נדל"ן נדלן דיור בניין בנייה
צילום: דוד פרימן

דירת 3 חדרים בנחלת יצחק עם חניה נמכרה ב-2.2 מיליון שקל

דירה דומה בהוד השרון נמכרה ב-1.4 מיליון; באותו מחיר נמכרה דירת 4 חדרים בכפר סבא. דירת 4.5 חדרים בקרית מלאכי נמכרה ב-1.4 מיליון. העסקאות הבולטות והאם הקורונה תשפיע על מחירי הדירות?

מורן ישעיהו | (3)

שוק הנדל"ן לא עוצר בגלל הקורונה. אולי היפך - אנשים מממשים השקעות בבורסה, רובם כנראה יחכו עם הכסף בהשקעות נזילות - מזומנים או פיקדונות, אבל חלק מהכסף יעבור להשקעות בנדל"ן - המשבר של 2008 בבורסות סימן התחלה של זינוקים במחירי הדירות, זה יכול להיות גם הפעם.

הנה העסקאות הבולטות שהיו השבוע בשוק הדירות -     

תל אביב

דירת 4 חדרים ברחוב החשמל, 90 מ"ר, קומה 1 מתוך 4 עם מעלית, 2 חניות בטאבו במכפיל חניה, נמכרה ב-3.550 מיליון שקל.

דירת 3 חדרים ברחוב שלמה בובר, שכונת תל חיים, 67 מ"ר, קומה 1 מתוך 2, בלי מעלית ועם חנייה, נמכרה ב-2.15 מיליון שקל.

הוד השרון

דירת 4 חדרים ברחוב סוקולוב, 126 מ"ר + 9 מ"ר מרפסת, קומה 3 מתוך 6, עם מעלית וחניה, נמכרה ב-1.95 מיליון שקל.

פנטהאוז 5 חדרים ברחוב הנחל, 140 מ"ר + 55 מ"ר מרפסת, קומה 5 מתוך 5, עם מעלית, חנייה ומחסן, נמכר ב-2.8 מיליון שקל.

דירת 3 חדרים ברחוב בן צבי, 105 מ"ר + 12 מ"ר מרפסת, קומה 2 מתוך 11, עם מעלית וחניה, נמכרה ב-1.957 מיליון שקל.

דירת 3 חדרים ברחוב יסוד המעלה, 66 מ"ר, קומה 2 מתוך 3, בלי מעלית ובלי חניה, נמכרה ב-1.44 מיליון שקל.

 

כפר סבא

דופלקס 4 חדרים ברחוב לבונה, 135 מ"ר, קומה 2+3, מרפסת שמש 17 מ"ר, חניה בטאבו, נמכרה ב-1.720 מיליון שקל.

דירת 4 חדרים ברחוב הכלנית, 100 מ"ר, מרפסת 10 מ"ר, קומה 1 מתוך 5, נמכרה ב-2.15 מיליון שקל.

באר שבע

דירת 3 חדרים ברחוב התלמוד, שכונה ד', 62 מ"ר, קומה 3 מתוך 4, נמכרה ב-467 אלף שקל.

דירת 3 חדרים ברחוב יעלים, שכונה ה', 70 מ"ר, קומה 3 מתוך 4, נמכרה ב-600 אלף שקל.

דירת גן, 3 חדרים ברחוב סקולסקי, שכונת נווה זאב, 70 מ"ר + 50 חצר, קומת קרקע מתוך 6 קומות, נמכרה ב-1.125 מיליון שקל.

דירת 3 חדרים ברחוב יהודה הלוי, שכונה ד', 60 מ"ר, קומה 1 מתוך 4, נמכרה ב-600 אלף שקל.

דירת 3 חדרים ברחוב מרבד הקסמים, שכונה ה', 61 מ"ר, קומה 1 מתוך 3, נמכרה ב-680 אלף שקל.

דירת 3 חדרים ברחוב אחזיה, שכונת ו' החדשה, 72 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב-667 אלף שקל.

דירת 4 חדרים ברחוב עמוס ירקוני, שכונת ו' החדשה, 111 מ"ר, קומה 1 מתוך 9, נמכרה ב-890 אלף שקל.

דירת 2 חדרים ברחוב רבי עקיבא, שכונה ד', 48 מ"ר, קומה 2 מתוך 3, נמכרה ב-607 אלף שקל.

קרית מלאכי

דירת 4.5 חדרים ברחוב הרימון, 114 מ"ר + 10 מ"ר מרפסת, קומה 4 מתוך 4, עם מעלית וחניה, נמכרה ב-1.435 מיליון שקל.

השכרה:

דירת 3 חדרים בשדרות דוד בן גוריון, 74 מ"ר, קומה 1 מתוך 4, ללא מעלית וללא חניה, הושכרה ב-2,150 שקל לחודש.

