הרבה לפני שמישהו בכלל חשב עלינו או על מבנה המדינה המודרנית, בדומה לאזורים רבים אחרים בעולם, נפוצה שמועה, או אגדה אם תרצו, על "אטלנטיס של החולות". האגדה מספרת על עיר גדולה ומלאה אוצרות ששוכנת היכנשהו במדבריות המוות של ערב הסעודית. האטלנטיס הסעודית –שהפכה לפופולרית במערב בשנות ה-90 של המאה שעברה - הייתה ועודה מושא למחקרים רציניים כבר משנות ה-30 והיא גם המקבילה הערבית, פחות או יותר, לסיפור של סדום.

על פי אחד הסיפורים, שסיפר מדריך בדואי למלך סעודיה, לעיר קראו רוב א-קאלי, שם שכן מלך רב עוצמה בשם אד. על פי האגדה, הוא שמר שם את סוסיו, נשותיו הרבות ואוצרותיו, עד שהוענש על ידי האל, בשל חטאים והליכה נגד רצונו של הדמות הכל יכולה.

כמה מדענים ומשלחות כבר טענו כי מצאו את מקומה של העיר האבודה. כמו כל דבר אחר שמעורפל על ידי ענני ההיסטוריה, אי אפשר באמת לדעת – אבל כמו לא מעט מיתוסים, לעיתים יש בהם גרעין של אמת.

עברו כמה אלפי שנים, עד שהסעודים גילו את האטלנטיס האמיתית של החולות. כלומר הזהב שהתחבא בתוך האדמה עידנים על גבי עידנים, שהתגלה לראשונה ב-1938 בידי משלחת אמריקאית. זה היה הספתח למה שהפך ב-2018 לתעשיית יצוא סעודית הנאמדת ב-165 מיליארד דולר - כלומר, הנפט.

• חיסכון בקופת גמל להשקעה הציבור מעביר כספים, יש לכך סיבות טובות
• קרן טיטאן תקים קרן גלובלית חדשה בהיקף של 100 מ' ד'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רק כדי לקבל מושג על העוצמה הסעודית ושליטתה בשוק הנפט, באותה השנה ארצות הברית ייבאה נפט ב-140 מיליארד דולר. כלומר סעודיה, יכולה לספק לארצות הברית הגדולה את כל צרכי היבוא הנפט ואז ישאר לה עוד קצת – ה"קצת" הזה זה 25 מיליארד חביות כן; עוצמה, כבר אמרנו?

אבל גם בסעודיה כבר יודעים שהחגיגה שנמשכה עשרות שנים לא תימשך עוד זמן רב. איך יודעים את זה? לפי בנק ההשקעות גולדמן זאקס, מחיר המטרה של הנפט, שלפיה סעודיה מתכננת את התקציב שלה לשנתיים הבאות, המחיר נע בין 50 ל-55 דולר לחבית. העובדה הפשוטה הזו אומרת בעיקר דבר אחד: הממלכה צופה פחות הכנסות מהנפט ומחפשת מקורות חלופיים למלא את החור שימשיך לגדול בתקציב לולא יעשו כן. זו גם הסיבה שאראמקו הונפקה, אבל נגיע לזה.

ההיסטוריה של סעודיה בקצרה

עוד לפני שסעודיה הפכה למקום היוולדו ומותו של הנביא מוחמד, שנולד בעיר מכה ונקבר בעיר מדינה - שני המקומות הכי קדושים לאסלאם עד היום - חצי האי ערב היה האזור המחבר בין התרבויות הגדולות שבאפריקה – כמו ממלכות מצרים וכוש, לבין אלה שבאזור מסופוטמיה, אזור עיראק של היום, ובשל כך אזור סחר פורה ומלא חיים.

• "השתטחות שורית": תשואות האג"ח הקצרות יורדות על רקע ציפיות להורדות ריבית
• צים קופצת ב-5%, אנבידיה עולה ב-2%; הנאסד״ק מטפס 0.4%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

עם עלייתו של מוחמד והאסלאם, הכול באזור השתנה. גם להתפלגות של הדת, לסונים ולשיעים, יש קשר הדוק לכך. השורשים לסכסוך, שעד היום שמים את סעודיה ובעלות בריתה מצד אחד של המתרס ואת איראן ושלוחותיה מן הצד השני, יכול להגיע למלחמה שבה יכול להישפך דם. הרבה דם. מנגד, הוא מוביל כרגע שינויים משמעותיים בזירה האזורית – אבל נגיע לזה.

