מדד ה-S&P500 שבר אץ הרצף העולה: מה הסיכונים הכרוכים?
וול סטריט בשבוע המסחר האחרון מדד ה-S&P500 שבר את הרצף העולה בגרף השבועי. מה המשמעות ומה הסיכון? על כך בגוף הניתוח.
הנחת העבודה ארוכת הטווח
כפי שכתבתי בסקירות האחרונות, הרי שבטווח הארוך אין שינוי בשלב זה - המגמה היא מגמת עלייה ברורה מהסיבות הבאות:
- מגמה ארוכת הטווח היא מגמת עלייה - הנחה זו מלווה אותנו מזה תקופה ארוכה למדי ואינה עוברת שינוי.
- בגרף החודשי המצורף אפשר לראות את סידורן העולה של נקודות השיא והשפל.
- הסיבה לכך מעוגנת במספר עובדות, בראשיתן עומדת ההנחה שמגמות עלייה אינן נוטות להסתיים עם שיא בודד בצמרת, אלא נדרשת בחינה חוזרת של אותה רמת שיא.
- עוד אפשר לראות את סידורם העולה של הממוצעים הנעים, בהם אני עושה שימוש בגרף החודשי (10/20).
- הרצף האחרון שהחל ברמת 1,266 הנקודות ביוני 2012 עודנו רצף עולה.
- אפשר לראות שמאז תחילת הרצף, שער סגירה של כל חודש נתון היה גבוה מהשער הנמוך של קודמו.
- כמו כן, המדד מצוי מעל הממוצע הנע ל-5 חודשים.
**כל אלו מעלים את הסבירות שכל ירידה תהיה לצורך עלייה.
הטווח הבינוני
המגמה היא מגמת עלייה. ישנן שתי נקודות שפל זהות ושתי נקודות שיא עולות. למרות שמדובר במגמת עלייה, הרי שהיא אינה איכותית מהסיבות הבאות:
- רמת ההתנגדות 2,094 הנקודות, שנפרצה מעלה, לא הצליחה לשמש כרמת תמיכה ושוב נשברה כלפי מטה.
- סידור הממוצעים הנעים מעיד על מומנטום חלש, כאשר המרחק בין השניים מתכווץ.
- הרצף העולה האחרון נשבר מטה כאשר שער הנעילה של השבוע נמוך מהשער הנמוך של קודמו. המשמעות היא יציאה לדרך של תיקון טכני.
לכן, בטווח זמן של השבועות הקרובים צפוי המדד לתקן מטה, כאשר היעדים אינם ברורים די הצורך בשלב זה. חשוב שייעצר גבוה מרמת 1,981 הנקודות המייצגת את השפל הקודם.
סיכום
עלייה בטווח הארוך. סביר להניח שהירידה שמתקיימת בטווח הבינוני תתברר כנקודתית כקודמותיה, ובסיומה תתחדש מגמת העלייה. *הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ **כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר. ***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
- 1.ממש לא יפה מצידך 09/03/2015 10:30הגב לתגובה זופריצה מובהקת..וגם:" אני מאד חיובי כעת"... ואף האימרה השחוקה והלא נכונה תמיד:"כמו שאמרתי וכמו שכתבתי וכמו שחשבתי.."אז שלא ..כל הנ"ל ממש לא מר גורביץ'... וחוץ מיזה..המילים כמו ש..ואמרתי ש..חשבתי ש..כתבתי ש.. מחק מהלקסיקון..הן שייכות לבחורה נחמדה .הזכות להשתמש בהן נתונה רק לה..
- צודק, זה ממש לא יפה להתלונן אחרי שעשית רווח נאה בטאואר (ל"ת)חוצפן 09/03/2015 15:58הגב לתגובה זו
חוות שרתים, קרדיט: גרוקהאם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך?
את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.
לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.
היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."
אתגר תכנוני והיעדר אסדרה
חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.
- תשואה של 1.3% בשבוע - הסטטיסטיקה של ראלי סוף שנה
- המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוות שרתים, קרדיט: גרוקהאם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך?
את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.
לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.
היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."
אתגר תכנוני והיעדר אסדרה
חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.
- תשואה של 1.3% בשבוע - הסטטיסטיקה של ראלי סוף שנה
- המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
