חיים ונציה דעות
צילום: BizPortal
דעה

האם הביטקוין יתנהג כמו אמזון?

לאמזון לקח 10 שנים עד שהיא חזרה למחיר השיא שלה בבועת דוט.קום - האם המטבע הוירטואלי מסוגל לעשות מהלך דומה? // דעה
חיים ונציה | (14)

מי שקנה את מניית אמזון ב-1999, בשיאה של בועת הדוט.קום, הרוויח פי 15 על כספו מאז ועד היום. זו תשואה שנתית נאה של 28% למי שהחזיק במניה עשרים שנה עד היום. כמובן שאלו שעשו תשואה נאה בהרבה הם אלו שרכשו את המניה בשנתיים שאחרי כן, לאחר שהמניה נפלה ב-90%. הם הרוויחו פי 100 וגם פי יותר מ 200 על ההשקעה שלהם. הרחקנו לאמזון של תחילת המילניום כדי לראות אם ניתן להשוות אותה ואת בועת הדוט.קום של אז לביטקוין ולבועת הקריפטו של ימינו.

 

לאלו שלא חוו או לא זוכרים מה קרה אז, נספר כי התפתחות בועת הדוט.קום בסוף שנות ה-90' לוותה בתחושה של חדשנות אין סופית. ההתרגשות שאחזה אז במשקיעים לא נבעה רק מהעליות בשערי המניות ומתחושת העושר שבאה מהרווחים בבורסה. היתה ממש אווירה של שינוי ושל הזדמנויות חדשות שהאינטרנט מביא איתו. גם בועת הביטקוין, שהתנפחה למימדים לא הגיוניים רק לפני שנה, הוזנה על ידי משקיעים נרגשים שזיהו הזדמנויות חדשות בתחום חדש שאין בו מגבלות עדיין. תחום שקורא תיגר על הבנקים ושליטתם בחיינו.

מהו בעצם ביטקוין ומה תפקידו?

נגיד שתרצו מחר להעביר 10 אלף דולר ליפן. תצטרכו לפנות קודם כל ל-"ציפי מהסניף". תצטרכו להביא אישורים, לתת הסברים ולשלם עמלות גבוהות ואולי גם ינכו לכם מס שלאחריו תדרשו לדווח. זה התהליך בישראל, מדינה מתקדמת עם תשתית בנקאית מפותחת. רוב אזרחי העולם אינם חשופים לתשתית כזו ואינם יכולים לבצע העברה כזו כלל, גם אם ירצו לשאת בעלויות ובבירוקרטיה כפי שנדרשת מאיתנו. הבעיה היא שאין לנו שליטה אפקטיבית מלאה על הכסף שלנו. אנחנו לא יכולים לעשות איתו מה שאנחנו רוצים אף שהוא שלנו. אנחנו צריכים לעבוד דרך מתווכים יקרים ובירוקרטיה מיסויית מתסכלת ואנחנו מוגבלים לשעות העבודה של הבנקים והמוסדות השלטוניים.

 

את זה בא הביטקוין לפתור. הביטקוין מאפשר לכל אחד לשמור את כספו בביטחון סביר ולבצע איתו פעולות בעלויות נמוכות ובכל זמן. טכנולוגית הבלוקצ'יין שעומדת מאחורי הביטקוין מאפשרת לראשונה לעלות נכסים על ענן ולשלוט בהם כמו בקבצי התמונות, הסרטים ושאר הקבצים החשובים לנו. פעם החזקנו את "רכושנו" הדיגיטלי בדיסקים וקלטות ושמרנו דוחות וניירת בתיקיות. היום אנו מרגישים נח לשמור את כל זה בקבצים על הענן. טכנולוגית הבלוקצ'יין מאפשרת לנו לראשונה לשמור גם נכסים בעלי ערך על הענן.

