הכלכלה שוקעת, המניות בוול סטריט עולות - למה, והאם החגיגה תסתיים?
מאז שנפל התפוח על ראשו של ניוטון בשנת 1666, האנושות מאמינה בחוק הכבידה. אלא שעושה רושם שהחוק הזה לא עובד על שוק ההון, בעיקר בתקופה הנוכחית, בעיקר מאז פרוץ משבר הקורונה.
בשוק ההון הכלכלה יכולה לשקוע כמו אבן, וערך המניות יעלה כמו רקטה, הפוך לכוח הכבידה כפי שמציגים הנתונים בארה"ב. כך למשל עד ל-4 בספטמבר, רגע לפני המימושים (כשמאז השוק שב לעלות) מדד דאו-ג'ונס עלה ב-4.6%, מדד S&P500 עלה ב-14.7% ומדד ה-NASDAQ עלה ב-46.1%.
בינתיים, התמ"ג האמריקני צנח בקצב שנתי של 32.9%, ברבעון השני, וברבעון הראשון של 2020, התמ"ג ירד בכ-5%. מבחינת שיעור האבטלה מדובר על 8.4% כעת. 20 מליון משרות נמחקו, ולאחרונה רק כמחציתן נוצרו מחדש.
גם בשוק הישראלי חוקי הכבידה לא ממש פועלים
ב-12 לפברואר השנה, מדד תל אביב 125 הגיע ל-1,684 נקודות. דובר על תחילת המגפה, וירד ל-1,106 נקודות ב-23 למרץ, ירידה חדה של שליש תוך 39 ימים. אבל אז לפתע פתאום הוא התאושש המדד ועלה ל-1,454 ב-26 לאוגוסט, לפני הירידה לאזור ה-1,370 כעת.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד תל אביב 125 הוא גבוה יותר כעת בכ-150% מרמתו ב-25 בדצמבר 2008, אחרי שהמדד ירד ל-552 נקודות בעקבות המשבר הפיננסי הגלובלי. עם זאת, הוא לא עלה משמעותית בעשור האחרון. כלומר בעוד שמדד הנאסד"ק והמדדים בארה"ב כלל מתנהגים בניתוק מהשטח, אי אפשר לומר את זה על המדד המקומי.
הירידה בתמ"ג ברבעון השני היתה הקשה ביותר מאז קום המדינה. במחצית הראשונה של 2020, הצטמקה כלכלת ישראל ב-10% (שיעור שנתי), אחרי צמיחה בת 3.4% במחצית השנייה של 2019. אצלנו זה כאמור התבטא במדדי המניות, אפשר להתווכח על עצמת ההשפעה.
התפתחות מדד ת"א 125 - עליה של כ-150% ביחס לשיא משבר הסאב-פריים
איך קורה שהמניות עולות והכלכלה מצטמקת?
כיצד רביעיית מניות הטכנולוגיות הגדולות (אפל, גוגל, אמזון, פייסבוק) שוות ביחד 7.1 טריליון דולר – (שני טריליון דולר למניות אפל לבד), כשהצריכה מצטמצמת וכשלציבור מתחיל להיעלם הכסף.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
התשובות מסתבר מגוונות. יש מי שאומר שחיבור העולם הגלובלי לטכנולוגיה מאפשר אין סוף צריכה ובזול, מכל מקום בעולם, כאשר היצע המוצרים הוא כמעט אין סופי. לפיכך בעצם לא קיימת אינפלציה במוצרי הצריכה השונים.
בעוד שבעבר הבנקים המרכזיים נלחמו באינפלציה, כיום הם נלחמים בהאצת עליית קצב המחירים, בעזרת הדפסת המון כסף.
אז האם אין אינפלציה יותר?
יש לנו אינפלציה! אולם לא במחירי מוצרים, אלא במחירי נכסים ונדל"ן. מדד הדיור בישראל עלה מ-250 ב-2010 ל-425 היום. מחירי הנכסים עולים ונחשבים כחלק מרווחת העם, למרות שמעטים נהנים מהם.
בגלל ששער הריבית הוא אפס, ואין אלטרנטיבות סבירות אחרות למשקיעים, הגלגל ממשיך להסתובב, שוב ושוב. למשל, שיעור התשואה לאג"ח ארה"ב, לפרעון בעוד 10 שנים, הוא 0.72%! (הממוצע ההיסטורי על פני השנים הוא 4.43%). לכן, העשירים ממשיכים להתעשר, צוברים מיליארדים ברווחי הון, והשכירים בצרות, מנסים לגמור את החודש, ומיואשים. האם זה יכול להימשך? כנראה שכן.
ולכן שיעור הצריכה בעצם נמצא במגמת עליה ומאפשר לענקיות הטכנולוגיות להמשיך לצמוח כמעט בלי סוף.
מדוע ירדו מחירי המניות בשבוע שעבר?
על פי פרסומים, 'מקורבים' לשוק ההון (גופים מוסדיים גדולים) מכרו הרבה מאוד סחורה לפני סוף השבוע של ה-Labor Day בארה"ב. כרגיל, אחרי שהמקורבים מוכרים בשיא, החובבים מוכרים גם, ומפסידים, אבל בדיוק אז אותם מקורבים קונים בחזרה את המניות במחיר זול יותר.
