הורדת הריבית בחצי אחוז - לאחוז עד אחוז ורבע - תומחרה במלואה (ואף יותר) וספק אם הייתה מעוררת המולה לו בוצעה במועד שתוכנן לה, בעוד שבועיים. אולם, הקדמת המהלך הכריחה את השווקים לבחור בין היתרונות שבהורדת עלות המימון והגדלת הנזילות - הפד' גם ימשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות בהיקפים גדולים, לבין תחושת הדחיפות, שלא לומר בהילות, שהדבר יצר.

בהודעה גם נכתב שהצעד ננקט למרות שכלכלת ארה"ב חזקה ואיתנה - כפי שאכן רוב הנתונים הכלכליים והמדדים האחרונים מראים. הסיבה הייתה התפשטות נגיף הקורונה, אף כי אין עדיין סימנים של ממש להשפעתו על המשק האמריקאי.

וגם לו היו כאלה – כותב הפד' בהודעתו כי להורדת הריבית האגרסיבית לא יכולה בעצם להיות השפעה על הנגיף והשלכותיו הכלכליות, אלא רק על הסביבה הפיננסית והסנטימנט של המשקיעים. אם כך, למה "לבזבז תחמושת יקרה"? הרי נותרו לו רק שתי הפחותות של חצי אחוז, אם יזדקק להן.

מכל מקום, ספק אם הצליח בהשגת המטרות המשניות הללו, לפחות לפי הירידות שהיו בשוקי המניות למרות ההודעה.

זאת ועוד – הצעד ננקט בתוך לחץ כבד של הנשיא טראמפ להוריד את הריבית – מה שמזכיר אירועים לא רחוקים כל כך. כל צעד שעלול להטיל ספק בחשיבה עצמאית ומדיניות בלתי תלויה של הפד', יזיק לו מאוד בהמשך הדרך ויקשה עליו לשדר את מדיניותו למשקיעים.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כעת, לאחר ההורדה, לא רק הנשיא לוחץ על פאואל וחבריו, אלא גם השווקים, שמשקפים הורדה נוספת, אולי עוד החודש. איך זה מסתדר עם דבריו של פאואל שהמדיניות הנוכחית – כולל הריבית כפי שהיא עכשיו – מתאימה למצב המשק והשווקים?

גם הזיכרון בשווקים פועל "לרעת" הפד'. כולם זוכרים איך בשיא המשבר של 2008 ירדה הריבית בבת אחת מאחוז לרבע אחוז. כיום, הריבית עומדת כאמור על אחוז וחצי – די דומה. אז איזו מידת רצינות יש לייחס לדברי הפד' שהריבית הנוכחית אכן מתאימה?

אך הפד' השיג משהו בכל זאת – הוא אומר כי גם הממשלה והמגזר העסקי יצטרכו לשאת בנטל ולסייע למאמץ המלחמתי. לבית הלבן יש אינטרס ברור לעשות זאת – שנת בחירות – והנשיא יצטרך להבין שלחץ על הפד להוריד עוד ועוד את הריבית לא יספיק הפעם.

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

המגזר העסקי מצדו קיבל סוכריה ויצטרך לעשות מה שעשה כל כך טוב לפני עשור – להתייעל.

ועוד נקודה – זה שהפד' הוריד את הריבית בסבב האחרון פחות ממה שרצו טראמפ והשווקים – פעל לטובתו והוכיח את הצורך לשמור תחמושת לכל "ברבור שחור" שלא יזדמן. כאמור, החוכמה היא להשתמש בה נכון בתנאי אי ודאות.

אין חלוק על כך שנחוצה הקלה מוניטארית כשצעדי ההכלה והריסון שהרשויות תצטרכנה לנקוט כנגד התפשטות הנגיף יביאו בעצמם להאטה חמורה של הפעילות הכלכלית. הצעדים הללו יזיקו בזמן הקצר יותר מהנגיף עצמו. אך שוב, צריך לעשות זאת בתזמונים ובמימונים המדויקים ביותר ולא כולם בטוחים שכך קרה הפעם.

אז איך מהלכים על קו דק בין מתן סיוע לבין יצירת חששות? לא ברור אם הפד הצליח בכך אתמול, אך כלכלת ארה"ב והעולם בכלל יצטרכו אותו שוב בתור מבוגר אחראי עוד זמן רב. במשבר 2008 ניתן היה לדעת "מי האויב" ולאמוד פחות או יותר את מידת הנזק שגרמה קריסת שוק המשכנתאות. הטיפול היה כואב – אך שיטתי. במקרה שלנו – עדיין רב הנסתר על הגלוי. האם "האויב" חשף את כל הקלפים כבר?

סין אמנם מגלה סימנים של חזרה לשגרה, אך אירופה וארה"ב חוטפות את הגל השני. האם נעבור ממצב של אין מי שייצר למצב של אין מי שייקנה? בתנאים האלו, הפד' יצטרך להיות שם והשווקים ירצו אותו בטוח, סמכותי וערני.

הכותב הוא רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות