אביחי שניר
אביחי שניר
מאקרו כלכלה

למה הבורסה שלנו ירדה יותר מבורסות אחרות למרות שהדירוג שלנו טוב יותר?

דירוג זה לא הכל; מה שמשפיע בעיקר על השווקים הוא אי הוודאות. באנגליה אי הוודאות בגלל הברקזיט הורידה את המניות, אצלנו אי הוודאות הפוליטית מורידה את השוק

הסתכלתי במקרה בטבלה של ביצועי המדדים המובילים בבורסות שונות ברחבי העולם. בארה"ב, ה-S&P500 עלה ב-14.5% מתחילת השנה. ה-DAX הגרמני קצת מעל האפס. ה-CAC הצרפתי במינוס 6%. ה-FTSEMIB האיטלקי גם כן באזור המינוס 6%. ה-FTSE100 האנגלי, בערך במינוס 13%. ת"א 35 במינוס 13%.

משהו במספרים האלו לא נראה ממש הגיוני. אם מסתכלים על הביצועים של הכלכלות, ישראל עוברת את הקורונה יותר טוב מצרפת ואיטליה. שלא לדבר על אנגליה, שחוץ מהקורונה, עסוקה גם במשבר שלא נגמר עם ה-BREXIT. גם אם אנחנו מתסכלים על מה היה לחברות הדירוג להגיד על הכלכלות האלו, אז באפריל Fitch חתכה את הדירוג של איטליה והשאירה אותו מתנדנד בקושי מעל רמת אג"ח זבל. אותה Fitch העבירה את תחזית הדירוג של צרפת מיציבה לשלילית. ישראל לעומת זאת, עוברת בינתיים את הקורונה עם אותו דירוג, והאופק שלה עדיין יציב.

דבר אחד שעולה מהמספרים האלו זה שבניגוד למה שפוליטיקאים מסוימים מספרים לנו, דירוג זה לא הכל. מתברר שלמשקיעים יש כללים משלהם כשהם באים לקבוע איפה הם רוצים לשים את הכסף.

הדבר השני שעולה מהמספרים האלו זה שהשוק כנראה מעריך את חוסר התפקוד של הממשלה באופן יותר עגום מחברות הדירוג. חברות הדירוג מסתכלות על המשק, ורואות שהמשק הישראלי הוא יחסית חסין קורונה. באופן אירוני, התיירות בישראל היא רק 2% מהתל"ג, בזמן שישראלים מאוד אוהבים לבלות בחו"ל. ברגע שהקורונה סגרה את השמיים, הפגיעה בייצוא (תיירות חוץ) הרבה יותר קטנה מהפגיעה בייבוא (תיירות יוצאת), וזה משפר לישראל את הספרים. חוץ מזה, למרות הסגרים וחוסר הארגון של הממשלה, החברות הגדולות ממשיכות לעבוד, ההיי-טק ממשיך לצמוח, והפגיעה מתרכזת בענפים שהתרומה שלהם לכלכלה היא קטנה יחסית.

אבל לפי המספרים של הבורסה, המשקיעים בארץ רואים דברים אחרים. אפשר להסביר את המספרים האלו, רק אם המשקיעים רואים את חוסר הארגון של הממשלה, ומבינים שמישהו יצטרך לשלם על זה. לא כל הממשלות בעולם, פועלות באופן חכם, וחלקן פועלות באופן ממש גרוע. אבל לפחות יודעים מה הן עושות. בישראל, המשקיעים לא יודעים אם לממשלה יש מדיניות, ואם כבר יש לה מדיניות, אי אפשר לדעת מתי היא תשתנה.

בישראל, כמו באנגליה (שהביצועים של הבורסה שלה דומים לשלנו), שם המשחק הוא אי-ודאות. אצלם זה אי-הודאות של כן-ברקזיט, לא ברקזיט. אצלנו, זה חוסר הודאות סביב המדיניות של הממשלה.

