החלטת ראש הממשלה הערב נובעת מהמסקנה הבאה - מספיקים סדר גודל של 50,000 אלף נשאים או פחות בשביל לחשוף את כלל האוכלוסייה לנגיף (במצב רגיל של תנועה חופשית). משמעותם של כ-200 חולים שהתגלו עד כה בישראל בהינתן מיעוט אמצעי הבדיקה הוא שעל כל אדם שנבדק ונמצא חיובי דא עקא נושא את הנגיף יש בין 20 ל-50 שהם נשאים ולא נבדקו. מה ששם את כמות הישראלים שנושאים את הנגיף בהערכה גסה לסדר גודל של 4,000-10,000.

צריך להבין שמשמעות חשיפה של 10% מהאוכלוסייה לנגיף עם הערכה שרק 10% מתוכם מפתחים תסמינים קשים בפרק זמן של חודש שקולה להצפת בתי החולים ב-100,000 חולים כאשר הקיבולת של בתי החולים היא כ-34,000 המשמעות ברורה בתי חולים יקרסו ואנשים ימותו כתוצאה מעומס יתר וטיפול לקוי.

צוואר הבקבוק העיקרי בהתמודדות עם המחלה הוא אמצעי האבחון, במצב אידיאלי כל האוכלוסייה הייתה מנוטרת על בסיס יום יומי וכך היינו יכולים לדעת מי הנשאים ומה המעגל הראשון שלהם על בסיס יומי ולמעשה לצמצם את קצב ההדבקה. כרגע יש מעט מידי אמצעי בדיקה ולכן מתבצע סוג של ירייה באפלה עם בידודים המוניים והגבלות מסוגים שונים.  (אתן הצעה להרחיב את צוואר הבקבוק דרמטית בסיום).

הבעיה העיקרית בנוגע למניעת קצב ההדבקה היא שבמודלים הבסיסיים (שמבוססים באופן גס על הפרדה בין נחשפים לנגיף, חולים, ומחלימים) יש הנחה סמויה שאנשים שונים מדביקים באופן זהה. דבר זה אינו נכון במציאות - כך איש ביטחון בנתב״ג (יש ככל הנראה כמה כאלה שנדבקו) שבימים כתיקונם נפגש עם אלפי אנשים או כרטיסן בתחנת רכבת מהווים סיכון להדבקה המונית בסדרי גודל יותר גבוהים מאדם שנוסע ברכב הפרטי לעבודה, עובד בקיוביק שלו ומלהג עם חבריו בפינת הקפה. צעדי המנע שהממשלה הכריזה עליהם יהיו בהכרח מוגבלים בזמן.

• האירוע שהקפיץ את השווקים במהלך מגפת הקורונה מה קרה היום לפני 68 שנה
• מי המניה הנמכרת בחסר ביותר ב-S&P 500?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

צריך לנצלו באופן מיטבי:

- ניטור האנשים שהם מדביקי על פוטנציאלים, והם מהווים פונקציות חיוניות לכלכלה. אלו יכולים להיות נהגי אוטובוס, שומרים בכניסה לקניון ועוד. לאחר מכן ביצוע בדיקה יום-יומית לאותם אנשים ותחלופה על בסיס משמרות.

- עבודה מדויקת עם הנתונים של האנשים שנמצאו שהם נשאים של הנגיף:

איתור של כל האנשים שבאו איתם במגע

מציאת דפוסי התנהגות שמאפיינים את נשאי הנגיף

מציאת דפוסי התנהגות ומאפיינים אצל החולים הקשים 

- הסבה זמנית חלקית של רופאי משפחה ורופאים במקצועות שאינם מצילי חיים לרופאים פנימיים של חולים במחלקות פנימיות שאינם בסכנת חיים

- הבאה במהירות המרבית של ערכות בדיקה של הנגיף

- עבודה במודל שמסתגל לסיטואציה משתנה, הגדרת מידות ויעדים ברורים ותוכניות פעולה למקרה של סטיות מהיעדים. תמחור בכסף וחולים של כל החלטה. 

אם הצעדים יצליחו נוכל לחסום את מספר החולים ולהגיע לאפריל עם פחות מ-20,000 נשאים. הצעדים שננקטו באיטליה וספרד ננקטו מחוסר ברירה מאחר ובמדריד ומילאנו למשל חצו את הרף הקריטי. ושם מנסים בכל אמצעי להרגיע את הסיטואציה כי המערכות קורסות וזה עוד לפני השיא.

הסבר קצר על רעיון צמצום הבדיקות:

אחד הנושאים שהשתלטו על השיח ביממה האחרונה הוא - כמות הבדיקות. התקשורת חוששת שגם עלייה בכמות הבדיקות היומית מ-800 ל-2,000 לא תספיק. אני רוצה כאן להסביר את שיטת - "צמצום הבדיקות". 

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

ערבוב של בדיקות דם מנבדקים שונים הוא רעיון ידוע בספרות הרפואית (אביא בסוף הפנייה) - נניח שיש 100 נבדקים שונים ניקח מכל אחד מהם שני דגימות דם ונסדר את מאה בדיקות הדם השונות בשתי מטריצות שונות A,B באופן הבא:

עכשיו בדגימות שסידרנו במטריצה A נערבב את כל התוצאות בשורות דא עקא נערבב את הדגימות של 1,...,10  נערבב את הדגימות של 11,12,...20 וכך הלאה עד לשורה האחרונה בה נערבב את הדגימות 91 .. 100.

בדגימות שסידרנו במטריצה B  נערבב את הדגימות בעמודות כך נערבב את כל הדגימות בעמודה הראשונה : 1,11,21,..91 בעמודה השנייה: 2,12,22,...,92 ו … בעמודה האחרונה 10,...100. 

נניח שיש לנו נשא אחד מתוך המאה אז רק בשורה אחת במטריצה A ובעמודה אחת במטריצה B  נקבל תוצאות חיוביות.

כך למשל אם הדגימה המעורבבת של שורה 4 ושל עמודה 5 ימצאו חיוביות אזי נבדק 45 הוא נשא של הנגיף גם במקרה שיש לנו מספר נשאים זה יאפשר לנו לזהות אותם. וכך השתמשנו ב-20 בדיקות במקום ב100 בשביל לבדוק 100 חולים.

הרעיון אינו חדש ואיני רוצה לקחת קרדיט עליו . (גרסה שלו ניתנה על ידי עדי שמיר)

מאמר בספרות הרפואית בנושא דומה: To mix or not to mix venous blood samples collected in vacuum tubes? https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21899494