פאואל
צילום: gettyimages
דעה

הורדת הריבית לא בלמה את הירידות בוול סטריט, אז מה יצא מזה?

הפד נתפס אתמול במצב בלתי אפשרי והתוצאה ניכרה בתגובת השווקים; הורדת הריבית תומחרה במלואה בשוק וספק אם הייתה מעוררת המולה לו בוצעה במועד שתוכנן לה - בעוד שבועיים

רונן מנחם | (1)

הורדת הריבית בחצי אחוז - לאחוז עד אחוז ורבע - תומחרה במלואה (ואף יותר) וספק אם הייתה מעוררת המולה לו בוצעה במועד שתוכנן לה, בעוד שבועיים. אולם, הקדמת המהלך הכריחה את השווקים לבחור בין היתרונות שבהורדת עלות המימון והגדלת הנזילות - הפד' גם ימשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות בהיקפים גדולים, לבין תחושת הדחיפות, שלא לומר בהילות, שהדבר יצר.

בהודעה גם נכתב שהצעד ננקט למרות שכלכלת ארה"ב חזקה ואיתנה - כפי שאכן רוב הנתונים הכלכליים והמדדים האחרונים מראים. הסיבה הייתה התפשטות נגיף הקורונה, אף כי אין עדיין סימנים של ממש להשפעתו על המשק האמריקאי.

וגם לו היו כאלה – כותב הפד' בהודעתו כי להורדת הריבית האגרסיבית לא יכולה בעצם להיות השפעה על הנגיף והשלכותיו הכלכליות, אלא רק על הסביבה הפיננסית והסנטימנט של המשקיעים. אם כך, למה "לבזבז תחמושת יקרה"? הרי נותרו לו רק שתי הפחותות של חצי אחוז, אם יזדקק להן.

מכל מקום, ספק אם הצליח בהשגת המטרות המשניות הללו, לפחות לפי הירידות שהיו בשוקי המניות למרות ההודעה.

זאת ועוד – הצעד ננקט בתוך לחץ כבד של הנשיא טראמפ להוריד את הריבית – מה שמזכיר אירועים לא רחוקים כל כך. כל צעד שעלול להטיל ספק בחשיבה עצמאית ומדיניות בלתי תלויה של הפד', יזיק לו מאוד בהמשך הדרך ויקשה עליו לשדר את מדיניותו למשקיעים.

כעת, לאחר ההורדה, לא רק הנשיא לוחץ על פאואל וחבריו, אלא גם השווקים, שמשקפים הורדה נוספת, אולי עוד החודש. איך זה מסתדר עם דבריו של פאואל שהמדיניות הנוכחית – כולל הריבית כפי שהיא עכשיו – מתאימה למצב המשק והשווקים?

גם הזיכרון בשווקים פועל "לרעת" הפד'. כולם זוכרים איך בשיא המשבר של 2008 ירדה הריבית בבת אחת מאחוז לרבע אחוז. כיום, הריבית עומדת כאמור על אחוז וחצי – די דומה. אז איזו מידת רצינות יש לייחס לדברי הפד' שהריבית הנוכחית אכן מתאימה?

אך הפד' השיג משהו בכל זאת – הוא אומר כי גם הממשלה והמגזר העסקי יצטרכו לשאת בנטל ולסייע למאמץ המלחמתי. לבית הלבן יש אינטרס ברור לעשות זאת – שנת בחירות – והנשיא יצטרך להבין שלחץ על הפד להוריד עוד ועוד את הריבית לא יספיק הפעם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המגזר העסקי מצדו קיבל סוכריה ויצטרך לעשות מה שעשה כל כך טוב לפני עשור – להתייעל.

ועוד נקודה – זה שהפד' הוריד את הריבית בסבב האחרון פחות ממה שרצו טראמפ והשווקים – פעל לטובתו והוכיח את הצורך לשמור תחמושת לכל "ברבור שחור" שלא יזדמן. כאמור, החוכמה היא להשתמש בה נכון בתנאי אי ודאות.

אין חלוק על כך שנחוצה הקלה מוניטארית כשצעדי ההכלה והריסון שהרשויות תצטרכנה לנקוט כנגד התפשטות הנגיף יביאו בעצמם להאטה חמורה של הפעילות הכלכלית. הצעדים הללו יזיקו בזמן הקצר יותר מהנגיף עצמו. אך שוב, צריך לעשות זאת בתזמונים ובמימונים המדויקים ביותר ולא כולם בטוחים שכך קרה הפעם.

אז איך מהלכים על קו דק בין מתן סיוע לבין יצירת חששות? לא ברור אם הפד הצליח בכך אתמול, אך כלכלת ארה"ב והעולם בכלל יצטרכו אותו שוב בתור מבוגר אחראי עוד זמן רב. במשבר 2008 ניתן היה לדעת "מי האויב" ולאמוד פחות או יותר את מידת הנזק שגרמה קריסת שוק המשכנתאות. הטיפול היה כואב – אך שיטתי. במקרה שלנו – עדיין רב הנסתר על הגלוי. האם "האויב" חשף את כל הקלפים כבר?

סין אמנם מגלה סימנים של חזרה לשגרה, אך אירופה וארה"ב חוטפות את הגל השני. האם נעבור ממצב של אין מי שייצר למצב של אין מי שייקנה? בתנאים האלו, הפד' יצטרך להיות שם והשווקים ירצו אותו בטוח, סמכותי וערני.

הכותב הוא רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג 17/03/2020 19:01
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.