העסקה שצרכנים לא יכולים לסרב לה או התבססותו של המונופול הבא במשק?
סיכמתם עם קבלן על בניית בית חלומותיכם. הקבלן התחייב לסיים את הבנייה תוך שנתיים, אבל זמן לא רב לאחר חתימת ההסכם, הוא פונה אליכם שוב ומציע להקדים בשנה את מסירת הבית. בתמורה לכך הוא יזכה מכם ל-20% מסכום השכירות שתחסכו בזכות סיום הבנייה המוקדם. יש שיגדירו זאת כסחיטה, אחרים כסתם חוצפה, אבל מעטים יטענו שמדובר במהלך ראוי.
בימים אלה מהלך דומה מתקיים על ידי המדינה בשוק הגז הטבעי. על מנת לקדם מעבר מפעלים לשימוש בגז טבעי, חילקה רשות הגז הטבעי לחמש חברות, רישיונות להקמה והפעלה של רשתות לחלוקת גז טבעי. כל אחת מהן זכתה למעמד מונופוליסטי באזור מסוים בארץ, כאשר כל מפעל שמבקש להתחבר לצנרת הגז הטבעי באותו האזור, חייב לעשות זאת באמצעותה. על מנת למנוע עיכובים, לוודא שימוש ולשמור על מעמדן המונופוליסטי, קבעה רשות הגז הטבעי מועדים מדויקים בהם מחויבות חברות החלוקה לחבר כל מפעל ומפעל שביקש לעבור לגז טבעי (סה"כ למעלה מ-400 מפעלים). אי עמידה באותם מועדים עתידה להיות מלווה בקנסות כספיים גדולים.
לכאורה הכל טוב ויפה - כל מפעל ומפעל יודע בדיוק מתי יחובר לרשת הגז הטבעי וחברות החלוקה נדרשות לעמוד בלוחות זמנים ברורים וידועים מראש. אבל רשות הגז הטבעי מחפשת, ובצדק, דרכים להקדים את לוחות הזמנים למעבר לגז טבעי, שעלותו נעה בטווח של 0.25-0.5 מעלויות דלקים אחרים.
עקב כך, נערך באחרונה שימוע לקביעת "תעריף הקדמת מועד חיבור צרכנים לרשת החלוקה", במסגרת השימוע ביקשה הרשות לשמוע את עמדות הציבור ביחס לרצונה לקדם מהלך בו כל צרכן שאושר על ידי הרשות ונקבע מועד לחיבורו לרשת הגז הטבעי, יוכל לבקש מחברת החלוקה הפועלת באזורו להקדים את מועד חיבורו לרשת הגז הטבעי בתמורה ל-20% מהחיסכון החודשי של מעבר לשימוש בגז טבעי, למשך כל תקופת ההקדמה.
- רשות הגז: מחיר הגז הטבעי הממוצע ברבעון הראשון - 4.65 דולר
- רון אייפר נבחר למנהל החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים אחרות, רשות הגז מבקשת להזמין את חברות החלוקה להציע לצרכני הגז העתידיים, עסקה שלא יוכלו לסרב לה - רשות הגז הטבעי מבקשת לתמרץ את חברות החלוקה להקדים את פריסת הרשתות. רוצים לחסוך כסף - שלמו לנו ונקדם אתכם. אבל חברות שלא יסכימו לאותה דרישה, ימצאו את עצמן נאלצות לחכות לתאריך המקורי ולראות חברות אחרות 'עוקפות אותן בתור', בדרך לחיבור המיוחל לרשת הגז הטבעי על החיסכון הכספי הגדול שבצידה.
רשות הגז הטבעי איפשרה לחברות החלוקה מעמד של מונופולים אזוריים - דבר שמצד אחד איפשר קידום מהיר של רשתות החלוקה, ומצד שני, נתן בידי החברות כוח רב. כעת, למרות האיזונים והבלמים שנקבעו בתחילה, על מנת לרסן את החברות, מבקשת רשות הגז הטבעי לשחרר מעליהן את הרסן ולאפשר להן רווחים נוספים, על חשבון הלקוחות. כולם לקוחות כלואים, שלא ניתנה בידם זכות הבחירה עם איזו חברת חלוקה לעבוד.
חברות החלוקה התחרו על רישיונות להקמת רשתות החלוקה כי הבינו שמדובר בפעילות רווחית. מדובר בחברות מקצועיות הפועלות ימים כלילות על מנת לקדם את הקמת רשתות החלוקה. היכולת להפעיל את רשת החלוקה מוקדם ככל הניתן היא תמריץ מספיק, אין צורך בתמריץ נוסף. העיכובים האמיתיים הינם תוצאה מתיאומים נדרשים עם גורמי תשתיות רבים והליכים מתמשכים בוועדות התכנון. נכון יהיה לפעול לזירוז התהלכים עצמם ולהשקיע את הכסף הנחסך לטובת שיפור התחרותיות של התעשייה הישראלית וחיזוק העובדים. היה זה רבי יהודה הלוי שאמר למלך הכוזרים, "כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים" - וכך במדוייק יש לומר לרשות הגז הטבעי.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
**הכותב הוא הרכז האקדמי של מרכז נובל-רופין ללימודי מקצועות האנרגיה והגז הטבעי במכללה הטכנולוגית רופין ויועץ גז טבעי אשר מלווה מפעלים רבים בחיבורם לרשת הגז הטבעי
- 1.מעניין וחשוב (ל"ת)משיח 18/08/2014 11:10הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
