עליית מדרגה במלחמה נגד תכנוני המס האגרסיביים

עמית שליט, שותף מיסים ומנהל מחלקת מחירי העברה, BDO זיו-האפט, מציג את הרפורמה בתיכנוני המס ב-OECD וכיצד הם צפויים להשפיע על רשות המיסים המקומית
עמית שליט |
נושאים בכתבה OECD רשות המסים

ארגון ה-OECD הכריז לאחרונה על עידן חדש ועליית מדרגה בתחום דיווחי המס החלים על פעילות רב לאומית, כחלק ממדיניות הארגון להילחם בתכנוני המס האגרסיביים של החברות הגדולות. אין ספק כי המלצות אלו מהוות נדבך חשוב בהעמקת יכולת גביית המס מארגונים רב לאומיים. מדובר במדיניות חדשה כלפי מחירי העברה, מחירים הנגבים בין חברות קשורות שיש בהן פוטנציאל להעברת נטל המס ממדינה אחת למדינה אחרת בהתאם לרמת המיסוי בכל מדינה.

אנו מוצאים כי מדובר במהפכה של ממש עבור רשות המס בתהליך הביקורת, שכן אופי הדיווח החדש מקצר לאין ערוך את הזמן הנדרש למפקח מס להגיע לנקודות התורפה המיסוייות באירגון. המלצות ה-OECD החדשות מחייבות ארגונים רב לאומיים להכין, עקרונית, באופן שנתי שלושה דיווחים מרכזיים:

דיווח כמותי מצרפי (יסייע לחשוף את המהות הכלכלית של אותה פעילות באותה מדינה), דיווח "מאקרו" על פעילות הארגון (יכלול את המבנה ומדיניות האירגון, מחירי העברה ומידע מסוים על חברות הקבוצה) ו דיווח הפעילויות המהותיות בכל מדינה ומדינה.

שלושת דיווחים יאפשרו לרשויות המס לאתר בקלות את נקודות התורפה המיסויות של הארגון הרב לאומי, ובכך לבחון אם נעשתה הסטת רווחים מוצדקת בין מדינות.

לדוגמא, במקרה בו בקבוצה רב לאומית, חברה ישראלית המעסיקה כ-50 עובדים, מספקת שירותי שיווק / פיתוח לחברה קשורה קפריסאית המעסיקה 2 עובדים וכן הקפריסאית, מחזיקה את התוכנות של הקבוצה - מבנה אשר מאפשר הסטת רווחי הקבוצה מישראל לקפריסין, נותן ארגון ה-OECD לרשות המיסים בישראל כלים לטעון, במקרים מסויימים, כי מירב הרווח לצרכי מס, אמור להיות בישראל. כלומר, ישראל, כמדינה שבה נעשו מירב הפעולות שיצרו ערך לקבוצה, בעלת הזכות למסות את מירב רווחי הקבוצה.

עוד יביאו המלצות ה-OECD להרחבת יכולות רשות המיסים בישראל. אם בעבר במסגרת דיווחי מחירי העברה, חברה ישראלית המפיצה בישראל מוצרים של חברה זרה קשורה, היתה צריכה, במקרים מסויימים, לדווח לרשות המיסים בישראל רק על שיעור הרווחיות שלה כמפיצה, כעת לרשות המיסים בישראל יהיו את הנתונים על שיעור הרווחיות של החברה הקשורה בחו"ל. פער גדול בין שיעורי הרווחיות בארץ ובחו"ל ימריץ את רשות המיסים בישראל.

צפוי כי במוקדם או במאוחר ישראל, כמדינה החברה ב-OECD, תקלוט חלק עיקרי מההמלצות הנ"ל ומהוות שינוי אווירת המס כלפי עסקאות בינלאומיות, במיוחד בעידן הגלובלי בו הוודאות הינה מצרך יקר.

מה בהמשך?

בעניין זה ארגון ה-OECD שם לעצמו מטרה להמשיך ולטפל ביישום עצמו של הדיווח. לאור המדיניות החדשה של ה-OECD מומלץ לבצע סקר סיכונים בתחום מחירי העברה, לרבות תכנון מס בינלאומי ראוי ומוצק, משום שהמדיניות החדשה עלולה להגדיל את סיכון החברות להיחשף לכפל מס.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בהתחשב בדינמיקה מצד רשות המיסים בישראל, אשר מעצימה את החקיקה האנטי תכנונית בתחומים רבים, מומלץ לחברות המבצעות פעילות רב לאומית להכין עצמן לקראת המדיניות החדשה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.