טכנולוגית בלוקצ'ין ושמירה על ענן

ישנו הבדל גדול בין שמירת קבצים לשמירת נכסים על ענן. כאשר אנו שומרים קבצים, אנו בעצם מעתקים אותם. שמירת הקובץ יוצרת מצב שהוא נמצא גם אצלנו וגם במקום בו הוא נשמר. קל להבין מדוע שיטה של שמירה שיוצרת העתקה ושכפול אינה מתאימה לנכסים בעלי ערך. את זה בדיוק פותרת טכנולוגית הבלוקצ'יין, שבלי להיכנס לפרטים, היא מאפשרת לנו לשמור ולהעביר נכסים דיגיטליים מבלי שהם ישוכפלו ובביטחון רב.

פעם מי שרצה להתנהל בקלות עם נכס נזיל רב ערך, היה לוקח שקיק מבד ומכניס לתוכו יהלומים ומחביא אותו. הביטקוין מאפשר היום לעשות בדיוק את זה, באנונימיות, בלי שאלות ועם בטחון. זו יכולת שלא היתה קיימת עד היום ואנשים לא יוותרו על יכולת חדשה אם היא בטוחה ועובדת.

צריכים להודות שהשימוש בטכנולוגית הבלוקצ'יין שמאחורי הביטקוין  הוא עדיין לא נפוץ. זאת משום שרכישת נכסים קריפטוגרפים, ניהולם ושמירתם בארנקים ייעודיים הם משימות לא פשוטות הדורשות הבנה ומיומנות מסוימת שעדיין לא נפוצה. כך שגם אלו שכבר מיומנים, נתקלים בקושי רב לפעול מול כאלו שעדיין לא נחשפו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המצב מזכיר את הדואר האלקטרוני בראשית דרכו. בהתחלה רק למעטים היתה כתובת אימייל והיה קשה מאוד לגרום לאנשים להבין לשם מה צריך כתובת כזו ומדוע מכשיר פקס פשוט לא יכול לעשות את העבודה באותה קלות? היום זה נשמע מצחיק, אבל בתחילת הדרך אנשים היו משתמשים במייל שלהם כמו בפקס. הם היו מדפיסים ומתייקים את האימיילים בקלסרים כמו שהם היו רגילים עם מכתבים ופקסים.

מי חשב שיבוא יום והאימייל ישמש אותנו להעברה לא רק של מסרים אלא גם מוסיקה, סרטים, ספרים ומצגות? מישהו אז תאר שהתהליך המסובך של התקנת מייל על המחשב ושימוש בו יהפכו להיות היום ברמת שליטה וביצוע של כל סבתא?

מה בהמשך?

טכנולוגית הבלוקצ'יין והביטקוין נמצאים היום במקום בו עדיין לא מבינים עד הסוף מה ניתן לעשות איתם. זה מפחיד את הבנקים והרגולטורים שמגייסים את אותם "Bad guys" של תחילת עידן האינטרנט. אלו הם הפדופילים, הטרוריסטים, סוחרי הסמים והפושעים שעצם הזכרתם בהקשר של הביטקוין אמור להרתיע את הציבור הרחב מלהשתמש במטבעות קריפטוגרפים.

 

אבל הביטקוין לא נעלם והוא גם לא יעלם. אנחנו רק בתחילת הדרך והתנפחות בועת הקריפטו בשנה שעברה ביטאה את ההתלהבות של אלו שנחשפו לעולם החדש הזה. ההתרגשות של המשקיעים והיזמים נבעה מהזדמנויות החדשות שנוצרו ומהיכולת לשלוט בנכסים בצורה בטוחה יותר. גם בועת הדוט קום התנפחה על ידי מתלהבים וחולמים שראו ודמיינו את העולם החדש של האינטרנט. בחלק מהמקרים, כמו במקרה של אמזון, הם צדקו, אף שאיש לא יכול היה לדמיין אז לאן תגיע אמזון אחרי 20 שנה.

