המבחן הגדול של מאיר דלאל

לאחר שטען כי לאומי ושות' חתמים היא איש אחד - הוא עצמו וזקף לעצמו את הצלחת החברה, על דלאל להוכיח טענותיו בחברת החיתום החדשה שהקים, כאשר כל מצב מלבד עקיפת לאומי יחשב לכישלון
דרור איטח |

בשנים האחרונות היווה תחום החיתום בשוק ההון זירת מריבה חמה. העניין נמשך גם כיום. ברקע, רבים סבורים ששליטתם הבלתי מעורערת של שתי חברות בתחום מונעת את התפתחותו ויוצרת מעין דואופול של שתי חברות בלבד שמרכזות את מרבית הפעילות בענף - פועלים אי.בי.אי בראשות רונן צלניר ולאומי ושות' חתמים עד לא מכבר בראשות מאיר דלאל.

במבט על הנעשה בתחום זה קשה להתעלם מהטענות כנגד שתי גופים אלו, עם בצדק ועם לא. בסופו של דבר שתי חברות אלו נהנות מתמיכה של שני הבנקים הגדולים במדינה. כיום ישנו שחקן נוסף משמעותי בענף החיתום - כלל פיננסים הנפקות, ושוב עולות הטענות ומוזכרת שוב סוגיית מי שמאחורי, ובמקרה הזה מדובר בלא אחרת מאשר קבוצת אי.די.בי אשר רק מפעולות החיתום בקבוצה ניתן לפרנס חברת חיתום בכבוד.

בחרנו להתמקד דווקא בהצהרותיו של מנכ"ל לאומי ושות' לשעבר מאיר דלאל. דלאל אושיה מוכרת ובעלת קבלות בשוק ההון המקומי הפריח בכל הזדמנות את הטענות כנגדו. דלאל שידוע כאחד אשר אומר את אשר על ליבו ואינו חוסף במילים, טען כי בעצם לאומי ושות' חתמים היא איש אחד - הוא עצמו. דלאל הציג את עצמו במותג, ושוק ההון פנה אליו כגוף מקצועי ומוערך ולא על סמך הגב שהעניק לו בנק לאומי.

דלאל תמך את דבריו כהוא פעם אחר פעם מצביע על תוצאותיהם של חברות החיתום שבשליטת שלושת הבנקים הגדולים אחרי הפועלים ולאומי, ובדיקת תוצאותיהם גורמת לתהות בשנית אולי יש אמת בדבריו. אז איך מתגלה האמת? ממתינים.

כידוע שוק ההון הוא איזור דינמי. מאיר דלאל ששלט ביד רמה באחת משתי חברות החיתום הגדולות בישראל, שליטה שהניבה לו משכורות עתק של שמונה מיליון שקל בשנת 2005, משכורות הגבוהה מזו של מנכ"לית בנק לאומי גליה מאור, הסתכסך עם הנהלת הבנק. תוצאות הסכסוך כבר ידועות, מאיר דלאל הלך הבייתה בטריקת דלת.

כשעזב דלאל את לאומי ושות' חתמים היה די ברור שאין בכוונתו לצאת לפנסיה. עד לשבוע שעבר הועלו ספקולציות שונות באשר לעתידו המקצועי. ביום ג' שעבר קטע דלאל את חרושת השמועות והודיע כי יחד עם חברת קרנות הנאמנות מהגדולות בישראל - אנליסט, יקים חברת חיתום חדשה בראשותו.

כאמור, דלאל יקים חברת חיתום חדשה יחד עם חברת אנליסט. תאריך היעד לתחילת פעילותה של החברה החדשה נקבע לחודש יולי 2006. בעוד חודש יחל המבחן הגדול של האיש שזקף לעצמו את הצלחתה של לאומי ושות' חתמים. לאחר הקמת של החברה החדשה ינתנו לדלאל כמה חודשים של חסד להקמה והתארגנות, אך לאחר מכן יחלו לדרוש מהמותג קבלות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר

עבאדי בויאנג'ו כיהנה בתפקיד בין 2007 ל-2011 וכיום מכהנת כיו"ר קצא"א

הדס ברטל |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט למנות לתפקיד החשבת הכללית של האוצר את מיכל עבאדי-בויאנג'ו, כאשר סיום כהונתו הצפוי של החשב הכללי יהלי רוטנברג יגיע בסוף חודש ינואר. שר האוצר החליט להשיבה לתפקיד, כאשר כיום עבאדי בויאנג'ו מכהנת כיום כיו"ר קבוצת החברות קצא"א, לאחר שכיהנה כחשבת הכללית בעבר שהיתה בעבר ולאחר מכן כיהנה בשורת תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי וכיו״ר וכדירקטורית בגופים פיננסיים וציבוריים מרכזיים. לפי הודעת האוצר, מינויה יובא לאישור הממשלה בקרוב.

 לפי ההודעה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "משרד האוצר וכלכלת ישראל זקוקים בעת הזו של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים ליציבות ובגרות ולשילוב של ניסיון במגזר הציבורי ומגזר הפרטי. מיכל עבאדי-בויאנג'ו מביאה איתה את כל זאת ועוד, למען כלכלת ישראל בשנים הבאות. מיכל, דמות מקצועית חזקה ומוערכת, תצטרף לנבחרת הצמרת הכלכלית של מדינת ישראל ותתרום מניסיונה העשיר להמשך ניהול הכלכלה המוצלחת של מדינת ישראל. אני מודה לה על נכונותה להיקרא לדגל ולשוב לתפקיד שאותו ביצעה בעבר בהצלחה רבה. אני רוצה להודות מכל הלב לחשב הכללי יהלי רוטנברג שהוביל בכשרון ובמקצועיות שאין שני לה את האגף באחת התקופות המאתגרות ביותר בתולדות ישראל. יהלי היה עוגן משמעותי והותיר חותם של עשייה אדירה למען כלכלת ישראל ולייצוב אגף החשב הכללי כמוביל ודומיננטי. יהלי ידידי היקר, היית שותף להצלחות הלאומיות של מדינת ישראל. ניהלת בתבונה את החוב ואת התקציב של מדינת ישראל בתקופה הסוערת של מגיפת הקורונה וכן בזמן המלחמה. היית שגריר של הכלכלה שלנו ובנית את האמון של העולם בשוק הישראלי שתורגם לאגרות חוב כדאיות תחת תנאים מאתגרים - האדם הנכון בזמן הנכון. יש לך חלק משמעותי בניצחון הצבאי בזירות השונות ובתפקודה האזרחי של המדינה בשנתיים קשות של מלחמה. האדנים שהנחת בכלכלה ובפיתוח התשתיות במדינת ישראל יטביעו חותם עשרות שנים קדימה. אני מודה לך בשם ממשלת ישראל ובשם עם ישראל כולו" מינויה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו יבוא לאישור הממשלה בזמן הקרוב.