חוגגים 15: מכשיר ההשקעה שחיכינו לו 2000 שנה

יניב קוניס, מומחה בניתוח ופיתוח של מדדי השקעה בתחום האג"ח והמניות, על השינוי הגדול שעברו המשקיעים בישראל בעקבות השקת תעודות הסל, היום - לפני 15 שנה
יניב קוניס | (1)
נושאים בכתבה תעודות סל

יש דברים בחיים שאחרי שמתרגלים אליהם, קשה לחשוב איך הצלחנו לחיות בלעדיהם בעבר. לחלק מהאנשים זה מכשיר הטלפון הנייד שהולך איתם לכל מקום - אפשרות שלפני כמה עשורים הייתה שמורה לאמידים בלבד. לאחרים, זה האינטרנט והאפשרות להיות מחובר בכל מקום כדי לבדוק מה קורה עם החברים שלנו, איך מגיעים ממקום למקום, או סתם לקרוא על נושא שמעניין אותנו.

בעולם ההשקעות המקומי, שנת 2000 תיחשב לעד כנקודת מפנה היסטורית. היום לפני 15 שנים בדיוק, הושק בישראל מכשיר השקעה חדשני בשם תעודת סל. בשנים הראשונות הונפקו רק תעודות על מדדי המניות המקומיים, אולם בחלוף השנים, נוספו גם תעודות על מדדי אג"ח ותעודות על מדדים בינלאומיים. כולנו מכירים את המשך סיפור ההצלחה - נכון לסוף החודש החולף, כ-120 מיליארד שקלים של הציבור הישראלי מנוהלים במכשיר השקעה זה. עובדה חשובה לא פחות מסך הנכסים שנצברו, היא היקף המסחר בתעודות שהלך ותפח בין השנים ועומד כיום על שליש ממחזור המסחר היומי בבורסה, הן בשוק המניות והן בשוק האג"ח.

מעבר למספרים המרשימים שמציגה תעשיית תעודות הסל, השקת מכשיר זה בישראל הביאה לשינוי בתפישה של המשקיעים המקומיים, פרטיים ומוסדיים כאחד. במקום לרכז את עיקר המאמצים בהשגת תשואה בשוק ההון דרך אנליזה של ניירות ערך בודדים, מניות או אגרות חוב, החלו יועצי ומנהלי ההשקעות לתת את עיקר הדגש להקצאת הנכסים (Asset Allocation) בתיק על חשבון הבחירה הסלקטיבית של נכס פרטני. בסופו של דבר, ההחלטה איך לחלק את הכסף בין אפיקי ההשקעה השונים מהותית יותר לתיק ההשקעות מאשר ההחלטה איפה להשקיע ברמת נייר ערך כזה או אחר.

ישראל הצטרפה לאירופה בזמן לא פעם נשמעת טענה שישראל מפגרת אחרי העולם המערבי בתהליכים פיננסים. בחלק מהמקרים זה נכון, אבל בנוגע להשקעות פסיביות, דווקא לא. אמנם המשקיעים בארה"ב נחשפו לשיטת השקעה זו כבר ב-1975, עת השיק ג'ון בוגל, מייסד ונגארד, קרן נאמנות בשם First Index Investment Trust, שהייתה לקרן האינדקס הראשונה בהיסטוריה, אולם בהשוואה לשוק ההון האירופי, אנחנו הצטרפו למהפכה באיחור של חודש בלבד. 

בחודש שעבר ציינו המשקיעים באירופה 15 שנה להשקת קרן הסל הראשונה ביבשת. בחודש אפריל של שנת 2000 הושקו בזו אחר זו ETF-ים בבורסות של פרנקפורט ולונדון. תחילה הונפקו שתי קרנות סל מבית STOXX על מדדי אירופה, ולאחר מכן, על מדד FTSE 100 הבריטי. בשלושת המקרים, הייתה זו iShares, מובילת תעשיית  קרנות הסל העולמית עד ימינו, שהנפיקה את מכשירי ההשקעה.

