המבחן הגדול של מאיר דלאל

לאחר שטען כי לאומי ושות' חתמים היא איש אחד - הוא עצמו וזקף לעצמו את הצלחת החברה, על דלאל להוכיח טענותיו בחברת החיתום החדשה שהקים, כאשר כל מצב מלבד עקיפת לאומי יחשב לכישלון
דרור איטח |

בשנים האחרונות היווה תחום החיתום בשוק ההון זירת מריבה חמה. העניין נמשך גם כיום. ברקע, רבים סבורים ששליטתם הבלתי מעורערת של שתי חברות בתחום מונעת את התפתחותו ויוצרת מעין דואופול של שתי חברות בלבד שמרכזות את מרבית הפעילות בענף - פועלים אי.בי.אי בראשות רונן צלניר ולאומי ושות' חתמים עד לא מכבר בראשות מאיר דלאל.

במבט על הנעשה בתחום זה קשה להתעלם מהטענות כנגד שתי גופים אלו, עם בצדק ועם לא. בסופו של דבר שתי חברות אלו נהנות מתמיכה של שני הבנקים הגדולים במדינה. כיום ישנו שחקן נוסף משמעותי בענף החיתום - כלל פיננסים הנפקות, ושוב עולות הטענות ומוזכרת שוב סוגיית מי שמאחורי, ובמקרה הזה מדובר בלא אחרת מאשר קבוצת אי.די.בי אשר רק מפעולות החיתום בקבוצה ניתן לפרנס חברת חיתום בכבוד.

בחרנו להתמקד דווקא בהצהרותיו של מנכ"ל לאומי ושות' לשעבר מאיר דלאל. דלאל אושיה מוכרת ובעלת קבלות בשוק ההון המקומי הפריח בכל הזדמנות את הטענות כנגדו. דלאל שידוע כאחד אשר אומר את אשר על ליבו ואינו חוסף במילים, טען כי בעצם לאומי ושות' חתמים היא איש אחד - הוא עצמו. דלאל הציג את עצמו במותג, ושוק ההון פנה אליו כגוף מקצועי ומוערך ולא על סמך הגב שהעניק לו בנק לאומי.

דלאל תמך את דבריו כהוא פעם אחר פעם מצביע על תוצאותיהם של חברות החיתום שבשליטת שלושת הבנקים הגדולים אחרי הפועלים ולאומי, ובדיקת תוצאותיהם גורמת לתהות בשנית אולי יש אמת בדבריו. אז איך מתגלה האמת? ממתינים.

כידוע שוק ההון הוא איזור דינמי. מאיר דלאל ששלט ביד רמה באחת משתי חברות החיתום הגדולות בישראל, שליטה שהניבה לו משכורות עתק של שמונה מיליון שקל בשנת 2005, משכורות הגבוהה מזו של מנכ"לית בנק לאומי גליה מאור, הסתכסך עם הנהלת הבנק. תוצאות הסכסוך כבר ידועות, מאיר דלאל הלך הבייתה בטריקת דלת.

כשעזב דלאל את לאומי ושות' חתמים היה די ברור שאין בכוונתו לצאת לפנסיה. עד לשבוע שעבר הועלו ספקולציות שונות באשר לעתידו המקצועי. ביום ג' שעבר קטע דלאל את חרושת השמועות והודיע כי יחד עם חברת קרנות הנאמנות מהגדולות בישראל - אנליסט, יקים חברת חיתום חדשה בראשותו.

כאמור, דלאל יקים חברת חיתום חדשה יחד עם חברת אנליסט. תאריך היעד לתחילת פעילותה של החברה החדשה נקבע לחודש יולי 2006. בעוד חודש יחל המבחן הגדול של האיש שזקף לעצמו את הצלחתה של לאומי ושות' חתמים. לאחר הקמת של החברה החדשה ינתנו לדלאל כמה חודשים של חסד להקמה והתארגנות, אך לאחר מכן יחלו לדרוש מהמותג קבלות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".