באחד הנאומים לקראת סוף הקדנציה שלה, הנגידה האמריקאית, ג'נט יילן, הודתה שהיעדר אינפלציה היא תעלומה שהיא לא מצליחה להבין. מאז, התעלומה נעשתה אפילו יותר גדולה. כי מאז תחילת משבר הקורונה, הבנק המרכזי האמריקאי כמעט הכפיל את המאזן שלו, מ-4 ל-7 טריליון דולרים. ההיסטוריה מלמדת שמדינות אחרות שהדפיסו בקצב כזה, התמודדו עם היפר-אינפלציה של בערך 100 אחוזים בחודש. בארה"ב, האינפלציה בחודשים האחרונים היא שלילית.

לכאורה, העובדה שקצב ההדפסה הוא כל-כך מהיר והאינפלציה כל-כך איטית לא צריכה להיות כזאת הפתעה גדולה. כלכלנים יודעים כבר הרבה שנים שקצב הדפסה מהיר אינו מתורגם תמיד לאינפלציה. למעשה, בראשית שנות ה-80 הציעו שני כלכלנים, סרג'נט (Sargent) וואלאס (Wallace) מודל שמסביר מדוע זה יכול לקרות. הם קראו למודל שלהם "האריתמטיקה הלא-נעימה של מדיניות מוניטרית".

לפי המודל שלהם, מה שקובע את קצב האינפלציה אינו קצב הדפסת הכסף, אלא הציפיות של הציבור לגבי האופן שבו הממשלה תחזיר את חובותיה. הרי כסף הוא בעצם חוב של המדינה לציבור. חוב מאוד זול, כי אין עליו תשלומי ריבית, אבל בכל זאת חוב. לכן, כל עוד הציבור מאמין שהממשלה תטיל בעתיד מסים ותשתמש בתקבולים כדי להחזיר את החובות שלה, לכסף יש ערך, ואין סיבה לאינפלציה. האינפלציה מתחילה כשהציבור מאבד אמון בכוונה של הממשלה להחזיר את החובות שלה. כשזה קורה, הציבור מבין שהערך של הכסף הוא רק הנייר שעליו הוא מודפס, והמחירים מתחילים לעלות.

המודל של סרג'נט וואלאס יכול להסביר לא מעט אירועים היסטוריים. בין היתר, הוא מסביר מצוין את האינפלציה בישראל בשנות ה- 1980. אבל גם המודל הזה לא יכול להסביר למה אין לנו אינפלציה היום.

• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כי לפי האריתמטיקה הלא נעימה, יש שתי אופציות. בראשונה, הציבור צופה שהגידול בחוב האמריקאי הוא זמני, ושבעתיד הקרוב (יחסית) הממשל הולך להעלות את המסים ולהתחיל לסגור את הגירעון. אבל אם זה המצב, איך יכול להיות שהבורסה עולה בקצב כל-כך מהיר? אם הציבור צופה עליות מסים מעבר לאופק, הוא צריך להבין שההתאוששות מהמשבר הזה הולכת לקחת הרבה מאוד זמן. ואם ההתאוששות הולכת להיות מאוד איטית, אין מקום לזה שה-S&P500 יהיה ברמה של סוף 2019, והנאסד"ק יהיה בגבהים שהוא לא היה בהם אף פעם.

האופציה השנייה היא שהציבור לא צופה שום העלאת מסים באופק. אם זה המצב, הציבור אמור לצפות שהחוב של הממשל ימשיך לתפוח, ושלממשל לא תהיה דרך אמיתית להחזיר את החוב. אבל אז הציבור אמור להבין שלדולרים שהוא מחזיק ביד אין הרבה ערך, והאינפלציה אמורה להגיע.

בקיצור, התעלומה היא גדולה, כי יש דיסוננס מוחלט בין העלייה המהירה במדדים, ובין האמון ביכולת של הממשל להחזיר את החובות שלו בלי להעלות את המסים. אז עכשיו יש שלוש אפשרויות: או שלממשל יש איזה טריק שיכול לאפשר לממשלה גם להיות עם חובות גדולים וגם לשמור על הערך של הכסף, או שהציבור יבין בסופו של דבר שעובדים עליו, או שיש איזה מודל כלכלי שלא חשבנו עליו. מי שמתכנן השקעה לטווח של יותר מחצי שנה קדימה צריך להחליט איזה מהאופציות נראית לו הכי נכונה.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

ד"ר אביחי שניר

המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי

לקורא/ת: אם הנושא של שינויי מחירים מעניין אותך, בקישורית הבא תוכל/י להביע דעה. זהו סקר קצר, אנונימי, שמבוצע ע"י קבוצת מחקר אקדמאית בינלאומית, ומטרתה לבחון את עמדות הציבור הישראלי בנושאים הקשורים להתנהגות מחירים.

להלן הקישור