בדומה אלינו, גם באירופה תפס המכשיר הפסיבי את תשומת לב המשקיעים, שהחלו לגלות יותר ויותר עניין בעולם המדדים וכמובן, גם להזרים לתעשייה החדשה כספים רבים. נכון להיום, קרנות הסל באירופה מנהלות סכום שיא של כחצי טריליון דולר בכ-1,900 מוצרי מדד, והיד בהחלט עוד נטויה.

כשמשווים בין היקף הנכסים הכללי המנוהל בשוק האמריקני (23 טריליון אירו) למקבילו האירופי (19 טריליון אירו), אפשר לראות את פוטנציאל הצמיחה הגבוה של תעשיית המדדים באירופה. בעוד בארה"ב היחס בין היקף הנכסים המנוהלים במוצרי מדד לכלל הנכסים עומד על כ-8%, באירופה נתון זה עומד על פחות מ-2% בלבד.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

דרך אגב, בפרמטר זה ישראל נמצאת בעמדה מעניינת, כאשר מתוך תיק נכסי הציבור, שעמד בסוף חודש מארס על 3.3 טריליון שקל, נוהלו פה 131 מיליארד במוצרי מדד (יחס של 4%). אז בניגוד לכדורגל, בהשקעות פסיביות אנחנו לוקחים את האירו בהליכה.

לוותר על המקום הראשון בהשקעות כאמור, המספרים שמלווים את צמיחת מוצרי המדד בארץ ובעולם מרשימים, אבל הסיפור האמיתי הוא הטרנספורמציה שעברו המשקיעים. המעבר להשקעה מדדית מכריח אותנו להשאיר את האגו מאחור. לוותר מראש על החלום לעמוד בראש טבלת המשקיעים לטובת הסתפקות בהשגת תשואות השוק.

מנגד, אותו ויתור על הניסיון לאתר את ניירות הערך "הטובים" ביותר להשקעה, מאפשר לנו להסיט את עיקר המאמצים להשגת המטרה החשובה ביותר בעולם הפיננסי - בניית תיק השקעות מותאם סיכון אשר מורכב ממגוון רחב של נכסים בעלי מתאם נמוך זה לזה. לשם כך, אין ספק שהיה שווה לחכות 2000 שנה למכשיר השקעה זה. מעניין שדווקא שנה שלקראתה היו חששות לעתיד האנושות (באג 2000), התבררה בדיעבד להיות אחת השנים המשמעותיות בחדשנות פיננסית בארץ ובעולם.

***יניב קוניס הוא מומחה בניתוח ופיתוח של מדדי השקעה בתחום האג"ח והמניות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע.   

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רמי 27/05/2015 15:48
    הגב לתגובה זו
    15 שנה עברו והספירה ממשיכה, עוד 15 ולא יהיו פה מנהלי השקעות. חבל לשלם סתם אקסטרה דמי ניהול!
בריטיש אירוויס מחלקה ראשונה עסקית טיסה מחלקת עסקים
צילום: British Airways

שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית

חברת התעופה של היבשת המבודדת מתכוננת להשקה ב-2026 של פרויקט Sunrise, שיאפשר טיסות נוסעים ארוכות במיוחד ללא עצירות וללא קונקשן, כך שתירדמו בהמראה מסידני ותתעוררו בלונדון

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס


כשחברת התעופה האוסטרלית Qantas הכריזה שתשבור את שיאי הזמן בטיסה ישירה בין סידני ללונדון, כמעט 20 שעות באוויר ללא חניית ביניים, התגובה נעה בין "וואו!" לבין "רגע, מי רוצה לשבת 20 שעות על אותה כרית?". 

דמיינו טיסה ללא הפסקות מלב סידני ללונדון או ניו יורק, 22 שעות בשמיים, מעל אוקיינוסים ומדבריות, מבלי לנחות וללא קונקשן וריצות בין דלפקי חברות התעופה. זהו חלום התעופה שהופך למציאות עם האיירבוס A350-1000ULR בפרויקט Sunrise של קוואנטס. 

