מיתון? גירעון? שקל? דעא"ש? בואו ניקח הפסקה ונלך לכדורגל

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מזרחי טפחות, הולך לצפות במשחק של קבוצתו האהובה הפועל ת"א, ותוהה, האם קבוצת הכלכלה המקומית תנצח לאחר הארכה?
רונן מנחם | (1)
נושאים בכתבה גירעון כדורגל

כדורגל הוא ענף הספורט האהוב עליי. לא זוכר יום אחד בלי שחשבתי על קבוצתי האהודה, הפועל ת"א. ככלכלן, אני אוהב להשתמש בדימויים, המקרבים את המקצוע שלי לעולם הכדורגל. כשאני חושב על מצב המשק היום, אני משווה זאת למשחק גביע בכדורגל, שייכנס, בסופו של דבר, להארכה של 30 דקות. אנו נמצאים כעת בדקה ה-60 והתוצאה היא 0-0 - אפס אחד מייצג את קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים, והאפס שני - קצב הצמיחה לנפש ברבעון השני של השנה.

עד עכשיו היה משחק לא מזהיר, אך די שקול. אבל כעת אנחנו נכנסים למגננה: נתוני הרבעון השלישי עוד לא נסגרו, אך הקבוצה הביתית, הפועל כלכלת ישראל, נכנסת לפיגור - האינפלציה יורדת לטריטוריה שלילית והתוצר מתכווץ, במידה רבה בגלל החלוץ החדש של הקבוצה היריבה, 'צוק איתן'.

שופטי המשחק, בנק ישראל, השופט הראשי, ומשרד האוצר, נקטו עד כה שיפוט ביתי מאוד: הריבית אפילו ירדה לשפל של 0.25% כדי לעזור לקבוצה המארחת - אין דברים כאלה. אך הקהל של הקבוצה האורחת (המורכב, בין השאר, מהחמאס וארגוני האסלאם האחרים) צעקני ועוין. הם ממש יושבים על הגדרות. האם נוכל בכל זאת להשוות ולהגיע להארכה?

לפי דעתי - כן. יש לנו חלוצים מספיק טובים כדי לכבוש את השער. הצרכנים, למשל, מתברר שהם לא לוקחים כל כך ללב את כניסתו של 'צוק איתן' להרכב. אם לשפוט ממדדי אמון הצרכנים. גם היצואנים שלנו קיבלו שחקן חיזוק מפתיע - פיחות מהיר בשער השקל כנגד הדולר, שעלה פתאום מהספסל והפיח רוח חיים. בנוסף, התעשיינים, הם אולי מתקשים להוליך את הכדור, אך יש להם מוטיבציה, חומרי גלם וציוד שקנו כשהשקל היה בשיאו, לכן גם הם יוכלו לעזור להפוך את הקערה על פיה.

כמו כן, במנהלת הליגה (סליחה, משרד האוצר) חושבים כך. מהתחזית הצמיחה שלהם ל-2014 עולה כי ככל שהרבעון השלישי היה גרוע יותר, כך יתאושש הרבעון הרביעי בצורה מרשימה יותר. זה הרי קרה כל כך הרבה פעמים בעבר - כך נשווה ונגיע להארכה.

מה יקרה בהארכה?

כאן הסיפור לא כל כך פשוט - כל שחקני הספסל כבר נכנסו: הריבית הנמוכה, הגירעון המוגדל (בהנחה כי כך יהיה) ופיחות השקל - השחקן ה-11 כבר נמצא על המגרש. השאלה, האם הם מתואמים מספיק? לעיתים, מרוב חילופים, התיאום נפגע.

לדעתי - הדבר בידנו. מדיניות משולבת של האוצר ובנק ישראל תהיה לבסוף, שכן הרבה עומד על הפרק ויש מה להפסיד. צריך להיזהר: אם נספוג שער נוסף סמוך לסיום, כבר לא נוכל לחזור. ויש להם כמה מריחי שערים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שטויות. כל זמן שההכנסה הפנויה לא תעלה המשק מיתון במשק (ל"ת)
    שרון 18/09/2014 12:43
    הגב לתגובה זו
צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.