בקבוק תרופות ביומד תרופה
צילום: Istock
דעה

סקטור הביומד בדרך לסחרור - טבע בצרות?

ברקע לסיום חגיגת הכסף הזול, סקטור הביומד עשוי להיות הבא בתור אחרי הנדל"ן והסחורות. טבע, פריגו, מיילן , אופקו ופלורסיטם צפויות לעמוד כעת במרכז
עמית נעם טל | (13)

כפי שאנו טוענים מתחילת השנה, בעולם בו לבנקים המרכזיים תפקיד משמעותי בשווקים, כמעט לכל תנועה בשווקים יש הסבר די פשוט – שינוי במאזנים של הבנקים המרכזיים הגדולים. לנוכח זאת, נראה כי הפרמטר החשוב ביותר כעת הוא הצפי של הרכישות של הבנקים המרכזיים, שממשיך לאותת ש"חגיגת הכסף הזול" שהתרחשה בשנתיים האחרונות בדרך לסיום.

לאחר הזרמות שיא במהלך השנתיים הקודמות, 2018 מאופיינת בירידה יחסית בתמיכה של הבנקים המרכזיים, בעיקר בגלל תהליך צמצום המאזן שמבצע הפד'. חשוב לציין כי למרות שהפד' מצמצם את מאזנו, המאזן המצרפי של 5 הבנקים המרכזיים הגדולים עדיין חיובי. כל זה צפוי להשתנות בעוד כחודש וחצי, כאשר הבנק המרכזי באירופה (ECB) צפוי לסיים את תוכנית הרכישות שלו, והמאזן הכולל צפוי להתחיל לרדת באופן משמעותי לראשונה מאז 2008.

המאזן של 5 הבנקים המרכזיים והצפי לחודשים הקרובים: חגיגת הכסף הזול בשווקים בדרך לסיום (או כך לפחות מתעקשים בבנקים המרכזיים)

נזכיר כי מהלך נוסף בהקשר לבנקים המרכזיים צפוי להתרחש כבר מחר, כאשר הפד' צפוי לצמצם כ-17 מיליארד דולר נוספים משוק האג"ח הממשלתי.

הירידה היחסית ב-2018 בתמיכת הבנקים המרכזיים כבר מורגשת בשווקים. אחרי השווקים המתעוררים בתחילת השנה, בחודשיים האחרונים אנו את סקטור הנדל"ן האמריקני שמבצע תנודה חדה למטה, ובימים האחרונים זהו סקטור הסחורות שנכנס לסחרור (לכתבה המלאה). וכעת השאלה המעניינת היא מי הסקטור הבא?

סקטור הביומד האמריקני היה יציב יחסית בחודשים האחרונים, אך הוא עשוי להיות הבא בתור. חלק נכבד מהכסף הזול שזרם בעולם בעשור האחרון הגיע לשוק הביומד בעולם שהציע חלומות גדולים עבור המשקיעים. כאשר הכסף הזול נעלם מהשוק המשקיעים עשויים למצוא את עצמם עם החלומות בלבד.

הגרף הטכני מאשר את הצפי לתנודה חדה בסקטור. תעודת הסל IBB העוקבת אחר הסקטור מציגה תבנית מעניינת המזכירה תבנית של "התפוצצות בועה". שבירה של ממוצע נע 200 בגרף השבועי, ממוצע שתמך בסקטור בשנים האחרונות, עשוי להיות הטריגר להוצאת התבנית לפועל.