Sunrise היא יוזמה פורצת דרך, שנשמעת כמעט כמו פרויקט חלל, שתאפשר טיסות נוסעים ללא עצירות בטיסות הארוכות ביותר בעולם, תוך כיבוש "נתיב הקנגורו" ההיסטורי. הפרויקט מחיה מסורת ממלחמת העולם השנייה של טיסות "Double Sunrise" של קוואנטס, שבהן המטוסים היו באוויר זמן רב מספיק כדי לראות שתי זריחות.

ולא מדובר בסתם מטוס גדול יותר, אלא זה ניסוי אנושי-טכנולוגי שמאתגר את גבולות הגוף, הזמן והשעון הביולוגי, וגם משנה את כללי המשחק בשוק התעופה העולמי.

מי מזמין ומדוע?

קוואנטס, חברת התעופה האוסטרלית הוותיקה שנוסדה ב-1920, הזמינה 12 מטוסי איירבוס A350-1000ULR מיוחדים, עם מיכל דלק אחורי נוסף של 20,000 ליטר שמאפשר טווח מטורף של 18,000 ק"מ. הסיבה? אוסטרליה מבודדת גיאוגרפית, וטיסות עם עצירות בסינגפור או בדובאי גוזלות זמן, כסף וסיכונים. Sunrise יחסוך ארבע שעות טיסה כוללת ויחבר את המדינה-היבשת ישירות למרכזים כלכליים.

בריטיש אירוויס מחלקה ראשונה עסקית טיסה מחלקת עסקים
צילום: British Airways

שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית

חברת התעופה של היבשת המבודדת מתכוננת להשקה ב-2026 של פרויקט Sunrise, שיאפשר טיסות נוסעים ארוכות במיוחד ללא עצירות וללא קונקשן, כך שתירדמו בהמראה מסידני ותתעוררו בלונדון

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס


כשחברת התעופה האוסטרלית Qantas הכריזה שתשבור את שיאי הזמן בטיסה ישירה בין סידני ללונדון, כמעט 20 שעות באוויר ללא חניית ביניים, התגובה נעה בין "וואו!" לבין "רגע, מי רוצה לשבת 20 שעות על אותה כרית?". 

דמיינו טיסה ללא הפסקות מלב סידני ללונדון או ניו יורק, 22 שעות בשמיים, מעל אוקיינוסים ומדבריות, מבלי לנחות וללא קונקשן וריצות בין דלפקי חברות התעופה. זהו חלום התעופה שהופך למציאות עם האיירבוס A350-1000ULR בפרויקט Sunrise של קוואנטס. 

Sunrise היא יוזמה פורצת דרך, שנשמעת כמעט כמו פרויקט חלל, שתאפשר טיסות נוסעים ללא עצירות בטיסות הארוכות ביותר בעולם, תוך כיבוש "נתיב הקנגורו" ההיסטורי. הפרויקט מחיה מסורת ממלחמת העולם השנייה של טיסות "Double Sunrise" של קוואנטס, שבהן המטוסים היו באוויר זמן רב מספיק כדי לראות שתי זריחות.

ולא מדובר בסתם מטוס גדול יותר, אלא זה ניסוי אנושי-טכנולוגי שמאתגר את גבולות הגוף, הזמן והשעון הביולוגי, וגם משנה את כללי המשחק בשוק התעופה העולמי.

מי מזמין ומדוע?

קוואנטס, חברת התעופה האוסטרלית הוותיקה שנוסדה ב-1920, הזמינה 12 מטוסי איירבוס A350-1000ULR מיוחדים, עם מיכל דלק אחורי נוסף של 20,000 ליטר שמאפשר טווח מטורף של 18,000 ק"מ. הסיבה? אוסטרליה מבודדת גיאוגרפית, וטיסות עם עצירות בסינגפור או בדובאי גוזלות זמן, כסף וסיכונים. Sunrise יחסוך ארבע שעות טיסה כוללת ויחבר את המדינה-היבשת ישירות למרכזים כלכליים.