לא נעים להגיד, אבל יש לזה פתרון. ככל שהממשלה תהיה פחות מעורבת במשק, כך חוסר תפקוד ממשלתי יהיה פחות חשוב. במשך שנים התווכחו בישראל על האם צריך יותר או פחות מעורבות ממשלתית. מאז 1985 ועד 2010, ההבנה הייתה שעדיף פחות. ב-10 השנים האחרונות זה קצת השתנה, והמעורבות הממשלתית בכלכלה החלה שוב לגדול. אבל אם אי אפשר לסמוך על הממשלה שתתפקד, אז אין לנו הרבה ברירות. המגזר הממשלתי חייב לקטון. ככה, הממשלה תוכל לתפקד או לתפקד. הכלכלה תוכל להמשיך הלאה בלי דאגות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בינתיים, הדבר החיובי הוא שלבורסה שלנו יש מקום לעלות. ממשלה שיודעים מה היא רוצה לעשות, שווה עלייה של לפחות 6%-7%.

 

 

תגובות לכתבה(36):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 30.
    אולי זה בגלל שהעצמאים גונבים ומרמים? מי אמר את זה פעם? (ל"ת)
    עצמאי 13/12/2020 15:56
    הגב לתגובה זו
  • 29.
    קצת מציאות 13/12/2020 10:09
    הגב לתגובה זו
    בגלל הכתוב..
  • 28.
    הבורסה לא משקרת 13/12/2020 08:38
    הגב לתגובה זו
    10 שנים של ניפוח מגזר ציבור, אי ביצוע רפורמות והזנחה פשעת של תשתיות, שחיתות, ניהול סקטוריאלי והמתקפות על בית המשפט חוסמות משקיעים לטווח ארוך. משקיעים אוהבים בית משפט חזק, מנהיגות אמינה, שחיתות ברמות סבירות ויוקר מיחייה שמאפשר ריווחיות של עסקים. אף אחד מהם לא קיים פה והמשבר הוא לא מהיום אלה מ 2011.
  • אבישלום 16/12/2020 07:45
    הגב לתגובה זו
    ביהמ"ש פה הוא החזק בעולם, למעשה הוא השליט האמיתי. לגבי אי ביצוע רפורמות וניפוח המגזר הציבורי אתה צודק. משקיעים פה המון בתשתיות אבל הפופוליזם מונע רפורמות חיוניות והכרחיות כמו בנושא גיל הפנסיה, צמצום המגזר הציבורי וכו'.
  • 27.
    אחוזת בית 13/12/2020 07:29
    הגב לתגובה זו
    ב 2019 אי הודאות הפוליטית לא עצרה את הבורסה אי הודאות היא לגבי רמת הפגיעה במשק, רמת האבטלה, משבר משכנתאות ומתי תחול התאוששות מהותית. לדעתי משבר משכנתאות לא יהיה , מחירי הדירות לא ירדו ב 2020 גם הוצאות משקי הבית לא ירדו (כמעט) לפי נתוני גיהוץ כרטיסי אשראי של 2020 אז באופן מפתיע האבטלה לא גורמת למשבר (אולי כי האבטלה ממוקדת בגילאים הצעירים? )
  • 26.
    משקיע 12/12/2020 20:23
    הגב לתגובה זו
    חוץ מזה ב ת"א 35 חצי מהמניות זה בנקים נדלן וכל מיני חברות אחזקה מוזרות אז מה הפלא
  • 25.
    zeeviq 12/12/2020 19:11
    הגב לתגובה זו
    הבורסה הישראלית שורצת מקורבים. ולמי שאין "מקורות" - אין סיכוי. שומר נפשו /כספו שחסר את היתרונות הנ"ל עדיף שיחפש להפעיל את יצר ההרפתקנות הפיננסית בבורסה האמריקנית
  • 24.
    מר בין 12/12/2020 19:10
    הגב לתגובה זו
    גיוסי חברות לא רציניות שהנהלת הבורסה לא דואגת שלא לאפשר להם גיוסים וכיו"ב. זה נראה כמו חבר מביא חבר. איך להונות את המשקיעים. בושה
  • 23.
    דוד 12/12/2020 17:35
    הגב לתגובה זו
    מס של 25% שורטים ואופציות מעוף
  • 22.
    25 אחוז מס על השקעה בחברות פח. (ל"ת)
    יעקב 12/12/2020 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    שמילו 12/12/2020 08:24
    הגב לתגובה זו