גרף תעודת הסל IBB: הדמיון למבנה הקלאסי של "בועה" צריך להדאיג את המשקיעים בסקטור

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    חנני 17/11/2018 11:18
    הגב לתגובה זו
    משקיעים שאינם מכילים שינויים ימצאו עצמם בסטטיסטיקה של 90 אחוז. מפסידנים וחבל.....
  • 12.
    אייל 15/11/2018 23:30
    הגב לתגובה זו
    סקטור הביומד בעל הסימול xbi ירד 12% מתחילת השנה והיום עלה ב 3.5% . הסקטור הזה הוא בעל אופי דפנסיבי ואני מעריך שמעכשיו עד סוף השנה הוא יעלה יותר מסקטורים אחרים . המגמה בו תהיה למעלה ולא למטה.
  • 11.
    הכתבות מעולות ותורמות המון ! כל הכבוד (ל"ת)
    אדם 15/11/2018 17:27
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אגב 15/11/2018 06:51
    הגב לתגובה זו
    כנראה משהו רוצה לעשות סיבוב בביומד טבע נראת טוב עם הדרך למעלה
  • 9.
    בני 15/11/2018 03:22
    הגב לתגובה זו
    הוא טועה לאורך כל השנים
  • 8.
    sbh 14/11/2018 21:45
    הגב לתגובה זו
    אין לה הרבה לאן לרדת מדשדשת בסביבות המאה שזה לא רחוק מהתמיכה שלה ב5 שנים אחרונות אחרי שירדה 20 אחוז. איסתרא בלגינא קישקיש קריה.
  • 7.
    לכותב המאמר 14/11/2018 21:03
    הגב לתגובה זו
    מה קרה? רוצה לקנות מניות בזול? לביומד אין הרבה לאן ליפול יותר. הכיוון הוא למעלה ולא למטה, אז מספיק עם האינטרסנטיות שלך.
  • 6.
    זה דווקא הסקטור עם האפסייד הגבוה ביותר (ל"ת)
    אבי 14/11/2018 14:53
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    האם ? 14/11/2018 14:30
    הגב לתגובה זו
    הביומד וכול ענף הפארמה חווה כבר כ-3 שנים ירידות. זה קורה כול 15 שנה 10 שנים עולה 5 שנים יורד או מדשדש, כרגע מדשדש לקראת עלייה . מי שכתב את הכתבה חכם בהפוך אומרים למכור שהם יקנו . לא מזמן כאן באתר נתנו ראיון ששני סקטורים חזקים עומדים לעלות וכדאי להשקיע אחד מהם הוא הפארמה הביומד יותר זה מחקרים. בחו"ל כול המשקיעים הגדולים וקרנות הגידור קונות מניות ותעודות סל פארמה, תשאלו את באפט שקונה בטבע ואת ביל קרוס בעל קרן הגיור האג"ח הגדולה בעולם ,
  • 4.
    אייל 14/11/2018 14:22
    הגב לתגובה זו
    הסקטור שסימולו הוא xbi ירד כ 8.5% מתחילת השנה . מאחר שהוא סקטור דפנסיבי שמכיל חברות פארמה מבוססות רבות - הסקטור צריך כעת לעלות ולא לרדת . כנ"ל לגבי ibb
  • 3.
    ביומד 14/11/2018 13:17
    הגב לתגובה זו
    את ההתנפלות על הסקטור ראינו עוד בימי אובמה ובימי הילרי קלינטון והנגידה בארהב שכל פעם הצהירה שהענף מנופח. מאז זרמו הרבה מים בירדן טבע מרוסקת כנ"ל אופקו ופלוריסטים היתה כבר בשער 1800 אחכ הגיעה ל 700 בשיא ושוב ירדה. מישהו רוצה לעשות קופה כעת על מניות הביומד אני לא אקנה מניות ביומד אפילו לא בשקל. אפילו הקזינו בורנה מנוהל ביותר הגינות מהקזינו בבורסה כל כתבה מטרתה להשיג משהו. אין שום סיבה לירידה בפלוריסטים שהוזכרה פה בכתבה. די לבולשיט
  • 2.
    גלי 14/11/2018 13:01
    הגב לתגובה זו
    אופקו, פריגו, טבע כולן ירדו בעשרות אחוזים!
  • 1.
    האם ישמי שיודע -על =ת"ס שורט=על מגזר הביומד ? בתודה (ל"ת)
    כותב 14/11/2018 12:58
    הגב לתגובה זו
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.