אבל התגלגלותה של סעודיה למקומה העכשיווי והמודרני החל לפני למעלה מ-300 שנה, בתחילת המאה ה-18. לא הרבה יודעים זאת כאן, אבל לסעודיה ישנם 2 גלגולים. מלומד מוסלמי, השייח' מוחמד בן עבדול ווהאב, שחבר בעיר דירייה, באזור ריאד הבירה המודרנית, למוחמד בן-סעוד - אבי סעודיה המודרנית, שייסד את השושלת ששולטת עד היום. לאחר מאה שנה, בשל עליית כוחה של דירייה, צבא האימפריה העותמאנית הגיע לעיר והחריב אותה עד היסוד. זו הייתה סופה של סעודיה המודרנית הראשונה.

6 שנים חלפו וב-1824, משפחת בן-סעוד השתלטה שוב על האזור והעבירה את מוקד הכוח לריאד, שם נשאר עד היום. עוד לפני הנפט אבל מאז ביתר שאת, סעודיה ומשפחת בין-סעוד השלטת הפכו למעצמה אזורית - בין היתר, על חשבון טורקיה והאימפריה שהתפוררה אחרי מלחמת העולם הראשונה.

בשל חשיבותה הדתית של המדינה, חוקי השריעה מאוד מחמירים וישנם לא מעט איסורים, בעיקר על נשים, ניאוף ופשע. זוכרים את ווהאב ממקודם? אז חוקי השריעה המונהגים בסעודיה מכונים ווהאביזם על שמו והם באמת קשים, ביחס לכל מדינה סונית אחרת.

אבל אז הגיע מוחמד בן סלמן (המכונה MBS), יורש העצר שהוכתר לפני קצת למעלה מ-3 שנים והוביל רפורמות ורעיונות שמתחילים לשנות סדרי עולם אצל שכנתנו מדרום מזרח. 

MBS הכוכב: על השינויים שמבצע יורש העצר

אמנם הוא החל לעלות לגדולה עוד לפני בשל ייחוסו המשפחתי, אבל השינוי הכי חשוב בקריירה קשור למותו של המלך עבדאללה, בינואר 2015. מי שירש אותו היה אביו של MBS, המלך סלמאן, ששנתיים וחצי לאחר מכן, ביולי 2017 הפך את MBS ליורש העצר על חשבון יורש העצר הקודם וראש משרד הפנים הקודם – מוחמד בן-נאייף.

עם כניסתו לתפקיד, החל לבצע "ניקוי האורוות", בעיקר בכיוונם של בני סודאירי – שבט שמורכב מ-7 אחים נסיכים רבי עוצמה, שמשפחתם התערתה עם משפחת המלוכה הסעודית לאורך עשרות שנים – שידועים גם, כמו יתר האליטה הסעודית, כמי ששודדים את הקופה הציבורית.

לפי הערכות שונות, כיום, למשפחת המלוכה הסעודית יש לא פחות מ-15,000 בני משפחה מורחבת. עם זאת, רק 2,000 מהם זוכים ליהנות מהעושר המופלג של משפחת המלוכה, כשהיתר, בפשטות, לא. רק כדי לקבל מושג על היקף השחיתות המשוערת.

"כשעלה לשלטון, MBS אמר שהוא רוצה להילחם בשחיתות", אומר רון פרושאור, לשעבר שגריר ישראל באו"ם ומנכ"ל משרד החוץ, וכיום ראש המכון למדיניות ע"ש אבא אבן במרכז הבינתחומי בהרצליה בראיון לביזפורטל. "בעולם הערבי זה לא רק חדשני, זה בעיקר מצחיק. כי כל מי שאני דיברתי אתו אומר ש-MBS והמלך הם הגנבים הגדולים ביותר בסעודיה".

"אבל זה עזר לו להשתלט על כל מוקדי הכוח החשובים במנגנוני הפנים, כשגם החינוך שלו מסייע לו בדעת הקהל, כי בניגוד למרבית האליטה הסעודית שהתחנכה במערב, MBS התחנך בסעודיה. זה נותן לו יתרון משמעותי בזירה הפנימית ובעיקר אצל הדור הצעיר", אומר פרושאור.