דירת 3 חדרים בשדרות דוד בן גוריון, 74 מ"ר, קומה 3 מתוך 4, ללא מעלית וללא חניה, הושכרה ב-2,500 שקל לחודש.

הנתונים לפי Home Hero, רי/מקס ואנגלו סכסון

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נחלת יצחק? שכחתם? (ל"ת)
    כותרת ללא נתונים 08/03/2020 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים (ל"ת)
    חחחח 07/03/2020 23:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממי 07/03/2020 16:05
    הגב לתגובה זו
    כמו כל תחום שנמצא בירידה מתחילה השליטה הנשית. ההוראה, התקשורת עריכת דין... לא פלא שהכל שקרים. בזה נשים מומחיות
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי
שכר הדירה - לאן?

שמאי המקרקעין שמדגיש: "שכר הדירה קפץ בכ-10% - על כל דירה פנויה יש 6-7 שוכרים פוטנציאליים"

ניב כרמי מסביר כי צניחת התחלות הבנייה לצד גל פרויקטי התחדשות עירונית שמוציא מאות אם לא אלפי משפחות לשוק השכירות, יוצרים לחץ גדול. וכתוצאה מכך בעלי דירות מעלים מחירים; "על כל דירה פנויה מתחרים כיום פי שניים שוכרים מאשר בעבר"

צלי אהרון |
נושאים בכתבה שכר דירה

שוק השכירות במרכז הארץ נמצא בתקופה גועשת. בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה במחירי השכירות, ובשטח מספרים מתווכים ובעלי דירות על מציאות שבה הרבה יותר קשה למצוא דירה להשכרה שתהיה מתאימה - בטח שלא באותו אזור בו הם גרו. בעקבות ההיצע המצומצם לעומת הביקוש שגדל עם הפינוי של דיירים ותיקים לקראת הבנייה שבדרך כלל תיארך כ- 3-4 שנים ובמקרים מסוימים אף יותר מכך. התוצאה, קרב על כל נכס, ותמחור מחדש כמעט בכל עסקה. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ בשוק היא ההתחדשות העירונית. 

מדובר על דיירים בבניינים ישנים שנכנסים להליך פינוי-בינוי, נדרשים לפנות את דירתם ולעבור לשכירות לתקופה די ארוכה - עד לסיום הבנייה. הגל הזה, של המשפחות שמחפשות דירות חלופיות מצטרף לשוק שכבר מתמודד עם מחסור בהיצע, ומעצים את הלחץ על שוכרים קיימים. במקביל, התחלות הבנייה החדשות נמצאות בירידה חדה. הריבית הגבוהה ועלויות המימון לצורך הבנייה מקשות על יזמים לצאת לפרויקטים חדשים, וכתוצאה מכך מלאי הדירות קטן. במציאות כזו, גם שוק היד השנייה וגם הדירות החדשות הקיימות הופכים יקרים יותר, והשוכרים מוצאים עצמם מתמודדים עם עליות מחירים כמעט בכל אספקט.

התוצאה מהמצב הזה ברורה: שוק השכירות הפך לזירת תחרות גדולה. ובה משפחות שמפונות מבת ים או חולון מחפשות קודם כל דירה במעגל הקרוב. כלומר באותו אזור. אבל מה שקורה אז זה מצב שבו הם לרוב מגלים כי אין כמעט דירות פנויות ובמקרה שיש כאלה - בעלי הדירות ראו שהביקוש עלה עבורם והם מעלים דה פקטו את המחיר. מספר דיירים באותם פרויקטים מדווחים כי הם נאלצו לעבור לערים שכנות. בין אם לתל אביב או גבעתיים ורמת גן - תוך שהן מוסיפות כסף כי המחירים בערים אלו גבוהים בהרבה. בהערכה גסה - דירה בחולון שעליה תשלמו כ-6 אלף שקל בחודש. תעלה כ-8.5 אלף שקל בתל אביב (כמובן שלאור מיקום וסוג הדירה המחיר ישתנה - אבל אלו הן גבולות הגזרה באופן כללי). כמובן שאם אותן משפחות יעברו דרומה ויעברו לראשון לציון - המצב אמנם יהיה אולי מחירי שכירות נמוכים במעט - אבל עדיין יקרים ממה שהתרגלו לשלם עד עתה. 

 עבור בעלי הדירות, מדובר בהזדמנות פז להעלות מחירים. תוך שהם מגדילים את התשואה שהיא גם ככה נמוכה ברמה השוטפת ועומדת באותם אזורים כמו חולון ובת ים על כ- 2.3%-2.7%. מצד שני, עבור השוכרים. ובעיקר זוגות צעירים ומשפחות - מדובר על עלויות לדיור בסיסי שמהוות נטל כלכלי הולך ומכביד. לצורך כך, שוחחנו עם שמאי המקרקעין - ניב כרמי שניסה לשפוך אור על הסוגייה המדוברת.

