ענתבי ילחץ על מוסדיים: ועדה תבטיח זכויות משקיעים

מדווח על זינוק של 4 שנים בהיקף אחזקות המוסדיים בבבורסה ל-640 מיליארד שקל בסוף אפריל מול 388 בסוף 2002
דרור איטח |

הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון, ידין ענתבי, מינה וועדה שתבחן ותמליץ על צעדים להסדרת מעורבותם של הגופים המוסדיים בפעילות שוק ההון בישראל, וזאת כחלק ממילוי חובתם כלפי החוסכים.

עבודת הוועדה תעשה תוך בחינת מודלים שונים המקובלים בעולם, ותוך בחינת רלוונטיות המגבלות השונות החלות ביחס להחזקות הגופים המוסדיים בתאגידים השונים. הוועדה התבקשה להשלים את המלצותיה עד לפברואר 2007.

בשנים האחרונות בוצעו בשוק ההון בישראל מספר רפורמות מהותיות ביחס לפעילות הגופים המוסדיים. השינויים שבוצעו בכללי ההשקעה של הגופים גוונו והרחיבו במידה רבה את אפשרויות ההשקעה שעומדות בפני מנהלי הגופים המוסדיים. הרפורמה שבוצעה בקרנות הפנסיה הובילה עד כה להפניה ניכרת של כספי קרנות הפנסיה לשוק ההון ו"רפורמת בכר" שעוגנה במהלך השנה החולפת שינתה את מפת הגופים המוסדיים הפועלים בשוק ההון תוך טיפול בחסמים שמעכבים את הפיכתו של שוק ההון לשוק הון יעיל ותחרותי.

בהמשך לרפורמות הנ"ל, הלך וגדל היקף הנכסים המנוהל על ידי הגופים המוסדיים: בחודש אפריל 2006, הסתכם היקף זה ב-640 מיליארד שקל, וזאת בהשוואה ל–388 מיליארד שקל בסוף שנת 2002. כפועל יוצא מכך, מתחזק מרחב פעילותם של הגופים המוסדיים בשוק ההון בישראל.

מגמה זו הושפעה ממספר התפתחויות עיקריות: בשנים 2001-2002 בוצעו שינויים בכללי ההשקעה של הגופים המוסדיים, אשר ביטאו את התפיסה לפיה קבלת ההחלטות על ההשקעות מסורה במלואה להנהלת הגוף המוסדי. במסגרת זו, בוטלו מרבית המגבלות הכמותיות על השקעה בנכסים מסוימים, כדוגמת מניות ואג"ח קונצרניות. צעד זה אפשר גידול בהיקפי ההשקעה של הגופים המוסדיים בשוק ההון הישראלי.

שינויים אלו, ביחד עם הגידול ההולך וגובר בהיקף נכסי הגופים המוסדיים מגבירים את אחיזתם של הגופים בשוק ההון, מחדדים את חובת נאמנותם כלפי ציבור החוסכים ומדגישים את הצורך במעורבות פעילה מצידם בפיקוח על החברות בהן הם משקיעים את כספם של החוסכים. על כן, הוחלט באוצר, כי נדרשת בחינה מחודשת של האמצעים שיבטיחו, כי הגופים המוסדיים "ממצים את אחריותם כשומרי הסף של שוק ההון", לשון ההחלטה, ואת זכויות ציבור החוסכים בניירות הערך השונים בהם הם מחזיקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.