מלחמת המחירים ורצח עיתונאי 

למרות זאת, MBS הוא לא ביישן ולא 'דן חסכן'. הוא הוציא חצי מיליארד, כלומר 500 מיליון דולר, על יאכטה, עוד 450 מיליארד על ציור של ליאונרדו דה-וינצ'י ועוד 300 מיליון על שאטו בצרפת – כלומר אחוזה. הוא גם נורא אוהב להתחכך בידוענים, כוכבי ספורט וקולנוע. אין מה לעשות, כשהעושר שאתה שולט בו נאמד בכ-1.4 טריליון דולר, אתה יכול להרשות לעצמך לא מעט. כמלך עתידי, MBS בהחלט מרשה לעצמו והרבה.  

למרות שהוא צעיר יחסית, בן 35 סך הכול, MBS לא ביישן גם בזירה הבינ"ל. לאחר שפרצה מגפת הקורונה, בחודש מארס, קרטל אופ"ק שאותו הוא מנהיג, הציע למדינות אופ"ק + שמונהגות על ידי רוסיה, לחתוך בשאיבת הנפט לנוכח השבתתה של הכלכלה הסינית. פוטין סירב.

MBS לא התרשם ופשוט החל לשאוב כמות היסטרית של נפט, מה שהפיל בחודש אפריל לראשונה בהיסטוריה את הנפט למחיר שלילי של מינוס 38 דולר לחבית בחוזים העתידיים – לפני שעלה ל-11 דולר לקראת פקיעתם.

מבחינה כספית וסקטור הנפט במדינה נטו, סעודיה אפילו לא נשרטה מההשלכות של המלחמה הזו ויצאה עם ידה על העליונה – לאחר שהשווקים ברוסיה, אבל בעיקר בארה"ב נפגעו בשל המחירים הנמוכים.

ל-MBS יש נקודה אחת שחורה באמת בתדמית הבינ"ל שלו. בספטמבר 2018, העיתונאי האמריקאי ממוצא סעודי, ג'מאל קשוגי, שהיה מבקר חריף של הממשל הסעודי וכתב עבור הוושינגטון פוסט, נרצח באכזריות בקונסוליה הסעודית באיסטנבול על ידי סוכנים של הביון הסעודי. לאחר שנרצח, גופתו בותרה והוברחה במזוודות למטוס פרטי ומשם לסעודיה.

יורש העצר אמנם הכחיש כי ידע על התוכנית – שהוכח שהיה לה קשר עמוק לסוכנויות הביון הסעודיות – אך לקח סוג של אחריות כשאמר ש"האירוע קרה במשמרת שלו". מנהיגי המערב, שלהם לא מעט אינטרסים משותפים עם סעודיה "ויתרו" לו – אבל יש הבדל תהומי בין לוותר לבין לשכוח.

אז נכון שאף אחד לא ישכח את הרצח הזה כל כך מהר, אבל באותה הנשימה אפשר לומר שאף אחד גם לא מזלזל בו. בזירה הבינ"ל, למי שרק תפס את עמדת הכוח, זה הישג בפני עצמו. 

השינוי המהותי של ישראל ביחסי החוץ: הפלסטינים וישראל

אבל נראה שהשינוי המהותי ביותר של סעודיה, הוא בגישתה לישראל ולסכסוך עם הפלסטינים. במיוחד לאור תגובת הרשות להסכמי השלום האחרונים עם שתיים מבעלות בריתה האזוריות החזקות ביותר ושכנותיה – איחוד האמירויות ובחריין. בחריין לעולם לא הייתה מצטרפת ללא אישור של סעודיה. אמנם אמרו לנו שהיו לא מעט דיבורים מאחורי הקלעים, אבל עכשיו, כשמטוסים ישראלים טסים בחופשיות ובגלוי מעל סעודיה – זה כבר לא דבר של מה בכך. ויותר חשוב, העולם הערבי לא בוער.

איך השינויים באים לידי ביטוי? בכמה אפיקים מקבילים. למרות הגישה הסעודית המסורתית הנוטה לטובת הפלסטינים, משאלה תקפו את הסכם השלום החדש - ששוב, לא היה קורם עור וגידים לולא תמיכה סעודית - שורה של בכירים סעודים תקפו ועדיין תוקפים בימים אלה את ההנהגה הפלסטינית בלא מעט זירות תקשורתיות ערביות ומערביות.

