שנת תשע"ט ננעלה עם עליות קלות במדדי המניות בארץ ובחו"ל, אבל גם עם הרבה חששות של משקיעים ולא מעט אי וודאות. האם מלחמת הסחר תמשיך לטלטל את העולם, מה יהיה גורל הברקזיט ואיך כל זה עשוי להשפיע על תיקי ההשקעות שלנו?

שנת תש"פ תתפוס את מקומה של תשע"ט רוויות התהפוכות ואי הוודאות. בשנה החדשה, כמה מהשאלות הגדולות של השנה החולפת אמורות לקבל סוף סוף תשובה – אך עדיין לא ברור אם השווקים יאהבו את התוצאה. נכון לעכשיו, קריאה מעמיקה של המפה מעלה לא מעט גורמי סיכון, שמדגישים את הצורך בהתנהלות זהירה וצופה פני עתיד.  

מלחמת הסחר בין שתי הענקיות טלטלה את העולם כולו

בשנה החולפת, הגורם שלהערכתנו השפיע יותר מכל השאר על השווקים בעולם היה מלחמת הסחר המתחממת בין ארה"ב לסין. כל ציוץ של טראמפ או תגובה סינית טלטלו את השווקים, והעלו במידה ניכרת את "מפלס הפחד" הכולל של המשקיעים, לנוכח ההאטה העולמית שנבעה גם ממלחמת הסחר.

החששות שעוררה מלחמה זו גרמו גם לבנק הפדרלי לשנות את המדיניות שלו, ולראשונה זה 11 שנים הוריד הבנק את הריבית בארה"ב ב-0.25%, לנוכח "אי הודאות המתגברת", כדברי ראשי הפד, ואותת על כוונתו להמשיך לתמוך בכלכלה, אם יהיה צורך, באמצעות הפחתות ריבית נוספות.

• מטא תקים מרכז נתונים ב-50 מיליארד דולר
• לאחר עסקת אינטל: טראמפ רוצה נתח גם מלוקהיד מרטין
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה הלאה? בשנה הקרובה, ימשיכו השווקים לעקוב מקרוב אחרי מלחמת הסחר הזו – בתקווה לרגיעה וחזרה לשיט רגוע על מי מנוחות, אך קיימת גם האפשרות שהן טראמפ והן הסינים יקצינו עמדות, וכך יפגעו בשווקים הגלובליים, וגם במדינות שלהם עצמם.

איך תרצו את הברקזיט שלכם - רך או קשה?

סוגיה נוספת שמעיבה על השווקים כבר לא מעט זמן היא הברקזיט שבו תמכו אזרחי בריטניה כבר בסוף 2016, אך הפוליטיקאים העומדים בראשם עדיין לא הצליחו להסכים על מתווה מסודר לפרישה מהאיחוד. ראש הממשלה תרזה מיי התייאשה ופרשה, ולמשרדה נכנס בוריס ג'ונסון, מתומכי הברקזיט הבולטים – אך גם הוא נתקל באתגרים רבים.

מה הלאה? ראש הממשלה החדש מבטיח שבתאריך הקובע, 31 באוקטובר 2019, תצא בריטניה מהאיחוד – בין אם בטוב (בהסכם עם האיחוד, מהלך שנקרא "ברקזיט רך") ובין אם ברע – בלי הסכם, ב"ברקזיט קשה".

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

היקפי הסחר בין ישראל ובריטניה צומחים בכל שנה ולהערכתנו תהליך ה"הברקזיט" עתיד להשפיע בצורה ניכרת על העסקים הישראליים הפועלים עם המדינה. הממשלה הבריטית פועלת בימים אלה להגיע להסכמים עתידיים בתנאים הנוכחיים ובכך להקל על העסקים הללו.

ישראל עדיין מחכה לממשלה יציבה

גם הפוליטיקה הישראלית נהפכה לשדה מוקשים, כאשר גם לאחר הבחירות השניות לכנסת , עדיין קיימת חוסר בהירות באשר לממשלה שתקום, המצב הזה, של שתי מערכות בחירות בתוך פחות משנה, ללא ממשלה יציבה שיכולה לקבל החלטות לטווח הארוך, גרם להפסד כלכלי ואובדן ההזדמנות לקדם מהלכים ורפורמות נחוצות, תוך טיפול בבעיות בוערות כמו הגירעון הממשלתי התופח (כ-4%, נכון להיום), משבר הדיור ומערכת הבריאות.

מה הלאה? הקמת ממשלת אחדות רחבה ויציבה , עשויה לנקוט בצעדים וברפורמות הנחוצות על מנת להחזיר את ישראל למתווה של צמיחה גבוהה.

