רונן הופמן
צילום: יח"צ, Bizportal

אל תפספסו את המשמעות המדינית של ביקור טראמפ

ד"ר רונן הופמן, מומחה ליחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה פוליטית, בטור מיוחד בעקבות ביקור טראמפ בישראל
רונן הופמן | (3)

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגיע לביקור היסטורי בישראל. כמובן שאין מדובר בביקור ראשון של נשיא ארה"ב בישראל אך בעולם היחסים הבינלאומיים, בו לתדמית ולתודעה יש משמעות מיוחדת, יש לראות בחיוב את בחירותו של טראמפ להגיע לירושלים בביקורו הרשמי הראשון מחוץ לגבולות ארה"ב. משמעות הביקור נגזרת לא רק מתוכנו אלא גם ממועד הביקור, אופיו וההקשרים האזוריים והבינלאומיים שלו.

כשם שהסמליות בבואו של טראמפ לישראל בשלב כה מוקדם בכהונתו היא סימן חיובי לחוזקם של יחסי ישראל ארה"ב כך יש לראות בהחלטתו של טראמפ להתחיל את מסעו הבינלאומי דווקא בסעודיה כבחירה מודעת ולא כתוצאה של יד המקרה. מדיניות החוץ של ארה"ב במזרח התיכון בשמונה השנים האחרונות תחת ברק אובמה התאפיינה בבדלנות מסוימת ובהפגנת איפוק וסובלנות כלפי 'סוררים' על פני הזירה הבינלאומית - שהתפרשה בקרב מנהיגים אחרים כחולשה. בהיבט זה כמו גם בהיבטים אחרים, הנשיא טראמפ שם לו למטרה למחוק את מורשתו של קודמו בתפקיד, הן במישור הלאומי והן במישור הבינלאומי.

מדיניות הכתף הקרה שהפגין אובמה כלפי מצרים נמחקה כליל לאחרונה. תחת ממשל טראמפ נראה כי הריחוק והניכור נעלמו לחלוטין וטראמפ אף אירח לאחרונה את הנשיא המצרי בבית הלבן והעניק לו חיבוק דיפלומטי חם ואוהד. הביקור בסעודיה, בו התקבל טראמפ בכבוד מלכים הוא נדבך נוסף של נוכחות ארה"ב בזירה הבינלאומית והמזרח-תיכונית בפרט. העסקה הכלכלית האדירה שנחתמה בביקורו הקצר של טראמפ בסעודיה היא איתות לכל המעורבים בדבר התקרבות ביחסים בין המדינות וחיזוק משמעותי של הציר הסוני, הפרגמטי יחסית.

הוואקום שנוצר בשל העובדה שלנתניהו ולממשלתו אין שום תכנית מדינית או יוזמה להציג, בצירוף ההתקרבות בין ארה"ב לסעודיה, יביאו בסבירות גבוהה לכך שטראמפ ינער את האבק מן היוזמה הסעודית שנמצאת 'על המדף' מאז הציגו אותה הסעודים לליגה הערבית במרץ 2002. טראמפ ישאף להעניק כבוד רב לערב הסעודית כחלק מהידוק היחסים בין שתי המדינות ואחת הדרכים לכך צפויה להיות הפעלת לחץ על ישראל לקבל את היוזמה הסעודית כמתווה למשא-ומתן אזורי.

היוזמה הסעודית-ערבית היא תכנית מדינית שאומצה על-ידי הליגה הערבית לסיומו של הסכסוך הישראלי-ערבי. בבסיס היוזמה ההצעה לנורמליזציה מלאה של יחסי כל מדינות ערב עם ישראל בתמורה לנסיגה ישראלית מלאה והקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה תהיה מזרח ירושלים. חברות הליגה הערבית אימצו את ההצעה בפסגת הליגה בביירות בשנת 2002, והיא אף אושרה בכינוס הליגה הערבית בשנת 2007. מדינת ישראל מעולם לא קיבלה או דחתה את היוזמה באופן רשמי.

את המהלכים המדיניים שמוביל הנשיא טראמפ במזרח-התיכון יש לראות בהקשרים הרלוונטיים, ובראשם מצבו הפוליטי הלא פשוט מבית. החודשים הראשונים של הנשיא בתפקידו התאפיינו בשערוריות ופרשיות, אחת מהן אף קשורה ישירות לישראל והיא הטענה שהנשיא העביר לגורמים רוסים מידע מודיעיני מסווג שמקורו בשירותי המודיעין הישראליים.

ככל שבארה"ב הלחצים על הנשיא טראמפ יתגברו, כך ניתן לצפות שהלחץ על ישראל והפלסטינים לקידום תהליך מדיני יגבר אף הוא. טראמפ יבקש בוודאי לנצל את ביקורו כאן בכדי להסיט, ולו חלקית, את תשומת הלב מהפרשיות שאיתן הוא מתמודד בבית, לטובת חיזוק תדמיתו של מנהיג בינלאומי מוביל ולכן על אף, ואולי בגלל, האתגרים הפוליטיים הפנימיים שצפויים להעסיק אותו מאד כאשר יחזור לוושינגטון, טראמפ משקיע מאמצים רבים במישור הבינ"ל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הלחץ האמריקאי על ישראל ועל הפלסטינים לשוב לשולחן המשא ומתן צפוי, אם כן, להתגבר. גם אם זה לא יקרה בעת הביקור הנוכחי, טראמפ צפוי לעשות זאת בעתיד הקרוב וכדאי שממשלת ישראל תיערך לכך.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כותבי תרחישים 23/05/2017 11:00
    הגב לתגובה זו
    הביקור -והצעד השני - בירושלים- לשכנע ביבי-שאבו מאזן יכנס לירושלים וזה יוביל את וביבי לבחירות, ולאחר הצעדים הנל- פתרון (סופי?) לאסעד , והצעד השלישי - הסכמות עם פוטין וסין- לגבי צפון קוריאה- האם כל זאת יציל - מפני בקשה להדחה/להרחה ?
  • 2.
    כותב 23/05/2017 10:25
    הגב לתגובה זו
    שורה תחתונה מלכודת דבש
  • 1.
    פייק ניוז, כרגיל 23/05/2017 10:16
    הגב לתגובה זו
    מנין לך כל הדברים שכתבת? האם טראמפ יכפה על ישראל להתאבד? לגרש מאות אלפי ישראלים מבתיהם? להקים מדינת טרור במרחק אפצ'י מכביש 6 ויריקה מנתב"ג? האם ישראל תסכים להכניס את חצי מהעיר ירושלים לטווח שבו כל ערבי משועמם יכול לירות טיל סתם כי בא לו ולשבש את העיר לחלוטין? לא יקרה, ואם לטראמפ יש שכל, הוא לא ינסה לכפות דבר כזה על ישראל. ואם הוא ינסה - הוא לא יצליח, כי ישראל היא מדינה ריבונית שדואגת לעצמה.
מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.

תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.