למה כחלון היה צריך לשגר הודעה בהולה בעניין מחיר למשתכן?
ההכרזה הבהולה אתמול ששיגר שר האוצר משה כחלון בפייסבוק רק משקפת את רוח הדברים בקרב מקבלי ההחלטות. יום לאחר שבג"צ סתם את הגולל באופן סופי על היוזמה של כחלון למיסוי דירה שלישית, השר יוצא בהצהרת נגד בפייסבוק. כחלון הודיע שיקדים בכמה ימים את תוצאות ההגרלה למחיר למשתכן (להיום) והשיק הגרלה נוספת, לא לפני שהאשים את כל בעלי האינטרס ברצון לתדלק את מחירי הדיור.
ראשית, הפנייה בפייסבוק יש בה משהו בהול. אמנם כחלון עוקף בכך את אמצעי התקשורת באומרו 'אני לא צריך אותם', והפנייה הישירה לציבור יכולה אף לרגש את הקהל הצעיר, אבל עולה השאלה - מה הלחץ? כלומר, כחלון הקדים בשבוע את מועד ההכרזה שלו חיכו הצעירים במשך שנים. הם בהחלט יוכלו לחכות עוד שבוע. זה נראה לא טוב. הדרך בה נעשים דברים, כמו: כינוס מסיבת עיתונאים בהולה וההכרזה על עוד הגרלה, נראית כמו שליפה מהמותן. זה נראה כאילו קבלת ההחלטות מאחורי הקלעים נעשית בפזיזות או כנקמנות על קבירת היוזמה למיסוי דירה שלישית, כאילו כל הגרלה היא כדור במחסנית שנורה במסגרת המלחמה על הזכות הבסיסית לדיור בר השגה.
בכלל, בלי קשר להתנהלות כחלון, אנשים הורגלו לחשוב שדיור, שמהווה מוצר בסיסי אנושי, הופך לבלתי מושג ונופל לחסדי הגרלות למיניהם של 'מחיר למתחנן'. אם פעם אנשים היו מצפים לשיחת טלפון מאראלה, היום הם מחכים לכחלון. בלי לפקפק בכוונותיו של כחלון נראה שלא נלמד הלקח מסאגת מיסוי דירה שלישית שנקבר על רקע הטענה כי התקבל בחופזה, או במלים פחות יפות: כ'שכונה'.
שנית, אין מה להאשים את בעלי האינטרס (כמו: הקבלנים, הבנקים וכו') על כך שהם רוצים שמחירי הדיור יישארו גבוהים. הרי הם דואגים לכסף שלהם. קל להאשים אותם. מנגד, יותר קשה לקחת אחריות. מי שכן יכול לעמוד מולם זה שר האוצר. והנה, אותו שר שמלין בפייסבוק על כישלון של יוזמה שמלכתחילה עברה באווירה של 'שכונה', דווקא כן לוקח אחריות ויוצא כנגד בעלי האינטרס ומשיק עוד כלים והגרלות. למרות שלהלחם במחירי הדיור ולנסות להעביר תקנות באופן לא שכונתי בקואליציה שסועה, משול למאבק במפלצת עם נוצה, קשה שלא להעריך את כוונותיו של כחלון.
- שר האוצר לשעבר משה כחלון יועמד לדין בפרשת יונט בכפוף לשימוע
- תביעה נגד משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל למה לשלוף מהמותן? דווקא בימים בהם ראש הממשלה עסוק במיני פרשות, זה הזמן של משה לעמוד איתן, לא להיכנס לפאניקה ולהוביל את עם ישראל במדבר הדיור. בצל האווירה הציבורית-פוליטית, כחלון עדיין יכול להתפאר בכמה הישגים ועדיף שימשיך לעבוד בדרך שאופיינית לו, בשקט וצנעה, עד אשר יעמוד ביעד שהציב להוריד את מחירי הדיור. בינתיים נראה שהוא מצליח להזיז משהו בשוק עם קיפאון במחירים, אז מה הלחץ?
- 6.יש ר א לי 09/08/2017 08:56הגב לתגובה זותכנית מחיר למסתכן גרועה, הזוכה לא יודע במה זכה, איזה דירה? מחיר? סטנדרט? מתי תתקבל? אז לצי טובה התכנית? לעשירים בלבד! אלה שיקנו את הדירות הכי יקרות שפ יש את ההנחה הכי גדולה, הם שיכולים לשלם משכנתא וגם שכירות ולהמתין 5 שנים הם ירוויחו. אלה שבקושי מגרדים את ההון העצמי ולא מסוגלים לשלם גם שכירות וגם משכנתא- להם כחלון לא דואג. פופוליסט מסוכן שדואג לחבריו-ראה התנהגותו בסוגיית הגז בגלל חברו קובי מימון כחלון כשלון.
- 5.מחיר למסכן 08/08/2017 18:08הגב לתגובה זוקונה דירה בהגרלה. במקום שמכתיבים לו . במחיר שמכתיבים לו ובשאריות שנותנים לו. עצם ההשתתפות בביזיון הזה היא השפלה
- 4.דרור 08/08/2017 16:56הגב לתגובה זויש עשרות נושאים אם לא יותר ההתמקדות בושא אחד בעיקר מעידה על חוסר יכולת לראות את התמונה הגדולה. מה שקרה בסלולר לא יקרה בדירות ..שתי קטגוריות שונות..חבילה ב100שח או 40 אינה דוגמה לצורך בהון עצמי גבוהה במשכורת גבוהה אחרי הכל יש הוצאות מעבר למשכנתה..גנים ,חשמל, מים ,שכד של 4 שנים עד לקבלת מפתח במחיר למישתכן..וכן יוקר מחייה מ ט ו ר ף .
- 3.oudi535 08/08/2017 16:55הגב לתגובה זוהפוך גוטה הפוך !! - טפל בפער המיסוי בין משקעי נדל'ן ומתדלקי מחירי שוק הדירות, לבין הפריירים שמשקעים בשוק ההון עי הפחתת\ביטול מס רווח הון למשקיעי נ"ע . במקום מס לא אפקטיבי נוסף..
- 2."מחיר למתחנן" - אתה מנסה להשפיל את הזוגות הצעירים? (ל"ת)זה עיתון זה? 08/08/2017 16:10הגב לתגובה זו
- הצעירים כבר מושפלים, זו ביקורת. תתמודדו (ל"ת)רן 08/08/2017 16:23הגב לתגובה זו
- 1.וגם מדבר לעניין... הוא פנוי? (ל"ת)איזה כתב חתיך 08/08/2017 13:51הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