    לפי ההתנהלות הבורסות ועלית השערים והשווי שלהם כדאי שמליון אנשים יהיו מובטלים שהמסחר יהיה מושבת של יתקימו לימודים ועוד !!! אז אין צורך בחיסון קורונה זה לבורסה ולקלקלה????
  • 20.
    זמבלה 11/12/2020 20:05
    הגב לתגובה זו
    35 שנים טוחנים לנו את דת ההפרטה, ורק העובדות לא מפריעות
  • 19.
    פוקסי 11/12/2020 18:43
    הגב לתגובה זו
    זה למה אצלינו ירדה יותר.
  • 18.
    מנחם 11/12/2020 15:26
    הגב לתגובה זו
    האזרחים במדינה מעדיפים לחפש כיווני השקעה מחוץ למדינה וגם המס פה מוגזם הגיע הזמן לעשות צעד לעודד משקיעים !
  • גם על בשקעות בחול תשלם אותו מס כתושב ישראל (ל"ת)
    אא. 11/12/2020 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    רן3 11/12/2020 13:26
    הגב לתגובה זו
    מהקורונה פאשיזם. סגרים הגבלות חוסר דמוקרטיה
  • 16.
    פלורליסט 11/12/2020 11:14
    הגב לתגובה זו
    נתניהו פיתח בעשור האחרון אידאולוגיה המשלבת את הרע מהקפיטליזם והרע מהקומוניזם כדי לתחזק את הסיאוב. חייה מוזרה ויחידאית - קפיטליזם קומוניסטי. סיבה מספקת כדי שיפנה את כסאו.
  • נכון 11/12/2020 19:24
    הגב לתגובה זו
    כלומר בולשיט בולשביקים וקפיטליזים הוא המציא כלכלה חדשה. ועוד ילמדו עליה כנראה בפקולטה לכלכלה המצאת המאה בולשיקפיטליזים התוצאה רק מיסים מחלבת מיסים
  • 15.
    שלומי 11/12/2020 10:54
    הגב לתגובה זו
    אנחנו יודעים שוולסטריט זו בועת הבועות והיא עלתה רק בגלל הדפסת כסף שהלך לרכישת מניות. משבר כמו הקורונה מחייב ירידות בשווקים של מינימום 20 אחוז. וולסטריט תתרסק במינימום 50 % השנה. בסופו של יום חייב להיות שיווי משקל בין בכלכלה לשווקים.
  • 14.
    Gnux 11/12/2020 10:20
    הגב לתגובה זו
    שלא לומר שגם השקל התחזק.
  • 13.
    יוסי 11/12/2020 09:33
    הגב לתגובה זו
    לדוגמה: אצלינו במדד תא35 המניות "מיושנות" לצמיחה מהירה. האם בממוצע רב שנתי אנו יותר גדועים מהם?
  • 12.
    ציון קובסי 11/12/2020 09:21
    הגב לתגובה זו
    נימוקים נכונים עדיין לא ברור למה השקל כה חזק
  • 11.
    פנחס 11/12/2020 09:18
    הגב לתגובה זו
    חושבים אך לצאת מהתבשיל שבישלו בעצמם ולחזור למסלול
  • 10.
    תברים באס אם פי יש שם בצי זהב 500 (ל"ת)
    vbbnh 11/12/2020 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הסיבה העיקרית 11/12/2020 09:03
    הגב לתגובה זו
    כולם אינטרסנטים האופציות השבועיות זה למען התעשרות הבורסה מעמלות עובדה שזה לא נתן כלום למשקיע הקטן בורסה של סוחרים שעושה מחטף ובורחת . תאשימו את המס על הבורסה ואת הפוליטיקאים כל שבוע הפגנה נגד הגז העדיפו אותו קבור באדמה. לפיד הפופוליסט הביא שישנסקי 2 על כיל . בזן סובלת מאירגונים סביבתיים שרוצים שלא יהיה פה כלום. המדינה מרויחה הון משישנסקי מנצלת את המשקיעים כדי לפתור לה בעיות טבע המלכה הוכיחה שהיא זבל כמו השאר. אז לא עדיף בלוקים על ניירות שהפוליטיקאים מתעללים בהם. והצרה היא שביבי העדיף שקט ובגד בכל החזון הכלכלי שהוא טיפטף לצבור מזמן לא היה פה בולשביקים חזירי או קפיטליזים חזירי כמו אצל ביבי זה היינו הך השמות שונים אבל התוצאה מיסים הזויים . בתקופת לפיד גם היה צריך להגיש דוח מחזור על סכום מצחיק. אז למה שאנשים ישקיעו פה . אין שום סיבה וכמעט אין שום מניה ראויה הכל הימורים קזינו אחוזת בית