טריק ידוע, למכור ביוקר לקנות בזול. אבל סברה נוספת היא שחברת סופטבנק היפנית, בעלת חברת הון סיכון הגדולה בעולם Vision Fund, מכרה אופציות רכש – קרן זו ענקית, ומנהלת נכסים בשווי 100 מיליארד דולר, לכן היא יכולה להזיז את השוק.
אבל השאלה הגדולה שעומדת לנגד המשקיעים הקטנים, שאינם נחשבים מקורבים היא האם עדיין כדאי להשקיע? האם השוק מתנהל כבועה? האם היא תתפוצץ? כמו ב-2007/8 או 2000? האם מחירי המניות מנותקים מהכלכלה ומהרווחים הריאליים? אולי. על כך אין תשובה חד משמעית ברורה.
מה שבטוח הוא שככל שיותר אנשים נהנים מהבועה הזו, וככל שהעולם מתקדם. שיטת הדפסת הכסף היא זו שכובשת את השווקים מאפשרת להם לצמוח, לפחות על הנייר ואם מספיק אנשים ממשיכים ליהנות מהמסיבה, היא כנראה לא תסתיים בקרוב, גם אם הכלכלה תמשיך לצנוח".
- 14.פרופסור גורנישט 20/09/2020 16:48הגב לתגובה זוכנראה שגם מלומדים גדולים לא יודעים הכל ולכן הם שואלים,כי אם לא ישאלו איך יידעו ?
- 13.זמבלה 19/09/2020 09:37הגב לתגובה זובמניות
- 12.זמבלה 19/09/2020 09:28הגב לתגובה זואותי לימדו ש"הדפסת המון כסף" גוררת אינפלציה "בעוד שבעבר הבנקים המרכזיים נלחמו באינפלציה, כיום הם נלחמים בהאצת עליית קצב המחירים, בעזרת הדפסת המון כסף."
- 11.צדוק 18/09/2020 06:41הגב לתגובה זובחודש מרץ הבורסה הבינה שמדובר בבהלה מיותרת ממחלה שבקושי הורגת. ולכן החלה ההתאוששות. על הבורסה אי אפשר לעבוד. הבורסה מזמן הבינה את מה שהעולם מסרב להבין.
- 10.ממציאים קורונה ומתעשרים (ל"ת)פרוקטולוג 17/09/2020 07:14הגב לתגובה זו
- 9.דוד 15/09/2020 22:35הגב לתגובה זואוסף דברים שלא אומרים בעצם כלום,תכלס אין תשובה איך כל המניות עולות בזמן שהם אמורות להתרסק.
- זמבלה 19/09/2020 09:33הגב לתגובה זומי שהם המחזיקים יחד הון ענק דוחפים את המניות מעלה במניפולציות - בריבית אפס מלאכותית.
- 8.לרון 15/09/2020 17:40הגב לתגובה זוולבטח בשוק ההון,פעם אמרו שהאינפלציה לא יכולה לרדת מ10%שנתי,בגלל ההצמדות במשק....אז אמרו
- 7.כפי שאני אומרת 3 פעמים בחודש, עד ה-4 לנובמבר, רק עליות. (ל"ת)ליבי 15/09/2020 16:56הגב לתגובה זו
- 6.גיא M 15/09/2020 16:54הגב לתגובה זוגם אין שום שורה תחתונה או מסקנה, רק להמשיך ולשים סימני שאלה לקורא.
- אבל הוא פרופסור (ל"ת)ערק 16/09/2020 11:07הגב לתגובה זו
- 5.שלמה גרינברג 15/09/2020 16:48הגב לתגובה זונראה מה תהיה הצמיחה ברבעון הנוכחי
- 4.ובעצם לא אמר כלום (ל"ת)אמר הרבה 15/09/2020 16:15הגב לתגובה זו
- 3.דוד 15/09/2020 15:56הגב לתגובה זוהמשבר הוא משבר של עסקים פשוטים , מסעדות וכו .זה לא משבר של חברות גדולות שנסחרות בבורסה. מה עוד שחברות אלה התיעלו יותר עי צמצום כא - ומציגות רווחים נאים. אין סיבה שהחגיגה לא תמשך.מכפילי רווח סבירים מאוד בעיקר בתא.
- לרון 15/09/2020 17:42הגב לתגובה זולאיהמשך העליות,הן מצטברות לעיתים זה לוקח זמן,בורסה לא משקפת תמיד כלכלה נקודתית,לאורך זמן כן
- 2.אזרח מודאג 15/09/2020 15:32הגב לתגובה זואם אתה לא מספיק חכם לתת תשובה , אץ תהולל כאדם שמבין
- 1.שרון 15/09/2020 15:14הגב לתגובה זוהפושעים הכלכליים בפדראל ריזרב בפקודת הנשיא המערער בנפשו עמיתו אסון על אמריקה והכלכלה העולמית. ומה מדהים שאף אחד באמריקה לא מנסה לעצור אותם. עם ריקני ונבוב.
- נו נו 15/09/2020 17:45הגב לתגובה זוכנראה את מן הצד הימני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
