הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות

מיתון? גירעון? שקל? דעא"ש? בואו ניקח הפסקה ונלך לכדורגל

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מזרחי טפחות, הולך לצפות במשחק של קבוצתו האהובה הפועל ת"א, ותוהה, האם קבוצת הכלכלה המקומית תנצח לאחר הארכה?
רונן מנחם | (1)
נושאים בכתבה גירעון כדורגל

כדורגל הוא ענף הספורט האהוב עליי. לא זוכר יום אחד בלי שחשבתי על קבוצתי האהודה, הפועל ת"א. ככלכלן, אני אוהב להשתמש בדימויים, המקרבים את המקצוע שלי לעולם הכדורגל. כשאני חושב על מצב המשק היום, אני משווה זאת למשחק גביע בכדורגל, שייכנס, בסופו של דבר, להארכה של 30 דקות. אנו נמצאים כעת בדקה ה-60 והתוצאה היא 0-0 - אפס אחד מייצג את קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים, והאפס שני - קצב הצמיחה לנפש ברבעון השני של השנה.

עד עכשיו היה משחק לא מזהיר, אך די שקול. אבל כעת אנחנו נכנסים למגננה: נתוני הרבעון השלישי עוד לא נסגרו, אך הקבוצה הביתית, הפועל כלכלת ישראל, נכנסת לפיגור - האינפלציה יורדת לטריטוריה שלילית והתוצר מתכווץ, במידה רבה בגלל החלוץ החדש של הקבוצה היריבה, 'צוק איתן'.

שופטי המשחק, בנק ישראל, השופט הראשי, ומשרד האוצר, נקטו עד כה שיפוט ביתי מאוד: הריבית אפילו ירדה לשפל של 0.25% כדי לעזור לקבוצה המארחת - אין דברים כאלה. אך הקהל של הקבוצה האורחת (המורכב, בין השאר, מהחמאס וארגוני האסלאם האחרים) צעקני ועוין. הם ממש יושבים על הגדרות. האם נוכל בכל זאת להשוות ולהגיע להארכה?

לפי דעתי - כן. יש לנו חלוצים מספיק טובים כדי לכבוש את השער. הצרכנים, למשל, מתברר שהם לא לוקחים כל כך ללב את כניסתו של 'צוק איתן' להרכב. אם לשפוט ממדדי אמון הצרכנים. גם היצואנים שלנו קיבלו שחקן חיזוק מפתיע - פיחות מהיר בשער השקל כנגד הדולר, שעלה פתאום מהספסל והפיח רוח חיים. בנוסף, התעשיינים, הם אולי מתקשים להוליך את הכדור, אך יש להם מוטיבציה, חומרי גלם וציוד שקנו כשהשקל היה בשיאו, לכן גם הם יוכלו לעזור להפוך את הקערה על פיה.

כמו כן, במנהלת הליגה (סליחה, משרד האוצר) חושבים כך. מהתחזית הצמיחה שלהם ל-2014 עולה כי ככל שהרבעון השלישי היה גרוע יותר, כך יתאושש הרבעון הרביעי בצורה מרשימה יותר. זה הרי קרה כל כך הרבה פעמים בעבר - כך נשווה ונגיע להארכה.

מה יקרה בהארכה?

כאן הסיפור לא כל כך פשוט - כל שחקני הספסל כבר נכנסו: הריבית הנמוכה, הגירעון המוגדל (בהנחה כי כך יהיה) ופיחות השקל - השחקן ה-11 כבר נמצא על המגרש. השאלה, האם הם מתואמים מספיק? לעיתים, מרוב חילופים, התיאום נפגע.

לדעתי - הדבר בידנו. מדיניות משולבת של האוצר ובנק ישראל תהיה לבסוף, שכן הרבה עומד על הפרק ויש מה להפסיד. צריך להיזהר: אם נספוג שער נוסף סמוך לסיום, כבר לא נוכל לחזור. ויש להם כמה מריחי שערים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שטויות. כל זמן שההכנסה הפנויה לא תעלה המשק מיתון במשק (ל"ת)
    שרון 18/09/2014 12:43
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

להמשך הכתבה לחץ כאן
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

להמשך הכתבה לחץ כאן