  • 8.
    חחחח 11/12/2020 09:02
    הגב לתגובה זו
    חחחח ולמרות כל מה שצויין השקל המטבע החזק בעולם !!
  • 7.
    YL 11/12/2020 08:33
    הגב לתגובה זו
    מדוע???? לא יתכן ש תנוע של סכום קטן מעלה או מורידה מניה באופן חסר הגיון המשמעות בשעת משבר ריסוק נראה ש בארץ זה יותר משחק של כיסאות מוזיקלים
  • 6.
    אלי 11/12/2020 08:27
    הגב לתגובה זו
    מרווחים מאות מיליונים על חשבון הציבור ונותנים תשואות אפסיות פשוט מרמים וגונבים את ציבור החוסכים בקרוב החגיגה הזו תסתיים דרך התביעות הענק נגד הגופים המנהלים כספי ציבור
  • 5.
    אזרח צופה מהצד 11/12/2020 08:27
    הגב לתגובה זו
    מי שמשפיע על כיוון השוק הם שחקני מעוף שהם עושים בדיוק הפוך ממה שאתה חושב ומרוויחים טונות של כסף. ואם לא הבנת זאת אז אתה מופסד המון.
  • 4.
    שאלה 11/12/2020 08:17
    הגב לתגובה זו
    אם המצב עם הברקזיט הוריד את הבורסות באנגליה אז גם הלישט יורדת בהתאם עכשיו תסביר למה הבורסות אצלנו יורדות והשקל בשיא היסטורי?
  • ריבית אפס מלאכותית מניפולטיבית ובנק מרכזי רוכש אג"ח בכמ (ל"ת)
    זמבלה 11/12/2020 20:28
    הגב לתגובה זו
  • כי אצלינו במדדים יש ים נדלן וביטוח שמחזיק נדלן (ל"ת)
    נחום 11/12/2020 18:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 11/12/2020 08:13
    הגב לתגובה זו
    היא הבורסה הגרועה בעולם בעשור האחרון, וזה בעיקר בגלל שאי אפשר לסמוך על הראשות לניירות ערך וגם בגלל שכמה קרנות גדולות קובעות את ניהול ונזילות השוק, יש הרבה חברות ישראליות טובות בחול שיכלו בקלות להעלות את מדד 35, אבל אין להן סיבה להיכנס לבורסה העלובה שלנו.
  • 2.
    כמה שטויות 11/12/2020 08:10
    הגב לתגובה זו
    תוך שבועיים טרכטנברג הקומוניסט שלף דוח מהמגירה עם העלאת מס הבורסה. תוך שבועיים מחאת הקוטג והעגלות קיבלו גן חינם לגיל 3 שעולה להם כעת כל החיים כמו אוניברסיטה מליגת הקיסוס. תוך שבועיים התקפלו המוחים וכעת לא זוכרים אפילו כמה עולה קוטג . העלאת מס הבורסה גרמה להוצאת הכסף והעברתו לשוק הדירות ניפוח הנדלן שביבי כל כך רצה קרה. והאמת מי שהוציא את כספו וקנה דירה הרויח בגדול בבורסה משלמים מס מהשקל הראשון וכדי לקבל החזרים צריך להגיש דוחות . ובדיור יש פטור ממס. וגם ערך הנכסים עלה. אז ברור שדירה עדיפה על השקעה בבורסה. בנוסף ידם של הפוליטיקאים לא חפה מפשע שישנסקי על הגז ושישנסקי 2 על כיל קציר המלח . ועוד שדידת המשקיעים בדרך של חצי הלאמה ללא פיצוי. אנשים לא טיפשים הבינו מיד מאיזה צד מרוחה החמאה מספיק לראות מה קורה כעת עם רציו ועם כיל ועם בזן איפה שהממשלה מעורבת לא יצמח דשא. שלטון לא יציב זה נכון אבל פתאם יש פריחה של שלום עם מדינות מוסלמיות אז כנראה שיהיו כמה שירויחו מעסקים לאזרח הקטן כבר אין כסף ורבע מכל שקל בבורסה המדינה לוקחת זה שותף "טבעי" לכספנו. הפוליטקאים אשמים לא הפוליטיקה
  • ותוסיף ריבית אפס מזה 12 שנים (ל"ת)
    זמבלה 11/12/2020 20:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הרבה יותר פשוט התקשורת הכלכלית הבלתי אובייקטיבית (ל"ת)
    יעקב 11/12/2020 08:10
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.