 

גם עכשיו, איש לא יכול לדמיין לאן יתפתח שוק המטבעות הקריפטוגרפים. אבל אנחנו יודעים ממש כפי שידענו כשהאינטרנט נכנס לחיינו, שעומד לבוא שינוי שקשה לצפות איך הוא ישפיע. השינוי הזה, קרוב לוודאי יצור ביקוש לנכסים קריפטוגרפים וכנראה גם למטבע שהתחיל את הכל, הביטקוין.

לאמזון לקח 10 שנים עד שהיא חזרה למחיר השיא שלה בבועת הדוט קום. כלל לא בטוח שאותו הדבר יקרה גם לביטקוין, שנסחר עכשיו במחיר של 3,500 דולר וקשה לראות אותו חוזר למחיר השיא של כ-20 אלף דולר. אבל אם מהפכת הבלוקצ'יין אכן תשנה את עולם הבנקאות והטיפול בנכסים, אז כנראה שמחירי חלק מהמטבעות הקריפטוגרפים היום יזכרו לנו כפי שאנו זוכרים את מחירי הרצפה של אמזון  אחרי המפולת של שנת 2000.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ביט 17/02/2019 16:44
    הגב לתגובה זו
    מסבירה את העניין בפשטות
  • 9.
    תומך ב4 עסקאות לשניה 13/02/2019 13:58
    הגב לתגובה זו
    בסוף 2017 לא ניתן היה אפילו לקנות ביטקוין במשך 5ימים משום שקצב הכתיבה לבלוקציין לא עמד בביקוש. מי שרוצה למכור קפה ולקבל אישור לעסקה בעוד 5 ימים יסכים להשתמש בביטקוין. בקיצור זה לא יתפוס בהיקף של סחר עולמי וישאר בהיקף השימוש של הפשע הבינלאומי בעיקר. נדרשת טכנולוגיה שונה.
  • 8.
    בבר 13/02/2019 01:22
    הגב לתגובה זו
    בטח לא כזה כסף שאם איבדתי את הסיסמה או שקרה לי משהו הוא אובד לעד ובטח לא כזה שמתעד כל עסקה שעשיתי בו לעד.
  • 7.
    חיים 12/02/2019 09:31
    הגב לתגובה זו
    זה היה ראוי לציין אם זה היה נכון :-)
  • 6.
    דני 12/02/2019 06:11
    הגב לתגובה זו
    ראוי לציין שהכותב שותף בקרן גידור שמשקיעה במטבעות דיגיטליים.
  • יניב67 13/02/2019 23:39
    הגב לתגובה זו
    הייתי בטוח שהוא משקיע בפורקס
  • 5.
    כל מילה בסלע ... (ל"ת)
    צחי 10/02/2019 23:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רון 10/02/2019 18:58
    הגב לתגובה זו
    כתבה מצויינת, אני קונה עוד ביטקויין!!
  • הביטקוין 11/02/2019 19:05
    הגב לתגובה זו
    עלות יצירה של ביטקוין ביא מאות דולרים והוא פשוט לא אלטרטיבה נכונה לכסף שאמור לעבור בקלות ובמהירות. אבל בטוח שבעתיד ייצרו מטבעות קריפטו עם טכנולוגיה טובה יותר ולהם שייך העתיד.
  • יניב67 13/02/2019 23:34
    ואולי טכנולוגית הבלוקצ'יין המשודרגת הזו תהיה חלק מרשת הביטקויין...
  • 3.
    אתה הבנת את זה ברוך? (ל"ת)
    א 10/02/2019 18:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למה צריך שיש כסף מהמדינה את השטות הזות (ל"ת)
    פליב 10/02/2019 17:40
    הגב לתגובה זו
  • יניב67 13/02/2019 23:37
    הגב לתגובה זו
    1. אם אתה גר במדינה כמו וונצואלה או ארגנטינה אז את לא מאמין לא במדינה ולא בכסף שלה (כך גם בעוד מדינות רבות אחרות).2. מאפשר לך לשלוט באמת בכסף שלך
  • 1.
    נקודה למחשבה (ל"ת)
    ברקת 10/02/2019 15:47
    הגב לתגובה זו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.