יתר על כן, הסעודים נפגעו מההתקרבות הפלסטינית לטורקיה, מנהיגת האחים המוסלמים ויריבתה של סעודיה על ההגמוניה בעולם הסוני וחתכו את כספי הסיוע שנתנו לפלסטינים. כרגע, התרומה של הסעודים למאבק הפלסטיני נאמדת בכ-25 מיליון דולר שנתיים לאונר"א. זהו.

גם מלחמת הדת מול איראן גורמת לה להתקרב יותר לבעלות ברית פוטנציאליות חדשות. ישראל, עם עוצמתה הצבאית והטכנולוגית, אבל יותר חשובה זו קרבתה לממשל בארה"ב אבל גם הקרבה הפיסית בין המדינות, היא בהחלט אחת מהן. על פניו, בבחינת האויב של האויב. אבל כנראה שרק על פניו.

למה? אובייקטיבית, לישראל אף פעם לא היו שאיפות טריטוריאליות בסעודיה - בניגוד למצרים (סיני) וירדן (שתי גדות לירדן) - היא לא באמת אויב. כמו שמשפחת המלוכה הירדנית לא באמת הייתה אויבת אמיתית שלנו. זה רק כורח של נסיבות שנוצרו מאז מלחמת העולם השנייה ששמו את הצדדים במתרסים מנוגדים, הנוגעים בעיקרם לבעיה אחת ספציפית. הבעיה הזו, בסופו של דבר פתירה.

עם זאת, להערכת פרושאור, הזמן עוד לא הבשיל כדי שסעודיה תחתום על הסכם שלום עם ישראל. "סעודיה הם שומרי החותם. העניין הוא שהמונרכיות האלה שכוללות את סעודיה, ירדן ומרוקו, הם בגדול אלה שמובילים את האסלאם בנושא המקומות הקדושים. למה זה חשוב? הפריזמה שבה הם רואים את הסכסוך שלנו הוא דרך הפריזמה הזו", הוא אומר.

"כשברק נפגש עם ערפאת בקמפ דיוויד, הוא אמר שידבר אתו על עתיד ירושלים. זו חוסר הבנה מהותית של העולם הערבי וסעודיה בפרט. הם שאלו ועדיין שואלים, מי זה לעזאזל ערפאת או אבו מאזן שיקבע לעולם הערבי את גורל ירושלים? מי שיקבע אלה שומרי החותם. זה נושא מאוד נפיץ.

"כדי להגיע להסכם, הסעודים צריכים לדבר על ירושלים – כרגע מבחינתם זו התאבדות פוליטית. אם MBS היה המלך כנראה שהיינו מתקדמים יותר. לדעתי בינתיים ייקח להם קצת זמן. בחריין זה בלון הניסוי של הסעודים כדי לבדוק את המים".

אבל לא רואים שריפות של דגלים של האיחוד ובחריין..

"נכון, כרגע לא רואים איזו סערה ברחוב הערבי נוכח ההסכמים. זה גם טוב לליגה הערבית, כי ככל שיש עוד מדינות במעגל השלום, רואים שיש פחות לחץ על מצרים וירדן. אז יש יחסית תמיכה גם מהכיוון הזה, כשהמנכ"ל הוא שר החוץ המצרי לשעבר והיא זו שמובילה כרגע את הליגה הערבית".

מעצמת הנפט שיודעת שלא לעולם חוסן

למרות התחזיות העגומות לשימושי הנפט ובכך גם לסחורה עצמה, לפי המכון למורכבות כלכלית, כל סחר הנפט בעולם ב-2018 הסתכם בקרוב ל-1.1 טריליון דולר. יחסית לסקטור שדועך לאיטו ומוצא את מקומו מחדש, זה לא מעט כסף. למרות זאת, סעודיה מושקעת בכמה מקרנות ההון סיכון הגדולות בעולם, בהן קרן ויז'ן של סופטבנק. יחד עם האמירתים, הם השותפים הבכירים של מטציושי סן.

כמובן שאחרי הקורונה וההגעה למחירים שליליים באפריל, הרבה דברים השתנו ועוד ימשיכו להשתנות בסקטור הנפט, אבל הסחורה גם אם חסרת ודאות כלכלית מסוימת, עוד לא מתה. יש לה שימושים רבים מעבר לתעשיית הרכב, שלא צפויים להשתנות בשנים הקרובות, בהן פלסטיק, וזלין ועוד מוצרי צריכה תעשייתיים וצרכים תעשייתיים שחלקם ימשיכו עשרות שנים קדימה וחלקם יתפאיידו עם המשך מציאת תחליפים פחות מזהמים. אז אולי המחירים יעלו מתישהו, אבל הצריכה תהיה פחותה משמעותית.