ניב, מה בעצם דוחף את מחירי השכירות כלפי מעלה?

"יש כאן שילוב של שני כוחות שפועלים במקביל. מצד אחד, התחלות הבנייה החדשות צנחו בצורה דרמטית - הריבית הגבוהה ועלויות המימון והבנייה מקשות על יזמים להתחיל פרויקטים, ולכן ההיצע של דירות חדשות הולך ומצטמצם. מצד שני, ההתחדשות העירונית מתקדמת בקצב מהיר: אלפי משפחות מתפנות מבניינים ישנים ונכנסות לשוק השכירות לתקופה ארוכה יחסית של 3-4 שנים. זה יוצר גל עצום של ביקוש נוסף בשוק שגם ככה לוקה במחסור. התוצאה היא תחרות חריפה על כל דירה פנויה, והמחירים מטפסים בהתאם."

עד כמה באמת התייקרו מחירי השכירות ב-12 החודשים האחרונים?

שחר אושרי נאוי
צילום: יחצ
ראיון

תחרות בתחום המשכנתאות - שחר אושרי יו"ר Now-On בראיון על השוק, הלקוחות, והפוטנציאל

שיחה עם שחר אושרי, יו"ר נאוי ו-Now-On, של נאוי וטריא מקבוצת לוזון, "שוק המשכנתאות ענק, אנחנו מכוונים לנישה של 10-15 מיליארד שקל. נישה של משפרי דיור, משקיעים ותושבי חוץ שלא מקבלים מענה מלא מהבנקים"; על המודל העסקי, התכניות של החברה ואיך היא מתכוונת להגיע לנתח שוק של 20% ומעלה בשוק שלה?

צלי אהרון |

בשנה שעברה ענף המשכנתאות בישראל העמיד אשראי של כ-94 מיליארד שקל. הבנקים הגדולים מחזיקים בנתח שוק של כ-95%. שאר השחקנים הם מימון ישיר, חברת קרדיטו וגמא (שנשלטת בידי הפניקס) ונוספים. מצטרפת אליהם Now-On הנשלטת בידי לוזון קבוצה לוזון קבוצה , ודורי נאוי נאוי 1.14%   כשלשחר אושרי  היו"ר של האחים נאוי יש 10% מהחברה. אושרי יכהן גם כיו"ר החברה החדשה. 

החברה החדשה קיבלה אישור מרשות שוק ההון והיא תתבסס על חברת טריא שמזנקת היום בבורסה על רקע הפוטנציאל שהשוק מעריך לפעילות. טריא היא פלטפורמה של P2P שבגדול מאפשרת למשקיעים להשקיע בהלוואות. במקום שיהיה בנק באמצע שייקח קופון גדול, הפלטפורמות האלו נועדו לספק למשקיעים תשואה סבירה, וללווים ריבית סבירה. זה עבד עד שהריבית עלתה ואז המשקיעים מצאו את ההשקעה שלהם מניבה תשואה נמוכה מאוד ביחס לאפשרויות. כעת, הכספים האלו ישמשו למשכנתאות והמשמעות שהתשואה עליהן תעלה. 

מעבר לכך, החברה החדשה משתמשת בתשתיות של טריא,  כך שהיא בעצם לא ממש מתחילה מאפס. כמו כן היא משתמשת ונעזרת בפעילות של נאוי. נאוי היא שחקנית מרכזית בשוק המימון ליזמים-קבלנים. ניתן יהיה לחבר בין התחומים - קבלן שצריך הלוואה ובמקביל הרוכשים הפוטנציאלים מקבלים משכנתא. זה טוב לשני הצדדים וזה מצוין לספקי האשראי. 


בחברה החדשה מתכוונים למקד את הפעילות בפלחי שוק שבהם המערכת הבנקאית אינה מספקת מענה מלא. כמו למשל - משפרי דיור, משקיעים בדירה שנייה ושלישית, תושבי חוץ ובעלי עסקים קטנים ועצמאיים. 

אלה הם קהלים לרוב מבוססים, שלעיתים נתקלים בחסם רגולטורי בבנק - למשל מימון מוגבל של עד 50% בדירה שנייה, ודה פקטו הם נדרשים לפתרונות גמישים יותר. דוגמא נוספת: עצמאי שמכניס סכומים שונים לאורך השנים האחרונות וכעת יש לו את הכסף - אבל הבנק ירצה לראות סכומים יציבים שנכנסים באופן קבוע והוא לא יכול כעת להציג זאת.  אלה דוגמאות קלאסיות שאליהם Now-On מכוונת. בנוסף, החברה מתכננת להציע גם מסלולים של איחוד הלוואות כנגד בטוחה נדל"נית. לצד ההעמדה הישירה של משכנתאות, המודל העסקי נשען גם על מכירת תיקי הלוואות לגופים מוסדיים ועל איגוח עתידי בשוק ההון.