חושבים על הטווח הארוך: תיבנה תיכנית מיתאר כוללת לישראל - תמ"א 1

התוכנית הכוללת תחליף כ150 תוכניות ארציות אחרות. הועדות המחוזיות יוכלו לאשר תוכניות כל עוד הן לא סותרות את התוכנית הראשית
ג'וש דוקרקר |

המועצה הארצית לתכנון ובניה הורתה היום על הכנת תכנית מתאר אחת כוללת למדינת ישראל שתיקרא תמ"א 1 . מטרת הכנת התמ"א היא לפשט ולאחד תכניות מתאר ארציות תוך "הפיכתה לכלי עיקרי, פשוט ובהיר לשימוש תכנוני שוטף ועתידי".

ברשות מסבירים שהתוכנית החדשה צפויה לענות הבעייתיות הקיימת כתוצאה מהמצב הנוכחי של ריבוי תכניות בנושאים שונים ומסוגים שונים, וברמות פירוט שונות, לעיתים תוך העדר תאימות ביניהן. התוכנית עשויה גם לסייע בהבנת המדיניות התכנונית הכוללת של ישראל. תמ"א 1 תכלול מידע בתחומים רבים ככל שניתן, ביניהם: אנרגיה, דרכים, מסילות, מים, פסולת, כריה, חציבה, תשתיות אזרחיות, תיירות , שטחים פתוחים ועוד, והיא תבוסס על תכניות מתאר מאושרות קיימות.

"כיום קיימות קרוב ל-300 תכניות מתאר ארציות, אשר תמ"א 1 צפויה להחליף כמחצית מהם", נכתב בהודעת הרשות הארצית. בנוסף, במסגרת ביזור סמכויות תכנון, הוראות תמ"א 1 תאפשר לוועדה המחוזית לקבל החלטות הקשורות לתכניות מתאר ארציות מפורטות במקרים שבהם לא תהיה סתירה לקבוע בתמ"א 1. לאחר סיום גיבוש תמ"א 1 היא תועבר לדיון במועצה הארצית ולאחר מכן תועבר להערות בהתאם לחוק התכנון והבנייה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.