איש הצללים עולה להתקפה: "אימוץ הפרשנות המוצעת ע"י דלק נדל"ן - אפלייה של ממש"
"אימוץ הפרשנות המוצעת על ידי דלק נדלן ונאמן הסדרה הארוכה, יוצר אפלייה של ממש בין אדם מהיישוב שבחר לרכוש אגרת חוב בעצמו, לבין שכנו, אשר הגוף המוסדי המנהל את כספי הפנסיה שלו, בחר להשקיע כספים אלו באותה אגרת חוב ממש", כך טוען מומחה הסדרי החוב, אדוארד קלר, בפנייתו לשמואל האוזר, ראש הרשות לני"ע, לקראת הגשת עמדת הרשות מחר לשופטת אלשייך.
קלר שנחשב לאיש החזק בשוק הסדרי החוב (תשובה, מימן, בן דב, לבייב ועוד) יוצא מהצללים ועולה להתקפה ומבקש מהאוזר במכתב אישי לפעול להגברת האקטיביזם מצד שומרי הסף בכל הקשור להגנה על זכויות המחזיקים," זו ההזדמנות שלך ליישם את מה שאמרת. זהו מבחן מנהיגות מקצועי, אתה חייב להיות הקול של המחזיקים הפרטיים למול המוסדיים בכדי להעביר מסר תקיף לטייקונים בכלל ולתשובה בפרט".
לדבריו, "הצורך באקטיביזם שכזה, התגלה במלוא עוזו בדיון שנערך ביום א' האחרון בבית המשפט המחוזי בת"א, בעת הדיון בעניין דלק נדל"ן. אני משמש כנציגות מקצועית של סדרת אגרות החוב כ"ה של דלק נדל"ן - סדרת האג"ח הקצרה אשר היא היחידה עד כה, אשר החברה כשלה בביצוע תשלום קרן למחזיקיה. מהלך הדיון האמור ותוצאותיו, מצביעים על צורך דחוף (ויתכן אף הזדמנות), להוציא את דבריך מהכח אל הפועל. להפוך את החזון למציאות ולפעולות של ממש להגנת המשקיעים בכלל, וזכויות המשקיעים הפרטיים בפרט."
במהלך הדיון בבקשת החברה לכנס אסיפת נושים אחת לשם דיון בהסדר, התברר כי לפי עמדת החברה, אשר נתמכת גם על ידי נאמן אגרות החוב הארוכות (מסדרה ה'), באסיפה שתכונס בהתאם לסעיף 350 לחוק החברות, יספרו אך ורק קולותיהם של מחזיקי אגרות החוב אשר יגיעו בעצמם או באמצעות מיופה כח, וישתתפו באופן פעיל באסיפה.
קלר מסביר כי סדרת אגרות החוב הארוכה של דלק נדל"ן (סדרה ה'), מוחזקת בעיקרה על ידי הגופים המוסדיים הגדולים במשק, ונציגי שניים מהם - הראל ומנורה - אף משמשים כנציגות הסדרה הארוכה. לעומת זאת, מרבית ההחזקות בסדרה הקצרה (סדרה כ"ה), מוחזקות בידי מחזיקים פרטיים. מטבע הדברים, לאור העובדה שמחזיקים פרטיים רבים מחזיקים כמויות זניחות יחסית של אגרות חוב, ממילא מעורבותם בתהליך ונוכחותם באסיפות נמוכה יחסית.
סדרה כ"ה, עומדת על כ-580 מליון שקל, המהווים כ-28% מסך החובות למחזיקי אגרות החוב. כפועל יוצא מכך, בכל הצבעה משותפת על ידי הנאמן באסיפה (ככל וכאשר תכונס) לאישור הסדר לפי סעיף 350 לחוק, יהיה בידיו "גוש חוסם" היות וסעיף 350 מחייב רוב של 75% לאישור הסדר כלשהו.
אימוץ פרשנות זו - תפגע בזכויות הבסיסיות והיסודיות של המחזיקים.
חוק הקלון הכלכלי
בתוך כך, היום הציג יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, כרמל שאמה את הצעת "חוק הקלון הכלכלי" שתועלה להצבעה בקריאה הטרומית בפתיחת מושב הקיץ של הכנסת בחודש מאי 2012. לדבריו, "קליקת שוק ההון ובראשם הטייקונים איבדו את הבושה. הצעת החוק הזו מידתית ומרגע שהיא תאושר, תפסק החגיגה של תספורות חינם. היום מאוד אופנתי לשאול איפה הכסף? אנו יודעים איפה הכסף ומטרתנו היא להגן על הכסף".
