עליית מדרגה במלחמה נגד תכנוני המס האגרסיביים

עמית שליט, שותף מיסים ומנהל מחלקת מחירי העברה, BDO זיו-האפט, מציג את הרפורמה בתיכנוני המס ב-OECD וכיצד הם צפויים להשפיע על רשות המיסים המקומית
עמית שליט |
נושאים בכתבה OECD רשות המסים

ארגון ה-OECD הכריז לאחרונה על עידן חדש ועליית מדרגה בתחום דיווחי המס החלים על פעילות רב לאומית, כחלק ממדיניות הארגון להילחם בתכנוני המס האגרסיביים של החברות הגדולות. אין ספק כי המלצות אלו מהוות נדבך חשוב בהעמקת יכולת גביית המס מארגונים רב לאומיים. מדובר במדיניות חדשה כלפי מחירי העברה, מחירים הנגבים בין חברות קשורות שיש בהן פוטנציאל להעברת נטל המס ממדינה אחת למדינה אחרת בהתאם לרמת המיסוי בכל מדינה.

אנו מוצאים כי מדובר במהפכה של ממש עבור רשות המס בתהליך הביקורת, שכן אופי הדיווח החדש מקצר לאין ערוך את הזמן הנדרש למפקח מס להגיע לנקודות התורפה המיסוייות באירגון. המלצות ה-OECD החדשות מחייבות ארגונים רב לאומיים להכין, עקרונית, באופן שנתי שלושה דיווחים מרכזיים:

דיווח כמותי מצרפי (יסייע לחשוף את המהות הכלכלית של אותה פעילות באותה מדינה), דיווח "מאקרו" על פעילות הארגון (יכלול את המבנה ומדיניות האירגון, מחירי העברה ומידע מסוים על חברות הקבוצה) ו דיווח הפעילויות המהותיות בכל מדינה ומדינה.

שלושת דיווחים יאפשרו לרשויות המס לאתר בקלות את נקודות התורפה המיסויות של הארגון הרב לאומי, ובכך לבחון אם נעשתה הסטת רווחים מוצדקת בין מדינות.

לדוגמא, במקרה בו בקבוצה רב לאומית, חברה ישראלית המעסיקה כ-50 עובדים, מספקת שירותי שיווק / פיתוח לחברה קשורה קפריסאית המעסיקה 2 עובדים וכן הקפריסאית, מחזיקה את התוכנות של הקבוצה - מבנה אשר מאפשר הסטת רווחי הקבוצה מישראל לקפריסין, נותן ארגון ה-OECD לרשות המיסים בישראל כלים לטעון, במקרים מסויימים, כי מירב הרווח לצרכי מס, אמור להיות בישראל. כלומר, ישראל, כמדינה שבה נעשו מירב הפעולות שיצרו ערך לקבוצה, בעלת הזכות למסות את מירב רווחי הקבוצה.

עוד יביאו המלצות ה-OECD להרחבת יכולות רשות המיסים בישראל. אם בעבר במסגרת דיווחי מחירי העברה, חברה ישראלית המפיצה בישראל מוצרים של חברה זרה קשורה, היתה צריכה, במקרים מסויימים, לדווח לרשות המיסים בישראל רק על שיעור הרווחיות שלה כמפיצה, כעת לרשות המיסים בישראל יהיו את הנתונים על שיעור הרווחיות של החברה הקשורה בחו"ל. פער גדול בין שיעורי הרווחיות בארץ ובחו"ל ימריץ את רשות המיסים בישראל.

צפוי כי במוקדם או במאוחר ישראל, כמדינה החברה ב-OECD, תקלוט חלק עיקרי מההמלצות הנ"ל ומהוות שינוי אווירת המס כלפי עסקאות בינלאומיות, במיוחד בעידן הגלובלי בו הוודאות הינה מצרך יקר.

מה בהמשך?

בעניין זה ארגון ה-OECD שם לעצמו מטרה להמשיך ולטפל ביישום עצמו של הדיווח. לאור המדיניות החדשה של ה-OECD מומלץ לבצע סקר סיכונים בתחום מחירי העברה, לרבות תכנון מס בינלאומי ראוי ומוצק, משום שהמדיניות החדשה עלולה להגדיל את סיכון החברות להיחשף לכפל מס.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בהתחשב בדינמיקה מצד רשות המיסים בישראל, אשר מעצימה את החקיקה האנטי תכנונית בתחומים רבים, מומלץ לחברות המבצעות פעילות רב לאומית להכין עצמן לקראת המדיניות החדשה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: