שוק הנפט מציג: השקט שאחרי הסערה

מה צפוי במחירי הנפט בחודשים הקרובים, למה סעודיה ורוסיה איימו על הספקולנטים והאם הביקושים לנפט יתאוששו? 
מיטל בר דוד | (7)
נושאים בכתבה נפט

שווי משקל זה מה שאני צופה לשוק הנפט בשנה הקרובה. אם נזכור את התהפוכות שפקדו את השוק השנה, כולל ירידה רגעית למחירים שליליים ביום הגלגול של התעודות ממרץ 2020 לאפריל 2020, גם זה לטובה. הפעם, עושה רושם, תעמודנה "מלכות" השוק, סעודיה ורוסיה, על המשמר.

את המסר הברור הזה סעודיה ורוסיה שיגרו לספקולנטים וקרנות הגידור, האחראים במידה רבה לטלטלות בשוק. בתחילת שבוע שעבר, התקיימה שיחת ועידה וירטואלית של ראשי ארגון יצואניות נפט ורוסיה (הידועים יחד בתור אופ"ק+) עם מחלקת הייעוץ האנליטית-טכנית, גוף המנטר את ההיצע והביקוש של הנפט הגולמי בעולם.

עוד קודם לכן התקיימו מספר שיחות טלפון בין יורש העצר הסעודי מוחמד בן סאלמאן  MBS (הרחבה על MBS) לבין נשיא רוסיה פוטין במטרה לתאם עמדות. קיומן של שיחות טלפון אלו "הודלף" לתקשורת במטרה ברורה - לסמן לשווקים כי שיתוף הפעולה נמשך וכי אין לצפות לרפיון במשמעת. ואכן, כשהסתיימה שיחת הועידה הזהיר שר הנפט הסעודי את הגורמים הספקולטיביים בשווקים פן ינקטו פעולות שיש בהן כדי ללחוץ מלאכותית על מחיר הנפט כלפי מטה.

שר הנפט אף הגדיל לעשות ואמר כי ארגון אופ"ק יעשה ככל שיידרש, ואני מצטטת,  "TO REBALANCE THE MARKET" כלומר, יש לצפות להתאמות נוספות של התפוקה בהמשך הדרך.

להערכתי, הקיצוץ של 7.7 מיליון חביות ליום מרמת השיא טרם משבר הקורונה עד לתום השנה אכן ייאכף במלואו. זה לא דבר של מה בכך לגבי ארגון קרטליסטי כמו אופ"ק, שרוב חברותיו תרווחנה אם תמכורנה יותר נפט ותנצלנה את המחיר הגבוה, יחסית.

רוסיה וסעודיה כמובן לא לבד במשחק. בכיוון דומה פועלת גם מעצמת הנפט הגדולה בעולם, ארצות הברית, שקיצצה את תפוקתה היומית ב-2.2 מיליון חביות (מ-13 ל-10 מיליון). השווקים, כך נראה, קלטו את המסר. לאחר הסערה הגדולה, כבר כמה חודשים ניתן לדווח על קול דממה דקה: מחיר הזהב השחור מהים הצפוני נע בין 38 דולרים ל-42 דולרים ואילו הנפט מסוג ברנט יקר ממנו בכ-2 דולרים בלבד.

רק התפתחויות בבורסות לניירות ערך או חדשות על הקורונה – לכאן ולכאן – הצליחו להטריד את מנוחת השוק בחודשים הללו – וגם הן לתקופות קצרות בלבד. אז ההיצע ירוסן. ומה עם הביקוש? עליו מעצמות הנפט לא יכולות לשלוט – הקורונה חזקה יותר...

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

במיוחד אמורים הדברים לגבי שוק התעופה העולמי, לו חלק חשוב בביקוש לדלק סילוני למטוסים (דס"ל). והנה, לאחר קריסה כמעט מוחלטת, דווח בארצות הברית כי לראשונה מפרוץ המגפה בחודש מרץ עלתה תנועת הנוסעים הפנימית במדינה על מיליון נפשות ליממה.

נראה כי למרות שמספר החולים בנגיף גדל, השפעתו על נסועת המטוסים פוחתת ואולי ניתן לזקוף זאת, בין השאר, לזכות  השקת בדיקה ייחודית שפיתחה חברת אבוט (ABBOTT) בשדות התעופה. הבדיקה מאפשרת מתן תוצאה חיובית או שלילית תוך 15 דקות בלבד באמצעות אפליקציה במכשיר הנייד.

עוד בשורות חיוביות הגיעו מחברת התעופה הלאומית הגרמנית LUFTHANASA שהעריכה כי תצלח בשלום את המשבר. וגם - בשבועות הקרובים אמורות החברות המרכזיות שנמצאות בחוד המירוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר, מודרנה, אסטרהזנקה ואולי גם חברות אחרות, לפרסם קריאה ראשונה מניסויים שלב 3 המצויים כעת בשלב מתקדם. להערכתנו, הדבר ישפיע לחיוב על התאוששות מחיר הנפט.

עם היצע מרוסן וממושמע וביקוש שמתאושש, אך לאט ובהדרגה, הרבה דרמות לא יהיו בשוק הנפט. יציבות היא התרחיש הסביר ביותר והסעודים והרוסים לא יצטרכו לעשות צעדים דרמטיים מדי כדי למנוע ירידות כמו שהיו השנה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דני 26/10/2020 16:05
    הגב לתגובה זו
    צודקת ,סקירה מקיפה , הנפט יהיה יציב, לא צפוי משהו בקרוב לכן מכרתי XLE
  • 5.
    t 26/10/2020 10:07
    הגב לתגובה זו
    אני התרחיש שלי ובדרך כלל אני קולע. סייקל הנפט נע בין 30-90 דולר. יציאה ממנו מעידה על קיצוניות שתגיע משני הצדדים. שברה 30למטה? יגיע גפ ה 90 למעלה.. רק עניין של זמן. כל התנאים מראים על תקיפה קרובה באיראן, משמע נפט יגיע מעל 150 דולר. רק עניין של זמן . אני לפחות אומר משהו.. אנליסטית בכירה עלכ.
  • 4.
    Yax 25/10/2020 15:31
    הגב לתגובה זו
    כדאי לפתוח פוזיציות לונג לטווח בינוני (3-5) שנים במפיקות הגדולות ובחברות חזקות. מושקע כ100 אלף דולר בRDS.B ובSU שבה גם וורן באפט מחזיק.
  • 3.
    רק מזומן 25/10/2020 14:28
    הגב לתגובה זו
    ואז יהיו פחות ספקולנטים
  • 2.
    Yl 25/10/2020 13:12
    הגב לתגובה זו
    מהרגע ש שברון אמרו בעיברית צחה לך לעזזל השר נעלם ירד למחתרת ולא מסוגל לתפקד .אולי עדיף ש יצא לגמלאות מי שלא מועיל ש יפרוש
  • שברון צודקים הסכמים צריך לכבד אולי גם אתה תלמד משהו (ל"ת)
    יעקב 25/10/2020 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תעשיית הכזבים התקשורתית משרתת את תעשיית הכזבים הפיננסים (ל"ת)
    מייק 25/10/2020 12:50
    הגב לתגובה זו
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.