נתניהו: יש להוריד את המיסים לרצפה
"בראש התנאים הכרחיים ליצירת צמיחה ארוכת טווח במשק ניצב הצורך בהורדת מיסים. אנו עדיין במקום לא טוב, יש להוריד את המסים לרצפה. 5 מתוך 10 הכלכלות המובילות בעולם, כגון אירלנד, היו מאחורינו לפני 10-15 שנה, וכולן עברו אותנו. הדבר הראשון שהן יישמו - הפחתה מסיבית של מסים". כך אמר הבוקר יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו בהופעה ציבורית.
הנשיאות המורחבת של איגוד לשכות המסחר, בראשות אוריאל לין, אירחה היום את ח"כ נתניהו וקיימה עימו דיון כלכלי.
לין ברך את נתניהו על הישגיו כשר האוצר, וביקש להתייחס לשתי נקודות מרכזיות שיביאו לקידום המגזר העסקי: הפחתת נטל הביורוקרטיה והצורך במדיניות כלכלית שוויונית באשר למגזר העסקי כולו. "נמאס מכל האפליות הסקטוריאליות שקיימות מתחילת שנותיה של המדינה. הגיעה העת להנהיג מדיניות כלכלית שיוויוניות באמת".
נתניהו אמר במפגש, "התוכנית הכלכלית שהנהגנו, הביאה לצמיחה הגבוהה ביותר בין כלכלות המערב. עברנו ממקום אחרון בעולם המערבי- לראשון. חשוב שנמשיך בצמיחה כדי להוציא את האנשים מהעוני". להערכתו, הכלכלה חייבת לייצר לפחות 80 אלף מקומות עבודה, רק בכדי לדרוך במקום.
נתניהו שב במפגש עם ראשי האיגוד על דברים אותם הוא מציג לאורך כל קמפיין הבחירות שלו ואמר, כי "כיוון שרוב הכלכלה היא כלכלת שירותים ולא כלכלת ייצור, רוב מקורות העבודה והתעשרות הפריון נמצאים במסחר ובשירותים. הדבר מחייב פתיחה לתחרות בסקטור הזה ותחרות שווה בין סקטורים אחרים, כיוון שמתחרים על הון ומשקיעים. יש לתת לשוק לקבוע את כללי התחרות ויש לאפשר תחרות שווה בין הענפים במגזר העסקי ובתוכם".
"תנאי נוסף לשיפור, הוא אמר, הינו קיצוץ בהוצאות הממשלה. הוצאות הממשלה בישראל היו כ-55% מהתוצר לפני 3 שנים, מהגבוהות בעולם. במדינות ה-OECD הממוצע הוא 41%. היינו שמנים בהוצאות ועכשיו ירדנו ל-49% הוצאות מהתוצר". לדברי נתניהו, יש להמשיך ולשנות את מנגנון הרכש הממשלתי, העומד כיום על כ-25 מיליארד שקל בשנה, באמצעות הנהגת מכרז הפוך, השקוף לכולם כמו שוק פתוח.
"שני תנאים אלה לא יביאו לצמיחה ללא התנאי השלישי - ישומן של רפורמות מבניות, בכדי להגדיל את התחרות בסקטורים השונים במשק". לדעתו, יש 3 רפורמות מרכזיות ששתים מהן הונהגו בתקופתו – הפרטת הנמלים וביטול מונופול הבנקים. השלישית – הפרטת מינהל מקרקעי ישראל, שגורמת לחנק בענף הנדל"ן בגלל הביורוקרטיה והריכוזיות. "הפרטת אדמות הלאום היא הדרך הכי טובה לשמור על אדמות הלאום, אחרת הן נאכלות – גם על ידי הפלסטינאים".
לדעת נתניהו, בהמשך יש לבצע רפורמות בתחום התשתיות, בין היתר בתחומי המים והחשמל. כאשר להערכתו, הרפורמה בחשמל תביא לחסכון של כמיליארד וחצי עד כשני מיליארד שקל בשנה. "ישראל צריכה להתחרות עם מסים נמוכים, ניוד של סחורה ללא הפרעה, הפעלת שוק אשראי ללא מונופולים – רק זה יעודד את הצמיחה, בלי זה לא ניתן לבנות את החברה".
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83% , שברון ורציו רציו יהש 3.45% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
