העסקה שצרכנים לא יכולים לסרב לה או התבססותו של המונופול הבא במשק?

מוטי סיגל, יועץ גז טבעי, מתאר את תהליך ההשמה של הגז הטבעי בישראל, ותוהה האם מדינת ישראל מייצרת במו ידיה את המונופל הבא במשק?
מוטי סיגל | (1)
נושאים בכתבה רשות הגז הטבעי

סיכמתם עם קבלן על בניית בית חלומותיכם. הקבלן התחייב לסיים את הבנייה תוך שנתיים, אבל זמן לא רב לאחר חתימת ההסכם, הוא פונה אליכם שוב ומציע להקדים בשנה את מסירת הבית. בתמורה לכך הוא יזכה מכם ל-20% מסכום השכירות שתחסכו בזכות סיום הבנייה המוקדם. יש שיגדירו זאת כסחיטה, אחרים כסתם חוצפה, אבל מעטים יטענו שמדובר במהלך ראוי.

בימים אלה מהלך דומה מתקיים על ידי המדינה בשוק הגז הטבעי. על מנת לקדם מעבר מפעלים לשימוש בגז טבעי, חילקה רשות הגז הטבעי לחמש חברות, רישיונות להקמה והפעלה של רשתות לחלוקת גז טבעי. כל אחת מהן זכתה למעמד מונופוליסטי באזור מסוים בארץ, כאשר כל מפעל שמבקש להתחבר לצנרת הגז הטבעי באותו האזור, חייב לעשות זאת באמצעותה. על מנת למנוע עיכובים, לוודא שימוש ולשמור על מעמדן המונופוליסטי, קבעה רשות הגז הטבעי מועדים מדויקים בהם מחויבות חברות החלוקה לחבר כל מפעל ומפעל שביקש לעבור לגז טבעי (סה"כ למעלה מ-400 מפעלים). אי עמידה באותם מועדים עתידה להיות מלווה בקנסות כספיים גדולים.

לכאורה הכל טוב ויפה - כל מפעל ומפעל יודע בדיוק מתי יחובר לרשת הגז הטבעי וחברות החלוקה נדרשות לעמוד בלוחות זמנים ברורים וידועים מראש. אבל רשות הגז הטבעי מחפשת, ובצדק, דרכים להקדים את לוחות הזמנים למעבר לגז טבעי, שעלותו נעה בטווח של 0.25-0.5 מעלויות דלקים אחרים.

עקב כך, נערך באחרונה שימוע לקביעת "תעריף הקדמת מועד חיבור צרכנים לרשת החלוקה", במסגרת השימוע ביקשה הרשות לשמוע את עמדות הציבור ביחס לרצונה לקדם מהלך בו כל צרכן שאושר על ידי הרשות ונקבע מועד לחיבורו לרשת הגז הטבעי, יוכל לבקש מחברת החלוקה הפועלת באזורו להקדים את מועד חיבורו לרשת הגז הטבעי בתמורה ל-20% מהחיסכון החודשי של מעבר לשימוש בגז טבעי, למשך כל תקופת ההקדמה.

במילים אחרות, רשות הגז מבקשת להזמין את חברות החלוקה להציע לצרכני הגז העתידיים, עסקה שלא יוכלו לסרב לה - רשות הגז הטבעי מבקשת לתמרץ את חברות החלוקה להקדים את פריסת הרשתות. רוצים לחסוך כסף - שלמו לנו ונקדם אתכם. אבל חברות שלא יסכימו לאותה דרישה, ימצאו את עצמן נאלצות לחכות לתאריך המקורי ולראות חברות אחרות 'עוקפות אותן בתור', בדרך לחיבור המיוחל לרשת הגז הטבעי על החיסכון הכספי הגדול שבצידה.

רשות הגז הטבעי איפשרה לחברות החלוקה מעמד של מונופולים אזוריים - דבר שמצד אחד איפשר קידום מהיר של רשתות החלוקה, ומצד שני, נתן בידי החברות כוח רב. כעת, למרות האיזונים והבלמים שנקבעו בתחילה, על מנת לרסן את החברות, מבקשת רשות הגז הטבעי לשחרר מעליהן את הרסן ולאפשר להן רווחים נוספים, על חשבון הלקוחות. כולם לקוחות כלואים, שלא ניתנה בידם זכות הבחירה עם איזו חברת חלוקה לעבוד.

חברות החלוקה התחרו על רישיונות להקמת רשתות החלוקה כי הבינו שמדובר בפעילות רווחית. מדובר בחברות מקצועיות הפועלות ימים כלילות על מנת לקדם את הקמת רשתות החלוקה. היכולת להפעיל את רשת החלוקה מוקדם ככל הניתן היא תמריץ מספיק, אין צורך בתמריץ נוסף. העיכובים האמיתיים הינם תוצאה מתיאומים נדרשים עם גורמי תשתיות רבים והליכים מתמשכים בוועדות התכנון. נכון יהיה לפעול לזירוז התהלכים עצמם ולהשקיע את הכסף הנחסך לטובת שיפור התחרותיות של התעשייה הישראלית וחיזוק העובדים. היה זה רבי יהודה הלוי שאמר למלך הכוזרים, "כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים" - וכך במדוייק יש לומר לרשות הגז הטבעי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

**הכותב הוא הרכז האקדמי של מרכז נובל-רופין ללימודי מקצועות האנרגיה והגז הטבעי במכללה הטכנולוגית רופין ויועץ גז טבעי אשר מלווה מפעלים רבים בחיבורם לרשת הגז הטבעי

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מעניין וחשוב (ל"ת)
    משיח 18/08/2014 11:10
    הגב לתגובה זו
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.