העסקה שצרכנים לא יכולים לסרב לה או התבססותו של המונופול הבא במשק?

מוטי סיגל, יועץ גז טבעי, מתאר את תהליך ההשמה של הגז הטבעי בישראל, ותוהה האם מדינת ישראל מייצרת במו ידיה את המונופל הבא במשק?
מוטי סיגל | (1)
נושאים בכתבה רשות הגז הטבעי

סיכמתם עם קבלן על בניית בית חלומותיכם. הקבלן התחייב לסיים את הבנייה תוך שנתיים, אבל זמן לא רב לאחר חתימת ההסכם, הוא פונה אליכם שוב ומציע להקדים בשנה את מסירת הבית. בתמורה לכך הוא יזכה מכם ל-20% מסכום השכירות שתחסכו בזכות סיום הבנייה המוקדם. יש שיגדירו זאת כסחיטה, אחרים כסתם חוצפה, אבל מעטים יטענו שמדובר במהלך ראוי.

בימים אלה מהלך דומה מתקיים על ידי המדינה בשוק הגז הטבעי. על מנת לקדם מעבר מפעלים לשימוש בגז טבעי, חילקה רשות הגז הטבעי לחמש חברות, רישיונות להקמה והפעלה של רשתות לחלוקת גז טבעי. כל אחת מהן זכתה למעמד מונופוליסטי באזור מסוים בארץ, כאשר כל מפעל שמבקש להתחבר לצנרת הגז הטבעי באותו האזור, חייב לעשות זאת באמצעותה. על מנת למנוע עיכובים, לוודא שימוש ולשמור על מעמדן המונופוליסטי, קבעה רשות הגז הטבעי מועדים מדויקים בהם מחויבות חברות החלוקה לחבר כל מפעל ומפעל שביקש לעבור לגז טבעי (סה"כ למעלה מ-400 מפעלים). אי עמידה באותם מועדים עתידה להיות מלווה בקנסות כספיים גדולים.

לכאורה הכל טוב ויפה - כל מפעל ומפעל יודע בדיוק מתי יחובר לרשת הגז הטבעי וחברות החלוקה נדרשות לעמוד בלוחות זמנים ברורים וידועים מראש. אבל רשות הגז הטבעי מחפשת, ובצדק, דרכים להקדים את לוחות הזמנים למעבר לגז טבעי, שעלותו נעה בטווח של 0.25-0.5 מעלויות דלקים אחרים.

עקב כך, נערך באחרונה שימוע לקביעת "תעריף הקדמת מועד חיבור צרכנים לרשת החלוקה", במסגרת השימוע ביקשה הרשות לשמוע את עמדות הציבור ביחס לרצונה לקדם מהלך בו כל צרכן שאושר על ידי הרשות ונקבע מועד לחיבורו לרשת הגז הטבעי, יוכל לבקש מחברת החלוקה הפועלת באזורו להקדים את מועד חיבורו לרשת הגז הטבעי בתמורה ל-20% מהחיסכון החודשי של מעבר לשימוש בגז טבעי, למשך כל תקופת ההקדמה.

במילים אחרות, רשות הגז מבקשת להזמין את חברות החלוקה להציע לצרכני הגז העתידיים, עסקה שלא יוכלו לסרב לה - רשות הגז הטבעי מבקשת לתמרץ את חברות החלוקה להקדים את פריסת הרשתות. רוצים לחסוך כסף - שלמו לנו ונקדם אתכם. אבל חברות שלא יסכימו לאותה דרישה, ימצאו את עצמן נאלצות לחכות לתאריך המקורי ולראות חברות אחרות 'עוקפות אותן בתור', בדרך לחיבור המיוחל לרשת הגז הטבעי על החיסכון הכספי הגדול שבצידה.

רשות הגז הטבעי איפשרה לחברות החלוקה מעמד של מונופולים אזוריים - דבר שמצד אחד איפשר קידום מהיר של רשתות החלוקה, ומצד שני, נתן בידי החברות כוח רב. כעת, למרות האיזונים והבלמים שנקבעו בתחילה, על מנת לרסן את החברות, מבקשת רשות הגז הטבעי לשחרר מעליהן את הרסן ולאפשר להן רווחים נוספים, על חשבון הלקוחות. כולם לקוחות כלואים, שלא ניתנה בידם זכות הבחירה עם איזו חברת חלוקה לעבוד.

חברות החלוקה התחרו על רישיונות להקמת רשתות החלוקה כי הבינו שמדובר בפעילות רווחית. מדובר בחברות מקצועיות הפועלות ימים כלילות על מנת לקדם את הקמת רשתות החלוקה. היכולת להפעיל את רשת החלוקה מוקדם ככל הניתן היא תמריץ מספיק, אין צורך בתמריץ נוסף. העיכובים האמיתיים הינם תוצאה מתיאומים נדרשים עם גורמי תשתיות רבים והליכים מתמשכים בוועדות התכנון. נכון יהיה לפעול לזירוז התהלכים עצמם ולהשקיע את הכסף הנחסך לטובת שיפור התחרותיות של התעשייה הישראלית וחיזוק העובדים. היה זה רבי יהודה הלוי שאמר למלך הכוזרים, "כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים" - וכך במדוייק יש לומר לרשות הגז הטבעי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

**הכותב הוא הרכז האקדמי של מרכז נובל-רופין ללימודי מקצועות האנרגיה והגז הטבעי במכללה הטכנולוגית רופין ויועץ גז טבעי אשר מלווה מפעלים רבים בחיבורם לרשת הגז הטבעי

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מעניין וחשוב (ל"ת)
    משיח 18/08/2014 11:10
    הגב לתגובה זו
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.