שוק הנפט מציג: השקט שאחרי הסערה

מה צפוי במחירי הנפט בחודשים הקרובים, למה סעודיה ורוסיה איימו על הספקולנטים והאם הביקושים לנפט יתאוששו? 
מיטל בר דוד | (7)
נושאים בכתבה נפט

שווי משקל זה מה שאני צופה לשוק הנפט בשנה הקרובה. אם נזכור את התהפוכות שפקדו את השוק השנה, כולל ירידה רגעית למחירים שליליים ביום הגלגול של התעודות ממרץ 2020 לאפריל 2020, גם זה לטובה. הפעם, עושה רושם, תעמודנה "מלכות" השוק, סעודיה ורוסיה, על המשמר.

את המסר הברור הזה סעודיה ורוסיה שיגרו לספקולנטים וקרנות הגידור, האחראים במידה רבה לטלטלות בשוק. בתחילת שבוע שעבר, התקיימה שיחת ועידה וירטואלית של ראשי ארגון יצואניות נפט ורוסיה (הידועים יחד בתור אופ"ק+) עם מחלקת הייעוץ האנליטית-טכנית, גוף המנטר את ההיצע והביקוש של הנפט הגולמי בעולם.

עוד קודם לכן התקיימו מספר שיחות טלפון בין יורש העצר הסעודי מוחמד בן סאלמאן  MBS (הרחבה על MBS) לבין נשיא רוסיה פוטין במטרה לתאם עמדות. קיומן של שיחות טלפון אלו "הודלף" לתקשורת במטרה ברורה - לסמן לשווקים כי שיתוף הפעולה נמשך וכי אין לצפות לרפיון במשמעת. ואכן, כשהסתיימה שיחת הועידה הזהיר שר הנפט הסעודי את הגורמים הספקולטיביים בשווקים פן ינקטו פעולות שיש בהן כדי ללחוץ מלאכותית על מחיר הנפט כלפי מטה.

שר הנפט אף הגדיל לעשות ואמר כי ארגון אופ"ק יעשה ככל שיידרש, ואני מצטטת,  "TO REBALANCE THE MARKET" כלומר, יש לצפות להתאמות נוספות של התפוקה בהמשך הדרך.

להערכתי, הקיצוץ של 7.7 מיליון חביות ליום מרמת השיא טרם משבר הקורונה עד לתום השנה אכן ייאכף במלואו. זה לא דבר של מה בכך לגבי ארגון קרטליסטי כמו אופ"ק, שרוב חברותיו תרווחנה אם תמכורנה יותר נפט ותנצלנה את המחיר הגבוה, יחסית.

רוסיה וסעודיה כמובן לא לבד במשחק. בכיוון דומה פועלת גם מעצמת הנפט הגדולה בעולם, ארצות הברית, שקיצצה את תפוקתה היומית ב-2.2 מיליון חביות (מ-13 ל-10 מיליון). השווקים, כך נראה, קלטו את המסר. לאחר הסערה הגדולה, כבר כמה חודשים ניתן לדווח על קול דממה דקה: מחיר הזהב השחור מהים הצפוני נע בין 38 דולרים ל-42 דולרים ואילו הנפט מסוג ברנט יקר ממנו בכ-2 דולרים בלבד.

רק התפתחויות בבורסות לניירות ערך או חדשות על הקורונה – לכאן ולכאן – הצליחו להטריד את מנוחת השוק בחודשים הללו – וגם הן לתקופות קצרות בלבד. אז ההיצע ירוסן. ומה עם הביקוש? עליו מעצמות הנפט לא יכולות לשלוט – הקורונה חזקה יותר...

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

במיוחד אמורים הדברים לגבי שוק התעופה העולמי, לו חלק חשוב בביקוש לדלק סילוני למטוסים (דס"ל). והנה, לאחר קריסה כמעט מוחלטת, דווח בארצות הברית כי לראשונה מפרוץ המגפה בחודש מרץ עלתה תנועת הנוסעים הפנימית במדינה על מיליון נפשות ליממה.

נראה כי למרות שמספר החולים בנגיף גדל, השפעתו על נסועת המטוסים פוחתת ואולי ניתן לזקוף זאת, בין השאר, לזכות  השקת בדיקה ייחודית שפיתחה חברת אבוט (ABBOTT) בשדות התעופה. הבדיקה מאפשרת מתן תוצאה חיובית או שלילית תוך 15 דקות בלבד באמצעות אפליקציה במכשיר הנייד.

עוד בשורות חיוביות הגיעו מחברת התעופה הלאומית הגרמנית LUFTHANASA שהעריכה כי תצלח בשלום את המשבר. וגם - בשבועות הקרובים אמורות החברות המרכזיות שנמצאות בחוד המירוץ לפיתוח חיסון לקורונה: פייזר, מודרנה, אסטרהזנקה ואולי גם חברות אחרות, לפרסם קריאה ראשונה מניסויים שלב 3 המצויים כעת בשלב מתקדם. להערכתנו, הדבר ישפיע לחיוב על התאוששות מחיר הנפט.

עם היצע מרוסן וממושמע וביקוש שמתאושש, אך לאט ובהדרגה, הרבה דרמות לא יהיו בשוק הנפט. יציבות היא התרחיש הסביר ביותר והסעודים והרוסים לא יצטרכו לעשות צעדים דרמטיים מדי כדי למנוע ירידות כמו שהיו השנה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דני 26/10/2020 16:05
    הגב לתגובה זו
    צודקת ,סקירה מקיפה , הנפט יהיה יציב, לא צפוי משהו בקרוב לכן מכרתי XLE
  • 5.
    t 26/10/2020 10:07
    הגב לתגובה זו
    אני התרחיש שלי ובדרך כלל אני קולע. סייקל הנפט נע בין 30-90 דולר. יציאה ממנו מעידה על קיצוניות שתגיע משני הצדדים. שברה 30למטה? יגיע גפ ה 90 למעלה.. רק עניין של זמן. כל התנאים מראים על תקיפה קרובה באיראן, משמע נפט יגיע מעל 150 דולר. רק עניין של זמן . אני לפחות אומר משהו.. אנליסטית בכירה עלכ.
  • 4.
    Yax 25/10/2020 15:31
    הגב לתגובה זו
    כדאי לפתוח פוזיציות לונג לטווח בינוני (3-5) שנים במפיקות הגדולות ובחברות חזקות. מושקע כ100 אלף דולר בRDS.B ובSU שבה גם וורן באפט מחזיק.
  • 3.
    רק מזומן 25/10/2020 14:28
    הגב לתגובה זו
    ואז יהיו פחות ספקולנטים
  • 2.
    Yl 25/10/2020 13:12
    הגב לתגובה זו
    מהרגע ש שברון אמרו בעיברית צחה לך לעזזל השר נעלם ירד למחתרת ולא מסוגל לתפקד .אולי עדיף ש יצא לגמלאות מי שלא מועיל ש יפרוש
  • שברון צודקים הסכמים צריך לכבד אולי גם אתה תלמד משהו (ל"ת)
    יעקב 25/10/2020 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תעשיית הכזבים התקשורתית משרתת את תעשיית הכזבים הפיננסים (ל"ת)
    מייק 25/10/2020 12:50
    הגב לתגובה זו
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.