חשוב לציין שאחד המהלכים המשמעותיים של הממשלה החדשה העשוי להפחית את הגירעון הוא הגדלת המסים או לחילופין ביטול פטורים.

בא לשכונה נגיד חדש

בתנאי אי ודאות אלה, מבפנים ומחוץ, גם נגיד בנק ישראל התחלף, כאשר את מקומה של קרנית פלוג ירש פרופ' אמיר ירון. בשל הזמן הקצר שהוא מכהן בתפקיד, קשה להצביע על מהלך משמעותי שהוביל ירון, אך נראה כי הוא ממשיך את הקו של קודמיו .

מה הלאה? ניתן להעריך כי הנגיד ימשיך לשמור על הריבית האפסית, ויפעל בניסיון להחזיר את האינפלציה לתחום היעד (3%-1%). זאת, בין היתר באמצעות טיפול בסוגיית שער סל המטבעות מול השקל שנמצא בחודשים האחרונים בשיא של כל הזמנים ומקשה מאוד על כלכלה הישראלית, המורכבת ברובה מייצוא.

סימנים של האטה

מכל הסיבות הללו, אין זה מפתיע שמדדי המניות ברחבי העולם נותרו כמעט ללא שינוי בשנה העברית החולפת – ובמיוחד בחודשים האחרונים, כאשר סימני האטה מופיעים סביב העולם. כך למשל, במדינות רבות ירדו מדדי מנהלי הרכש למגזרי הייצור אל מתחת לקו ה-50 נקודות, דבר המצביע על התכווצות בפעילות הכלכלית בענפי הייצור.

סיבה גדולה יותר לדאגה היא הירידה שנרשמה גם במדדי מנהלי הרכש למגזרי השירותים ברחבי העולם, לסביבת ה-50 נקודות. זוהי נורת אזהרה משמעותית, שכן ב-20 השנים האחרונות, מגזרי השירותים לסוגיהם היו חלק גדל והולך מהתמ"ג של כל מדינה משמעותית, זאת בשל ההתפתחות הטכנולוגית האדירה – שהעבירה עוד ועוד משרות מתחומי הייצור לתחומי השירותים, לפחות בכלכלות המערב. תופעה דומה מתרחשת גם בשווקים המתעוררים, אך באופן איטי יותר.

נתונים כלכליים נוספים כמו סקרי צרכנים, נתוני צריכה של מוצרים ברי קיימא ועוד מעידים אף הם שאנו מצויים בתחילתה של האטה עולמית מסונכרנת, כאשר לא ברור כרגע אם זו תתפתח למיתון קשה, או ל"נחיתה רכה" שבסופה חזרה לצמיחה.

כולנו זוכרים למי ניתנה הנבואה, אך בכל זאת, נפרוש כאן תחזית צנועה, גם אם קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה יילד יום. במבט גלובלי, אנו צופים כי ב-12 החודשים הקרובים, השווקים ימשיכו להתאפיין בתנודתיות גבוהה ועצבנות, כשהמשקיעים יעקבו מקרוב אחרי הגורמים שציינו כאן – בדגש על ההתפתחויות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, וגורל הברקזיט. אירועים גיאו-פוליטיים נוספים ברחבי העולם עשויים להשפיע על מחירי סחורות, למשל נפט. עוד גורם חשוב שכדאי לזכור הוא שארה"ב כבר מתחילה להתכונן לבחירות של נובמבר 2020 – בהן צפוי טראמפ להתמודד שוב.

בישראל, המשקיעים יישאו את עיניהם הן לתוצאות הבחירות ולאפשרות להקים ממשלה יציבה שתקדם רפורמות חשובות, והן להיבט הביטחוני עם התחממות מורגשת שנרשמה בגזרות השונות בחודשים האחרונים.

להערכתנו, ללא הסכם סחר כזה או אחר שיוריד את מפלס המתיחות בין ארה"ב לסין וישחרר את "צוואר הבקבוק" שנוצר בהשקעות של חברות ברחבי העולם, וללא סימנים לשינוי כיוון חיובי בכלכלה העולמית במהלך השנה הקרובה וחזרה לצמיחה, יתקשו מדדי המניות להשיג תשואה חיובית משמעותית. בתקופה כזו, חשוב יותר מתמיד להיות עם אצבע על הדופק של השווקים המשתנים במהירות, כדי להגיב בזמן לכל אירוע – ולהפוך את הניהול האקטיבי לאפקטיבי מתמיד.