המצב הביטחוני יביא להאטה בכלכלה המקומית: יש להעביר החזקות לחו"ל
התדרדרות ממושכת במצב הביטחוני צפויה לפגוע בפעילות הכלכלית המקומית. עדיין לא ברור האם רצף האירועים הביטחוניים האחרונים הינו גל טרור קצר מועד, או שמא אנו עומדים בפני תקופת הסלמה ממושכת. במידה והאפשרות השנייה היא זו העומדת בפנינו, צפויה הכלכלה המקומית לסבול מהאטה, וזה אם להיות עדינים.
על פי מחקר שבוצע בבנק ישראל בתקופת האינתיפאדה השנייה, אובדן התוצר בשנת 2002 לבדה נאמד ב-3.1%-3.8%. איננו טוענים כי המציאות הביטחונית הנוכחית תביא לירידת תוצר כה חדה (עדיין מוקדם לבצע הערכות), אך בהחלט יש לקחת בחשבון הרעה בסנטימנט בתקופה הקרובה. הבעיה באירועים ממושכים מסוג זה, היא הפגיעה שהם יוצרים בריכוזי המגורים והתעסוקה של האוכלוסייה האזרחית לאורך זמן, אשר מביא עמו שינוי בדפוסי חיים.
האינתיפאדה לדוגמא פגעה בתנועת התיירות הנכנסת ובייצוא לשטחים, וכן בסדירות הגעתם של עובדי השטחים לישראל. ככל שחלף הזמן והעימות החריף התפשטו הנזקים לתחומים רבים נוספים וביניהם להשקעות ולצריכה הפרטית. מצבה הכלכלי של המדינה כיום טוב בהרבה מזה שהיה עקב האינתיפאדה השנייה, ועדיין לא ניתן להתעלם מהפגיעה שעלולה ליצור המציאות הנוכחית על הפעילות הכלכלית המקומית, בייחוד לאור הדיווחים האחרונים המגיעים מפיהם של בעלי העסקים בעיקר במוקדי העימות, על החולשה בפעילות נוכח המצב, חולשה שעלולה להתפשט לאזורים נוספים. תמיד בתחילת תרחיש בטחוני המשקיעים נוטים להיאחז בתירוץ כי חלק ניכר מההכנסות של החברות בתל אביב, מצוי בכלל מחוץ לישראל ועבור חלקן הביקוש הוא קשיח ולא תלוי במצב הביטחוני. עבור חלק קטן נוסף, מצב בטחוני מעורער דווקא עשוי לסייע. עם זאת יש לזכור את הקולות לחרם על ישראל שגוברים ועוד יגברו במקרה של הסלמה, שיהיה קשה לעצור את המחבלים והמצב עשוי להימשך יותר ממספר חודשים. בסך הכל במצב זה עדיף לנהוג בזהירות ופשוט להעביר חלק משמעותי מהתיק להחזקות מחוץ לישראל. אחרי הירידות האחרונות בשוק המניות בעולם התמחור נוח. ישראל בסך הכל היתה יציבה בזמן הירידות החדות בעולם והושפעה פחות מהחשש מסין ואירופה. אבל כרגע הסיכון פה גבוה, אולי אפילו יותר. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
התרסקות מטוס (צילום מסך)בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.
