שלושה סטארט-אפים בתחום הפינטק יקבלו מהמדינה ביחד 2.5 מיליון שקל
גודלו של שוק הפינטק העולמי נאמד ב-110 מיליארד דולר בשנת 2020 וצפוי לגדול בקצב צמיחה שנתי של 20.5% בממוצע עד ל-700 מיליארד דולר עד 2030. האם החברות הישראליות יידעו להיות שם?
מי יהיו החברות הבאות שיקבלו מימון מהמדינה? ניתן להגיש בקשות למענק בלתי מוגבל להרצת פיילוט עד ליום 31.1.23 בשעה 12:00. לאחרונה זכו שלוש חברות טכנולוגיה פיננסית (פינטק) פמילי ביז, וולטי טכנולוגיות ואופק אגודת אשראי שיתופית. מדובר על תוכנית של ררשושות ניירות ערך ורשות החדשנות, ובליווי בנק ישראל במטרה לעזור לחברות לפתח את המוצר ואולי גם למסחר אותו, באמצעות מימון וליווי רגולטורי של פיילוטים לרבות ממשקי אמת מול גופים שעתידים להטמיע את המערכות והטכנולוגיות או ישירות מול ציבור הצרכנים הפיננסים.
שניים מהפיילוטים שהתקבלו לאחרונה לתכנית עוסקים במימוש פוטנציאל הבנקאות הפתוחה, השוואת עלויות של מוצרים פיננסים, באופן שבו מותאמת ללקוח ההלוואה האופטימלית עבורו (משכנתא או הלוואה צרכנית) ובאותו מועד הוא מקבל אונליין הצעות עקרוניות ממספר גורמים ממנים. הפיילוט השלישי עשוי לסמן את ראשית הדרך לפריקות השירותים הפיננסיים במודל של BaaS (Banking as a Service) באופן שיאפשר לחברות פינטק להציע ללקוחותיהם רק שירותים פיננסיים מסוימים המתאימים לסל השירותים שלהן ומשלימים אותו.
רשות ניירות ערך פועלת בשנים האחרונות בכדי לעודד כניסת פינטקים לפעילות בשוק הישראלי. תוכנית הפיילוטים נותנת לסטארטאפים אפשרות לפתח את המוצר שלהם למסחור ולחדירה לשוק באמצעות תמיכות כספיות (בצורת מענקים כספיים), וגם מחברת בין הפינטקים ובין גופי שוק הון (החל מרשות ניירות ערך עצמה, דרך הבורסה, קרנות, בנקים ובתי ההשקעות) ובונה פלטפורמות להתנסות – בטא סייט – שבעזרתן יכולים הפינטקים להתנסות בממשקי אמת מול גופים שעתידים להטמיע את המערכות והטכנולוגיות אותן הם מפתחים.
- פרמטריקס: גיוס 27 מיליון דולר לפי שווי של כ-120 מיליון דולר
- חברת הפינטק Airwallex גייסה 330 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחזור הקרוב תרצה הרשות לעודד שילוב פתרונות של חברות טכנולוגיה ישראליות במערכת הפיננסית המסורתית, בפרט בתחום התשלומים, כולל אונבורדינג דיגיטלי ללקוח באמצעות חשבונות וירטואליים, המשלבים פתרונות eKYC לצורך זיהוי לקוח, ולרבות התחברות ישירה של חברות פינטק למערכות תשלומים מפוקחות בישראל, כגון: מערכת זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת), מס"ב (מרכז סליקה בנקאי בע"מ) ושב"א (שירותי בנק אוטומאטיים בע"מ).
עוד תרצה הרשות לראות הרחבת נגישות הציבור למידע פיננסי, לשירותים ולמוצרים חדשניים בתחום, דרך ממשקי תוכנה פתוחים עם גופים פיננסיים (Open APIs) ובפרט השוואת עלויות ממספר רב, ככל הניתן, של גורמים באופן שישפר את מצבו של הצרכן, בדגש על פתרונות ייעודיים לחברה החרדית והערבית.
למחזור האחרון של התוכנית נבחרו כאמור פמילי ביז, וולטי טכנולוגיות ואופק אגודת אשראי שיתופית. "פמילי ביז אחזקות" פיתחה פלטפורמה לניהול פיננסי הוליסטי. כחלק מתוכנית הפיילוטים, FamilyBiz תספק מערכת המלצות לומדת, אשר תתאים מוצרי אשראי לצרכי הלקוח תוך התחשבות ביכולותיו, שאיפותיו ורמת הסיכון ובכך תייצר אקוסיסטם סינרגטי בין נותני האשראי ללקוחות הקצה. לאחר התאמת מוצר האשראי יקבל הלקוח אונליין הצעות מימון מחייבות ממספר גורמים ממנים המשתתפים בפיילוט.
- דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
- סטארטאפ הסייבר Prime Security גייס 20 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
החברה השנייה הינה "וולטי טכנולוגיות בע"מ". Walty היא חברת פינטק בדומיין Mortgage Robo -Advisory על בסיס טכנולוגיית AI. במסגרת הפיילוט תתאפשר דיגיטציה של הליך נטילת המשכנתא והחברה שואפת לשנות לחלוטין את הדרך שבה לקוחות נוטלים משכנתא בישראל.
החברה השלישית היא "אופק אגודת אשראי שיתופית בע"מ". אופק היא אגודת אשראי - Credit Union - בבעלות מעל 13,000 ישראלים הפועלת למהפכה בשוק הבנקאי. אופק מעוניינת לאפשר גישה של בנקאות כשירות (BaaS) לחברות פינטק במטרה לשפר ולהרחיב את השירותים שלהן לציבור, ובמסגרת הפיילוט מעוניינת לקדם פיילוט בתחום הפקדונות.
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך: "תכנית דאטה סנדבוקס מייצרת הזדמנויות לחברות פינטק צעירות. התוכנית מאפשרות לחברות להדגים את מוצריהן בצורה מיטבית, לצד ליווי מקצועי . רשות ניירות ערך מאמינה כי פיתוח, שילוב והטמעת טכנולוגיות חדישות מייצרות לצרכן הישראלי ערך בדמות שיכלול שוק ההון, הוספת מתחרים ושחקנים, ובכך הגברת התחרות".
- 3.דבורה בדיחי 05/02/2023 14:25הגב לתגובה זונפלא לקרוא על ההתקדמות באופק. כל הכבוד
- 2.מתי נפתח בנק אופק?? (ל"ת)מיכה 03/02/2023 15:01הגב לתגובה זו
- 1.כל הכבוד ובהצלחה! (ל"ת)אני 03/02/2023 12:31הגב לתגובה זו
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת, אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים
המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות.
עם זאת, למרות שכרגע הם אינם
תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.
דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של
פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא
קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.
מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך,
אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.
