על שוק המניות שמסתמן כאפיק השקעה מבטיח

ניר חצב |

המחצית הראשונה של שנת 2017 הייתה מוצלחת למדי עבור אפיק האקוויטי באירופה. מדד ה-Stoxx600 החזיר בחצי הראשון של השנה תשואה דולרית של 13.6%, לעומת תשואה דולרית של כ-10.3% במדד ה-MSCI ACWI הגלובאלי. בדרך לתשואת היתר, הצליח שוק המניות האירופאי להתגבר על אי וודאות פוליטית ובעיקר, על הבחירות הכלליות בצרפת, שסומנו בתחילת השנה כ"מוקש" אפשרי, אך עברו בשקט יחסי וללא זעזועים משמעותיים. מדדי המניות בספרד, שוויץ, גרמניה וצרפת בלטו לטובה, כשברמה הסקטוריאלית, היו אלה מגזרי הטכנולוגיה, הצריכה הבסיסית והתעשייה, שהחזירו ביצועי יתר. אנו מאמינים כי ישנן סיבות טובות להאמין ששוק המניות האירופאי יהיה מאפיקי ההשקעה המצטיינים גם המחצית השנייה של השנה.

תמונת המאקרו מתבהרת

בחודשים האחרונים חל שיפור משמעותי בגזרת המאקרו באירופה. קצב הצמיחה מואץ (הצמיחה השנתית באיחוד האירופי ברבעון הראשון הייתה 2.1% - הגבוהה ביותר מאז הרבעון הרביעי של 2015), שיעורי האבטלה יורדים (שיעור האבטלה הנוכחי באיחוד האירופי הוא הנמוך ב-8 השנים האחרונות) ונתוני הסנטימנט חזקים במיוחד (מדד מנהלי הרכש המשולב בגוש האירו הגיע ברבעון השני לרמתו הגבוהה ביותר ב-6 השנים האחרונות). כתוצאה מכך, קרן המטבע העולמית העלתה באפריל את תחזית הצמיחה של גוש האירו בפעם השלישית ברציפות והיא צופה כעת צמיחה שנתית של 1.7% ב-2017.

במקביל, הבנקים המרכזיים ביבשת ממשיכים לספק תמיכה, כשה-ECB הקטין אמנם את היקף רכישות הנכסים החודשי (מ-80 ל-60 מיליארד אירו), אך העריך את התכנית לפחות עד לדצמבר 2017 וממשיך להביע נכונות לספק תנאים מוניטאריים מרחיבים ככל שיהיה בכך צורך. כלכלה אירופאית חזקה מספקת קרקע פורייה להמשך הראלי בשוק המניות המקומי ולכן, מצבור הנתונים החיוביים בחודשים האחרונים מהווים להערכתנו חדשה מצוינת למשקיעי האקוויטי האירופאים.   

שיעור האבטלה בגוש האירו ובאיחוד האירופי – 2000-2017

רווחי החברות צפויים לעלות בחדות

בשנים האחרונות שוק המניות האירופאי התמודד באופן תדיר עם הורדת תחזיות רווח מצד אנליסטים, שמסורתית נוטים להיות אופטימיים מדי בנוגע לצמיחת רווחי החברות האירופאיות ולכן, מתחילים עם תחזיות גבוהות מדי ומורידים את המספרים במשך השנה. נכון לעכשיו, שנת 2017 שוברת את הדפוס הזה. מאז תחילת השנה עלו תחזיות הרווח למדד ה-Stoxx600 בכ-4%, וכעת הצפי הוא לצמיחה של 19% ברווחי המדד ב-2017. לכן, למרות שהצפי הראשוני היה לא נמוך, התחזיות רק הולכות ועולות, כל זה כששער האירו/דולר התחזק בכ-8% מתחילת השנה.

התחזקות האירו פוגעת ביצואניות המקומיות, שמהוות חלק לא מבוטל ממדדי המניות המובילים באירופה, אך למרות זאת, תחזיות הרווח כאמור עולות. המסקנה מכך היא שהחברות האירופאיות נהנות משיפור משמעותי במצבן העסקי, עד כדי כך שהעלייה החדה באירו לא מצליחה "להרוס" להן. לדעתנו, זוהי אינדיקציה חיובית מאוד בנוגע לעמידות של גל העלאת תחזיות הרווח הנוכחי באירופה.

תחזיות הרווח ל-Stoxx600 (שנה קדימה) - מתחילת 2017

רגיעה בגזרה הפוליטית

שנת 2017 סומנה מלכתחילה כשנה עם סיכון פוליטי גדול מהרגיל. בחירות כלליות בצרפת, גרמניה והולנד, ביחד עם בחירות פתע בבריטניה, הם אירועים עם פוטנציאל להשפעה מהותית על השווקים. נכון לעכשיו, כששלוש מערכות בחירות כבר מאחורינו (הבחירות בגרמניה יתקיימו ב-24 בספטמבר), אפשר להגיד בזהירות שההר הוליד עכבר. בחירתו של עמנואל מאקרון לנשיאות צרפת התקבלה בהתלהבות בשווקים, בשל הנכונות שלו לבצע רפורמות ולטפל בבעיות מבניות בכלכלה המקומית. ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי, אמנם נכשלה בהגדלת הרוב בפרלמנט, אך גם לא נחלה מפלה וממשיכה להוביל את הממלכה, וגם בהולנד נראה כי ראש הממשלה מארק רוטה יהיה זה שירכיב את הקואליציה החדשה. חשוב מכך, אף אחד מ"תרחישי האימים" של עליית מפלגה קיצונית לשלטון במדינה מרכזית באירופה, דוגמת החזית הלאומית ומארין לה פן בצרפת או מפלגת ה-PVV וחרט וילדרס בהולנד, לא התממש.

השורה התחתונה: למרות הסיכונים, אירופה מעניינת להשקעה

כמובן שהשקעה בשוק המניות האירופאי מחייבת התבוננות מפוקחת על גורמי הסיכון הרלוונטיים. לדעתנו, מדובר בראש ובראשונה בסיכון להסרה מהירה מדי של התמיכה המוניטארית מצד מריו דראגי והבנק המרכזי בגוש האירו. להערכתנו, תמיכה זו סיפקה רוח גבית משמעותית הן לכלכלה האירופאית והן לביצועי שוק המניות המקומי ולכן, מהלכים נמהרים ומפתיעים עשויים להשפיע משמעותית על תזת ההשקעה בשוק המניות האירופאי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

דראגי אמנם מדגיש את נכונותו לספק תמיכה מוניטארית ככל שיהיה בכך צורך, אך בהינתן עלייה באינפלציה והתאוששות בכלכלה המקומית, גם הוא מתחיל לפזר רמזים על הורדה הדרגתית של הרגל מהדוושה. גורמי סיכון נוספים אותם יש לקחת בחשבון הם השפעת התחזקות האירו על היצואניות האירופאיות וזעזוע פוליטי, למשל בבחירות בגרמניה, או במדינת מפתח אחרת.  

למרות הגורמים הנ"ל, אנו מאמינים כי שוק המניות האירופאי ממוצב היטב על מנת להציג ביצועי יתר על מדדי המניות הגלובאליים גם במחצית השנייה של 2017. שילוב של כלכלה משתפרת, העלאת תחזיות רווח ותמחור סביר, עשויים לספק לשוק המניות האירופאי את הדלק הנחוץ כדי להמשיך לטפס גם בהמשך השנה. 

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.