ההשפעה של זה על סעודיה היא עצומה. ב-2018 סעודיה ייצאה 165 מיליארד נפט גולמי ועוד נפט מזוקק בהיקף של כ-24 מיליארד דולר. יתר התחומים מתגמדים לעומת הנפט. באותה השנה סעודיה ייצאה סוגים שונים של פולימרים בקרוב ל-19 מיליארד ואלכוהול לשימושים תעשייתיים בלמעלה מ-5 מיליארד.

בתחום היבוא, המדינה מייבאת הכי הרבה מכוניות, בלמעלה מ-8 מיליארד דולר, ציוד שידור בקרוב ל-5 מיליארד דולר, נפט מזוקק בלמעלה מ-3 מיליארד, זהב ב-3.3 מיליארד וציוד רפואי ב-1.3 מיליארד.

בכל מקרה, מאזן היבוא-יצוא של מוצרים עומד על 263 מיליארד יצוא (מקום 21 בעולם), לעומת 136 מיליארד יבוא (מקום 32). היצוא לנפש עומד 7.8 אלף דולר (מקום 67), מול יבור לנפש של 4,000 דולר. סך הכול התמ"ג הסעודי עמד בשנת 2018 על 787 מיליארד דולר (מקום 18), כשהתמ"ג לנפש עמד על 23,339 דולר לאדם. צמיחת התמ"ג בין 2008 ל-2018 עומד על למעלה מ-51% (מקום 79), כשהצמיחה הממוצעת בתמ"ג לנפש לעשור הזה עומדת על 16.2%.

על החשיבות של אראמקו

יוזמת ויז'ן 2030 - שאמורה לחזק את המוסדות הפיננסיים במדינה ולהעביר רפורמות חשובות בתחומים של שירותים לאזרח – היא הבייבי של MBS. כחלק מאותה התוכנית, המדינה הנפיקה את חברת הנפט הלאומית, ארמקו, סימול 2222 בבורסה הסעודית, כאחת ההנפקות הגדולות בהיסטוריה. 2% בכ-1.7 טריליון דולר.

מעבר למשמעות הכלכלית, להנפקה הזו יש לא מעט משמעויות - עד כדי כך, שהמכון למחקרי ביטחון לאומי ערך מחקר על ההנפקה. כי אין מה לעשות - אראמקו היא מפלצת בכל קנה מידה. כל שינוי מילימטרי הוא בעל חשיבות. וזה ממש לא שינוי מינורי.

לפי המחקר, בשנת 2018 ההכנסות ממכירות נאמדו בסך 356 מיליארד דולר, כשהרווח 213 מיליארד דולר רווח לפני מס הכנסה. רווח תפעולי של 60%. הרווח הנקי אגב מד על כ-111 מיליארד דולר רווח נקי לאחר מס הכנסה. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 אראמקו רשמה רווח נקי של 68 מיליארד דולר, כך שהרווח בשנת 2019 קטן יותר מלפני שנתיים - ועדיין.

עוד עולה כי התלות של ערב הסעודית בנפט שאראמקו מפיקה היא כמעט מוחלטת, שכן הנפט מהווה כשני שלישים מהכנסות הממשלה. הכנסות אלה מאפשרות לה לסבסד לתושביה שירותים חיוניים ברמה גבוהה, כמו חינוך ובריאות, ולשמור על הוצאות ביטחון גבוהות.

"בחירת הממלכה לחלוק את עושר הנפט אינה מובנת מאליה, שכן הנפקת מניות מצמצמת את חלקה היחסי של הממלכה בחברת אראמקו ומחייבת שקיפות גבוהה. הצלחת ההנפקה תיבחן על פי השימוש שתעשה ההנהגה הסעודית בכסף שגויס. הצלחה תיחשב להשקעת כספי ההנפקה באפיקים שמחוץ לסקטור הנפט המקומי, כאלה שיתרמו לתעסוקה ויניבו רווחים העולים על אובדן ההכנסות הצפוי מהנפקת המניות. לכישלון ייחשב שימוש בכספי ההנפקה למימון צרכים שוטפים", כתבו במכון למחקרי ביטחון לאומי.