך מתאים לצורך תיקון תרשומת זאת, היות שבהעדר החלטה אחרת, הרישום בתרשומת מהווה ראיה, לכאורה, לנאמר בדיון.

לכן מחובתו של הנישום ו/או של מייצגיו - לדרוש לקבל העתק מפרוטוקול הדיון מיד לאחר סיומו, או סמוך לרישומו.

במקרים נדירים, שבהם פקיד השומה נמנע מלמסור העתק מפרוטוקול הדיון, הרי בהתאם לפרשת אגבאריה, יש לפנות לסעד כבר במהלך הליך ההשגה. שכן, אם הפרוטוקול איננו משקף במדויק, ולו בשגגה, את הנאמר בדיון, הפרוטוקול יהווה ראיה, לכאורה, לנאמר בדיון ועל הנישום יקשה לסתור ראיה זאת.

הכותבים - ממשרד עו"ד ד"ר אברהם אלתר ושות', עורכי דין.