ברקע הירידות במחירי הנפט, שירד לאחרונה מתחת ל-60$ לחבית, הרמה הנמוכה מה 5 חודשים, ארה״ב חוזרת להעמיק את כרית הביטחון האנרגטית שלה. משרד האנרגיה האמריקאי הודיע כי הוא מבקש לרכוש כמיליון חביות נפט נוספות לטובת מאגר החירום האסטרטגי (SPR). מדובר על צעד קטן בהיקף שלו, אבל גדול במשמעות שלו, כאשר ארה"ב רוכשת נפט כשהיא מזהה מחיר סביר ורוצה לבנות מחדש את המגן לשעת משבר. מועד ההגשה לקנייה הקרובה כבר נקבע, והמסר לשוק ברור: אחרי תקופה על הגדר, ארה״ב עוברת לצד הביקוש.

מלאי החירום של ארה"ב SPR באלפי חביות, מקור: tradingeconomics

מאחורי המהלך

כדי להבין את המהלך צריך לחזור לשנים 2022-2023, עת החזרה לשגרה מהקורונה ותחילת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, אז ניהל הממשל בארה"ב את העליות במחירי האנרגיה דרך מאגר החירום שלו עם שחרור חסר תקדים של עד 180 מיליון חביות, מיליון חביות ביום למשך כחצי שנה, אשר נועד לרכך את זעזועי המחיר שאחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה ולצנן את האינפלציה בארה״ב. זה עבד אם כי ההשפעה הייתה חלקית בעוד העלות הייתה ירידה חדה ביתרות המאגר. במסמכי הבית הלבן ומשרד האנרגיה צוין במפורש שמדובר בגשר זמני עד שהפקה מקומית תעלה, והיקף הנפט ששוחרר הוגדר כהיסטורי.

מאז, משרד האנרגיה בארה"ב (DOE) התחיל למלא מחדש בהדרגה, גם ברכישות נקודתיות במחיר ממוצע של כ-76 דולר לחבית וגם בביטול מכירות מחייבות שתוכננו לשנים הקרובות, אבל הדרך חזרה לרמות הגבוהות של המאגר עוד ארוכה. לפי הנתונים השבועיים של הסוכנות לאנרגיה, בתחילת אוקטובר 2025 החזיק ה-SPR קצת מעל 407 מיליון חביות, הרבה מתחת לשיאים שלפני המשבר, אך גבוה מהשפל של אמצע 2023. הקנייה של מיליון חביות כעת מצטרפת למסגרת המדורגת הזו.

קצת על המאגר

ה-SPR עצמו הוא תוצר של הטראומה האנרגטית של שנות ה-70. אחרי אמברגו הנפט שהזניק את מחירי האנרגיה בעולם המערבי, הקונגרס אימץ את חוק האנרגיה והשימור (EPCA) ויצר מאגר שיוכל לייצב את המשק ברגעי חירום. עם קיבולת מורשית של כ-714 מיליון חביות וחיבורים ישירים לרשת צינורות ולבתי הזיקוק המרכזיים, מדובר באחד המאגרים המשמעותיים בעולם

• הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
• החשיפה העיתונאית שהובילה לקריסתה של ענקית האנרגיה האמריקאית ומה קרה היום לפני 52 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מחירי הנפט הגיבו בחדות להודעת הממשל האמריקאי על סנקציות חדשות שהוטלו על החברות הגדולות ביותר בתעשיית הנפט הרוסית. מדובר בצעד אסטרטגי נוסף של הנשיא דונלד טראמפ, במסגרת המאמץ המתמשך להגביר את הלחץ על הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין ולדחוף אותו להגיע להסכם שלום שיסיים את הסכסוך הממושך באוקראינה. הסנקציות הללו, משפיעות באופן ישיר על מחירי הנפט כי הן מוציאות מהמשחק היצע נפט גדול כך שההיצע בסה"כ יורד.

כשההיצע יורד והביקוש הוא אותו ביקוש, הכוח של המוכרים עולה, יש יותר ביקוש יחסי לסחורה שלהם  ולכן המחירים עולים. מחיר חבית נפט מסוג ברנט זינק בשיעור של עד 3% וחצה את רף 64 הדולר, בעוד שמחיר חבית מסוג WTI התקרב ל-60 דולר, זוה אחרי נפילה מתמשכת עד לאזור ה-55 דולר. העליות הללו התרחשו זמן קצר לאחר שהבית הלבן הודיע רשמית על הוספת חברות Rosneft ו-Lukoil לרשימת הגופים המופיעים ברשימה השחורה של משרד האוצר האמריקאי.

המהלך הזה מסמן שינוי משמעותי בגישתו של טראמפ כלפי רוסיה, שרק בשבוע שעבר הביע נכונות להיפגש עם פוטין ואף שיתף תקווה כי "רוסיה באמת רוצה לסיים את המלחמה". כעת, הוא שינה טון והצהיר כי אינו מתכוון לקיים פגישה "אם היא תתגלה כבזבוז זמן מוחלט". עם זאת, לא ברור עד כמה הסנקציות הללו יפגעו באופן ממשי בהיקף הייצוא הרוסי. רוסיה פיתחה נתיבי מסחר חלופיים. 

לחץ גם על הודו וסין - הקונים המרכזיים של הנפט הרוסי

טראמפ הודיע כי בכוונתו להעלות את נושא רכישות הנפט הרוסי בפגישה המתוכננת עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, בפסגה בקוריאה הדרומית בשבוע הבא. בנוסף, ציין כי ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, התחייב בפניו באופן אישי כי הודו תצמצם באופן משמעותי את רכישותיה מנפט רוסי, על מנת להימנע מעיצומים נוספים. התחייבות זו מגיעה על רקע לחץ דיפלומטי אמריקאי כבד, שמטרתו להגביל את זרימת הנפט הרוסי למזרח.

• טראמפ מפסיק את הסיוע לקולומביה: "פטרו הוא סוחר סמים"
• טראמפ ג'וניור מגייס 260 מיליון דולר לספאק; ועל נכסי הקריפטו של המשפחה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מאז תחילת המלחמה באוקראינה בפברואר 2022, הפכו הודו וסין לשני היעדים העיקריים ליצוא הנפט הרוסי, לאחר שהמדינות המערביות הטילו חרמות. טראמפ כבר הטיל מכסים גבוהים במיוחד על הודו בתגובה לכך. הוא לא הטיל מכסים ישירים על סין בשל עסקאות הנפט, אבל בהגדרה המכסים על סין עלו משמעותית.