על הצעת החוק שאותה יזמה התנועה לאיכות השלטון חתמו גם הח"כים מאיר שטרית (קדימה), ואריה אלדד (האיחוד הלאומי). וגם ח"כ איתן כבל (עבודה) הודיע היום על הצטרפותו להצעת החוק.
במסגרת הצעת החוק מציעים המגישים אותה להטיל קלון כלכלי על בעלי שליטה שלא עמדו בהתחייבויותיהם. בנוסף מוצע בחוק לאסור על רכישת אג"ח של חברות שביצעו "תספורת" חוב באמצעות כספי קופות גמל וקרנות פנסיה, מרגע שלא עמדו בהתחייבות לפירעון, ובמקרה של הגעה להסדר חוב - במשך 10 שנים לאחר התספורת ותחילת ההסדר.
- 3.שתשובה ישלם החובות במלואם מריווחי הגז ! נוכל (ל"ת)קובי 28/02/2012 17:18הגב לתגובה זו
- 2.יעקב 28/02/2012 16:09הגב לתגובה זולאסור בחוק מהמוסדיים לרכוש אגחים של בעלי שליטה שהניהול הגרוע של החברה הביא אותם לכך שלא פורעים חובותיהם. ראה יצחק תשובה וחבר יועציו שתמורת שכר טירחה ראוי יעשקו את ציבור החוסכים ובצורה מתרפסת יצדיקו את בעלי החברות הכל תמורת שכ" ט ראוי.
- 1.בושה וחרפה,לא מחזירים חובות ואינם נענשים. (ל"ת)hux 28/02/2012 14:11הגב לתגובה זו
קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר
ענקית האלומיניום מכרה יותר במלחמה אבל התקשתה לתרגם את זה לשורה התחתונה: ההכנסות צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, אבל קליל רשמה הפסד נקי של 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 1.5 מיליון שקל אשתקד; בקליל מנסים להפיל על הסינים את תוצאות הרבעון, "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה, בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין"
זה היה אמור להיות רבעון חלום לקליל. ענקית האלומיניום שמייצרת פרופילים לדלתות וחלונות הייתה אמורה לסלוק את השפעות המלחמה. יכלו לראות את זה גם בשוק: אחרי כמה טילים בליסטיים שנחתו באזור המרכז ופירקו אלפי חלונות, המשקיעים הזניקו את המניה. בתוך שלושה ימים היא זינקה ב־52%, מאזורי ה־183 שקל כמעט עד 280, משווי שוק של 408 מיליון שקל לשיא של 615 מיליון. כבר אז אמרנו שזה לא הגיוני. כדי להצדיק כזה שווי קליל הייתה צריכה להחליף את החלונות לא רק של כל גוש דן, אלא גם של תל אביב וירושלים גם יחד. אפילו המנכ"ל נאלץ להודות בדיבורים עם התקשורת שהזינוק לא מתכתב עם קרקע המציאות. באמת, השוק עיכל את המשמעויות ותיקן בחדות, והמניה חזרה להיסחר סביב שווי שוק של כ־480 מיליון שקל.
רכבת ההרים במניית קליל - מבט שנתי
קליל לא הגיעה מוכנה למלחמה והרבעון ה"חלומי" הסתכם בהפסד. תקראו לזה "הזגג הולך יחף", היא אולי לא באמת הייתה צריכה להחליף את כל הפרופילים של כל המטרופולינים, אבל אפילו באזורים שבהם הייתה פגיעה נקודתית לא היו לה מספיק צוותים כדי לתת מענה. אבל מעבר למצוקת כוח האדם, הייתה משקולת הרבה יותר כבדה, האלומיניום.
קליל הצטיידה במלאים יקרים בדיוק כשהמחיר בעולם התחיל לרדת, ככה שמצאה את עצמה עם חומרי גלם במחסנים מול שוק שבו המחירים הולכים ונשחקים. המלאי קפץ בכ-20% והסתכם ב-96.2 מיליון שקל, לעומת 80.1 מיליון שקל בסוף 2024 ו־73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.
- התנפצו לכם החלונות בזמן מלחמה? המדריך המלא לקבלת פיצוי
- אחרי זינוק של 50%, האם העלייה במניית קליל מוצדקת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיקרי התוצאות
ההכנסות ברבעון השני של שנת 2025 צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, בהשוואה ל-68.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.
רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש
רשת רמי לוי רמי לוי -0.64% מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03% ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.
רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על
קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול
של כ-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .
ההון העצמי של קופיקס עומד על כ-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה.
קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה,
שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.
- רמי לוי חוצה לראשונה את רף 2 מיליארד שקל ברבעון
- רמי לוי טעה - וישלם: רשות ני"ע הטילה עיצומים על הטעות בדוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמי לוי עצמה מוכרת
בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה
שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.
